מדברי הרבי: 

עד שכל ענייין הרי תולים זאת בעניני תורה – מתחילים לטעון – שעניין הלבושים הוא, ראשית כל, דבר שיכול

להידרדר לענין של תאוות הכבוד והלבושים, וכדאיתא ב"לקוטי תורה" שהקליפה שקשה להיפטר ממנה יותר

מאשר הקליפה הקשורה עם אכילה ושתי' – היא הקליפה הקשורה עם הלבושים.

אח"כ מתחילים הפלפולים, שכל ענין הלבושים אינו אלא הכרח – היות שהי' עניין חטא עץ הדעת, שכתוצאה מכך נתבטל הענין ד"לא יתבוששו", ועל ידי כן נהי' צורך בענין הלבושים – א"כ הדין בנוגע ל"מלאכת מחשבת אסרה תורה" – שזהו ענין של מלאכה שיותר טוב הי' אם לא היו צריכים להגיע אלי', "מלאכה שאינה צריכה

לגופה" – הוא, שאין זה בגדר "מלאכת מחשבת", זה לא בגדר 'דבר חשוב'.

עם פלפול או בלעדיו – בנוגע לפועל – כמדובר בהתוועדות הקודמת – כבר התחיל הזמן שצריכים להדגיש בעיקר את ענין הצניעות, ועוד יותר – את ענין הצניעות בנוגע ללבושים, בין בנוגע לאורך הלבושים, ובין בנוגע שלא יהיו עשויים מזכוכית או נייר; בדוגמא של נייר, או ענין אחר שדומה לזכוכית – אלא שיהי' "לבוש", שלבוש צריך להיות מכסה ומסתיר ומעלים.

עד כמה הענין נוגע, הרי זה מובן ממה שאומרים "קדושים תהיו כי קדוש אני" – שע"י שיש את הענין של צניעות – יש ליהודי את הכח שיוכל להשתוות עם "קדוש אני", לקדושת הקב"ה.

וכידוע שני הפירושים שישנם על "יכול כמוני תלמוד לומר קדושתי למעלה מקדושתכם", וגם לפי הפי' הפשוט שאין יכול להיות כמו קדושת ה' – אבל זה גופא מה שישנו קס"ד כזה – זה גופא מראה, שיש לזה קצת שייכות לקדושת "קדוש אני", והא ראי' – שהתורה נותנת טעם, מדוע "קדושים תהיו" – "כי קדוש אני".

שמזה הרי מובן ג"כ, שע"י הקיום של "קדושים תהיו", "פרושין" – שזהו הענין של צניעות – עי"ז מתקרבים ומתקשרים עם "קדוש אני".

האמור לעיל שייך בין בנוגע לאנשים בין בנוגע לנשים, משום שדיני צניעות ובגדים ארוכים וכו' – כתוב גם בנשים וגם באנשים. אבל אעפ"כ, בזה גופא יש חילוק – ודווקא מצד המעלה שבדבר;

מכיון שהגמרא אומרת "לא ניתנה אשה אלא ליופי", וצריך להיות "כבודה בת מלך פנימה", ודוקא משום כן – ישנו אצלה ענין היופי, כמבואר הטעם על זה בחסידות ובקבלה והעיקר שזהו הרי "מעשה – רב" – זה הרי הענין בפועל – לכן, מזה גופא מובן, שענין הצניעות נוגע בעיקר לנשים. ועל כן, בשעה שרוצים לספר למה יכולים לזכות שיהי' "ראתה שבעת בניה שמשו בכהונה גדולה" – אומרים שזה לא מצד הצניעות שהיתה אצל האב – ודאי גם הוא הי' צנוע – רק מצד ש"לא ראו קורות ביתי שערות ראשי" – "כבודה בת מלך פנימה". (ספר הצנע לכת עמ' קפא, =תורת מנחם חלק לז עמ' 154)

הלכה למעשה מתוך חוברת של הרב ביסטריצקי שליט"א:

בגדיים גבוליים – שקופים מעט, או מתרוממים במקרים מסויימים וכדומה, האם ניתן ללבשם?

אין צורך כלל לומר שיש בכל אלה איסור הלכתי, לא רק בבגד שקוף ממש (רחמנא ליצלן), אלא אף בבגדים דקים מאוד או בעלי גוון גבולי. אך מחמת ה"אופנות" המתחלפות המכשילות רבות במציאת היתרים מפוקפקים – נביא כחיזוק לתוספת הקפדה בעניין,כפי שהבאנו את דברי הרבי בנושא הלבושים, שלא יהיו מחומר שהוא בדוגמת נייר או זכוכית וכו'.

כלומר: אין להשתמש בבגד העשוי מאריג גס בדומה לנייר, שבתנוחות מסוימות עשוי להתקפל ולהישאר כך זמן מה כאשר הבשר גלוי, אלא בבד רך הנופל כל הזמן כלפי מטה ומכסה. כמו כן אין להשתמש בבגד שקוף או דק מאוד, בדומה לזכוכית. אלא אריג ארוך ורך, במרקם צפוף המכסה היטב.

חולצה, חצאית או שמלה וכדומה הנצמדים לגוף ומבליטים את צורתו, אם בשל גזרתן ההדוקה ואם בשל סוג הבד הנצמד, נוגדת את יסודות הצניעות ואסורות בלבישה מן הדין. כבר בפרק הראשון הבאנו את הטעמים והמקורות לכך – משום פריצות ו"עוברת על דת יהודית"; משום הליכה בחוקות הגויים; ומשום "לפני עוור לא תתן מכשול", שכן גורמת לאנשים שיסתכלו בה. בכמה מן הפוסקים אף דנו, כי ייתכן והדבר אסור מן התורה ממש, ונחשב כאילו האבר מגולה לגמרי, בדומה לאשה ההולכת בגילוי ראש (אה כבודה בת מלך פ"ב הערה 39 , עמ' קמד סוף הקטע "ועוד הרי מבואר").

יישר כח, זכית ללמוד הלכה! בזכותך תבוא הגאולה!

תעשי אהבת ישראל ותקרבי את הגואל! ספרי לעוד חברה על הכתבה ועל הקו..

ואם את רוצה לשמוע עוד הלכה והשקפה מדברי הרבי, תחייגי ל-0733824197, (נשים, או ווטסאפ למספר 0526761787), 0733834644 (בנות יסודי,ז'-ח') וכולנו ביחד נזרז גאולה!

חדש! מכתבים מעודדים של הרבי בנושא שידוכים בשלוחה 4 (בקו הנשים)

לקבלת חוברת הלכות ופרטים על קבלת ספר ’’הצנע לכת’’ במתנה אפשר לשלוח מייל ל-[email protected]