-
תודה לך רבי שנתת לנו את הקב"ה • המשפיעה משיבה
אילוסטרציה (אין קשר בין המצולמות לכתבה)בתחילת השבוע פרסמנו באתר טור בו תוהה אחת הגולשות האם ההתקשרות לרבי לא פוגמת בקשר לקב"ה. במערכת האתר התלבטנו רבות האם להכניס את השאלה ולבסוף לאחר התייעצות הוחלט שכן. פנינו אל המשפיעה הגב' ציפורה מיידנצ'יק מכפר חב"ד, וזו הואילה לכתוב לנו תגובה המבהירה את הנושא בתמציתיות ובצורה ברורה וקולחת. לקריאה
בתחילת השבוע פרסמנו באתר טור בו תוהה אחת הגולשות האם ההתקשרות לרבי לא פוגמת בקשר לקב"ה. במערכת האתר התלבטנו רבות האם להכניס את השאלה ולבסוף לאחר התייעצות הוחלט שכן, אך בנוסף לכך הוחלט לפנות לאחת המשפיעות הידועות והמוכרות בארץ לקבלת תשובה בנושא על מנת לעשות סדר ולהעמיד דברים על דיוקם.
פנינו אל המשפיעה הגב' ציפורה מיידנצ'יק מכפר חב"ד, וזו הואילה לכתוב לנו תגובה המבהירה את הנושא בתמציתיות ובצורה ברורה וקולחת:
אכן בחב"ד אומרים שאפשר לשאול הכל וצריך להשתדל ולהבין בחב"ד, בכוחות השכליים, חכמה בינה ודעת. יחד עם זאת, באותה מידה בדיוק, צריך לקבל את הכתוב וההנהגה שאושרה ע"י רבותינו נשיאנו בקבלת עול, ללא הבנה והשגה ולנהוג כי כך צריך ולזכור שהשכל שלנו הוא קטן ומוגבל ורק בגאולה האמיתית והשלימה אומר הרמב"ם שנהיה חכמים גדולים ונדע דברים הסתומים אך בהגבלה קטנה שהיא עצומה, כפי כח האדם.
באשר לשאלה: רבי – הקב"ה, אומרת תורתינו הקדושה "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" כלומר, האמונה בקב"ה איננה שלימה ללא אמונה ברבי. ומהיא האמונה ברבי?
אימרת חסידים מפורסמת היא: תודה לך רבי שנתת לנו את הקב"ה. כלומר ללא הרבי לא הי'ינו חושבים באמת על הקב"ה. ומעשה העגל מוכיח: כאשר נעלם משה רבינו מעיניהם של ישראל הם יכלו להסתדר, הרי הקב"ה קיים בכל רגע. אך, בסופו של דבר התוצאה העגומה הוכיחה שאי אפשר לעם בלי משה, בלי רבי.
למה? כי כך הקב"ה ברא את העולם. זהו מבנה העם וזהו מבנה הנפש של האדם היהודי הנברא, שצריך לעשות הכל למען האדם השלם (הרמבם קובע זאת גם להלכה).
אפשר להזכיר כאן את הארוע (שקדם לימיו של הרמב"ם) בזמן ימיו של ריב"ז ( רבן יוחנן בן זכאי) בעת ששכב על ערש דווי. ברכתו לתלמידיו שבאו להפרד ממנו היתה: הלוואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, הם נעלבו: עד כאן רבנו? אמר להם לפני שאדם עובר עבירה אומר אל יראני אדם. כלומר זהו טבעו של אנוש זו חולשתינו לחשוב בציור אנושי, ולכך נתן הקב"ה תרופה: ראה שצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור, אתפשטותא דמשה בכל דור ודור, הרבי הוא מתנה שלנו מאת ה' כדי שלא נשכח אותו-את הקב"ה. מי שחי את הרבי באמת לא ישכח את הקב"ה אף פעם כי שכינה מדברת מתוך גרונו והוא הממוצע המחבר, חציו ומטה איש חציו ומעלה אלוקים.
חיבור עם הרבי מחבר ממילא עם הקב"ה, הרבי הוא רועה האמונה (כמו רועה שמאכיל את צאנו) כלומר, הופך את האמונה שנמצאת באופן מקיף אצל כל יהודי, לאמונה פנימית שבאה לידי ביטוי במעשה המצוות.
כאשר אני נמצאת בראיה חיצונית שההתלהבות וההתחשבות ברבי שליט"א הינה על חשבון הקב"ה כביכול, כנראה שאני צריכה לחזק את הקשר שלי עם הרבי עם לימוד החסידות ולהעמיק את האמונה שכך הם פני הדברים. אזי ארגיש את מנוחת הנפש בענין ואולי היגיעה הזו היא הדבר שיכריע את העולם כולו להתגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, לגאולה אמיתית ושלימה. נאו
דרך אגב זו שאלה ששאלו רבים עוד בזמן יסוד תנועת החסידות טענו על החסידות חב"ד שהיא כת הגובלת בעבודה זרה אז אל תבהלי מעצמך והמשיכי בעבודת ה' מתוך שמחה באמונה שלימה
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
הגדלה
הכל טוב ומקסים אבל…
בתור אחת שגם עלתה לה השאלה הזו כמה וכמה פעמים ואני כבר לא ילדה ב"ה…המענה שקיבלתי מנשים ומשפיעות גדולות היה מעין המענה שענו כאן באתר. והגיע הזמן לומר: אחרי שהשאלה מתעוררת לכולם יש תשובות, ואפילו לפעמים – תשובות יפות. אבל…..המציאות בחב"ד היא שלא חיים את התשובה הזו! התשובה יפה על הנייר, או באתר או סתם קולחת מפי משפיעה גדולה ודגולה זו או אחרת – אך עדיין ישנן בנות רבות ונשים רבות שממשיכות לחשוב או לפחות כך זה נראה מבחוץ – כי הרבי הוא זה שנותן הוראות להקב"ה חס וחלילה….
הגיע הזמן שבו נודה אחת ולתמיד – יש לנו בעיה בנושא. עכשיו במקום לנסות לייפות את זה, בואו נמצא פתרון.
די נורמלי שאחת שנכנסה לחב"ד חוששת מכך שיתייגו אותה לקבוצות קיצוניות בחב"ד.. אני חושבת שהתגובה של "אני" מצויינת! וזו עבודה לא פשוטה להחליט שהאמונה שלנו או המעשים לא קשורים ולא תלויים באחרים אלא רק ברבי… וכדי לדעת איפה הגבול יש משפיעות ומשפיעים! משיח נאו!
חשוב לי להדגיש לשואלת כי כמו שאפשר לשים לב, לאורך התגובות מודגשת החשיבות של לימוד חסידות.
כשמדובר על לימוד חסידות לא מדובר על רק על שיחות שישנם לרוב ב"ה, אלא גם על מאמרים שמבארים באופן הכי פשוט והכי ברור את תפקידו של משה רבינו כלפינו ובכלל בעולם.
מציעה לך בחום להתחיל ללמוד חסידות ברצינות ולעומק. לא באופן שיטחי.
ומדוע? אני חבדניקית מבית, איכשהו לא הצלחתי תמיד להבין את התלהבות הגדולה מלימוד חסידות… ובמיוחד עד כדי כך שהרבי כותב כמעט בסוף כל שיחה על החובה וההכרח בלימוד חסידות והוספה בחסידות.. תמיד תהייתי לעצמי מה זו אותה חסידות שהרבי מתכוון.. ב"ה למדתי שיחות ובוודאי שהן פעלו עלי, אבל רק כשהתחלתי ללמוד מאמרים, רק אז הבנתי מה זה ללמוד חסידות בא-מ-ת.
אז נפתחו לי העיניים להבין מי אנחנו ומה תפקידנו עלי אדמות, אז פתאום הכל היה ברור בהיר ונהיר. הרגשתי טפח מעל המציאות הגשמית והכובלת, הרגשתי אלוקות ראיתי יותר השגחה פרטית בחיי. ודרך כל מי המאמרים העמוקים הללו עברו? מי נתן לי יותר להרגיש את הנוכחות של הקב"ה חזקה בחיי? דווקא הרבי!!!
הרגשתי במוחש על עצמי את הענין שהרבי מחדיר שהאמונה תהיה בפנימיות. מדבר ערטילאי זה הפך למשהו מוחשי ביותר בחיי! וכשאני פחות לומדת הענין בהתאם. אמנם זה במקיף, אבל לא באותה הרגשה פנימית חזקה שמגיעה אחרי לימוד מאמר בחברותא או אפילו לבד.
אומרים שמי שלא חווה משהו בעצמו לא יוכל באמת לשכנע מישהו לעשות את אותו הדבר שהוא מדבר עליו, אך אם הוא בעצמו חווה את זה, הוא יכול להלהיב את האדם שמולו כי הוא באמת חווה את זה. הוא יודע על מה מדובר. רואים את זה עליו. מקווה הצלחתי להעביר לך לפחות בקצת את חשיבות לימוד חסידות וההבנה שזה מה שמקרב אותנו לדבר ולאמת והאמיתית ולאו דווקא המעשים החיצוניים.. כן אמרו לא אמרו…
מסכימה מאוד עם זו שכתבה קודם על כך שהצטרפות לדרך מסויימת אינה לפי האנשים שבה… הייתי אומרת אפילו בחדות יותר, את יודעת מה, לא מוצא חן בעינייך איך שהחבדניקים מתנהגים? אז תהיי לטאית אבל תהיי מקושרת לרבי- לראש בני ישראל שממנו שואב כל עם ישראל את החיות והחיבור האמיתי לקב"ה. אלא שמי שרוצה להיות מקושר באמת בשלימות ובפנימיות לרבי- הכי שהוא רק יכול- הוא גם ממלא אחר הוראותיו של הרבי ואם ימלא אחר הוראותיונ של הרבי בכל פרטי החיים, מן הסתם יקרא חבדניק, כי אלו שממלאים את הוראותיו של הרבי נקראים בשם חבדניקים.
אז אם תהיי קשורה לרבי באופן פנימי ואמיתי ע"י לימוד שיחותיו וכל דרכי ההתקשרות אז במיילא לא יהיה אכפת לך מה מישהו כזה או אחר עושה, כי תדעי את הכיוון והדרך האמיתית והנכונה כפי שהרבי מורה.
תזכרי שקיצוניות אפסלוטית לכל צד, היא לא חיובית. מלבד מה שהרבי הורה לנו בעצמו. ובענייני התקשרות לרבי, את דעתו של הרבי בנידון ניתן לראות מהאופן שבו הרבי מדבר על הרבי הריי"צ, מההנהגות שלו כלפי הרבי הריי"צ, ובמיוחד בשנים הראשונות שאחרי ההסתלקות. ממליצה לך מאוד ללמוד את השיחות של הרבי משנת ה'שי"ת, בו רואים מהי הנהגתו של חסיד אמיתי -הרבי- כלפי הרבי הריי"צ.
מאחלת לך לי ולכולם שבעז"ה נעשה את המוטל עלינו ו"ככל יכולתנו" ונהיה עסוקים בזה כ"כ עד שלא ישאר לנו זמן לראות הנהגות כאלו ואחרות ולבקר אותם…
נתראה תכף ומי"ד בבית המקדש עם הרבי שליט"א בראשינו ונכריז עם כל עמ"י:
"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"!!!
התמיהה והבלבול נשארו במקומם….. לא מבינה מה עניין שמיטה בהר סיני……
אני יודעת שהרבי הוא שליח של הקב"ה. אני יודעת שהרבי הוא כמו משה וחייב אותו. אני יודעת שהרבי גדול והרבי עוזר לנו להתחבר לקב"ה.
אבל עוד לא הבנתי למה הרבי הוא עוזר. למה הרבי הוא זה שצריך לסלוח לנו. למה הרבי הוא זה שצריך לשלוח רפואה שלמה לחולים. למה הרבי הוא זה שלקח לנו את השליחים לבית עולמם.
למה הרבי ולא הקב"ה??????
אחד הדברים שבגללו לקח לי זמן להחליט שאני נכנסת לחב"ד באופן טוטאלי ומוחלט בלי שום הרהורים זה הערצה המוגזמת (לדעתי) לרבי. איפה הקב"ה נמצא??????
נראלי שפשוט אין תשובה לזה… וקשה לומר צודקים, אנחנו טועים. אז מסובבים אותי עם כל מיני תשובות שקשורות אבל לא עונות על השאלה.
נחכה למשיח שיתגלה…הוא יפתור לנו את כל התמיהות והשאלות…….
שנזכה בקרוב בעז"ה!!!
(מעכשיו בלי נדר אפסיק להטריד אתכם עם שאלות בנושא זה. רק היה חשוב לי להוציא כבר את הבלבול הזה במילים ולגרום לנושא הזה להיות מדובר…. בשו"ט)
את צודקת. גם חני כאן למטה התייחסה לנושא.
העניין הוא כזה: התשובה ברורה ומי שלומד חסידות העניין נהיר לו כשמש. הרבי לא משמש במקום הקב"ה, הוא הצינור, השליח. תפקידו לקשר אותנו לקב"ה. הבעיה היא לא שם, הבעיה היא כאן, אצלנו. בזמן האחרון השתרשה התופעה של "תפילה" ו"בקשת סליחה" וכד' מהרבי, דבר שבהחלט יש לתהות האם הוא במקום. אפשר, אולי להסביר את המקור לבלבול בכך שידוע שהרבי הוא "מרכבה" לאלוקות. ז"א שהוא מצד עצמו, אין לו ישות. הוא כל כולו מוקדש לאלוקים. לכן אפשר אולי להתבלבל ולטשטש מעט את הגבול הדק. אבל הגבול קיים, רק צריך לשים לב…
ועוד משהו, טיפ לחיים: ההחלטה שלנו אם להתחבר לקבוצה מסוימת, או להאמין במשהו מסוים, לעולם לא צריכה להיות תלויה בהתנהגות של חלק מחברי הקבוצה או המאמינים האחרים. אם מאמינים ברבי, אז הופכים לחסידים שלו, ללא קשר למה שאר החסידים עושים או לא עושים. בדיוק באותה מידה שאדם שהיה אומר שלא רוצה לשמור מצוות כי שמע על דתי זה או אחר שגנב או שיקר, לכן הסיק מזה על כל הדת כולה, היה נשמע מגוחך ואבסורדי. אז העצה שלי אליך: פשוט תאמיני ברבי. אני מניחה שכיום את כבר מגדירה את עצמך כחבדניקית, אבל גם אם לא, מה עושים אחרים לא אמור להוות המחסום שיכריע כיצד תגדירי את עצמך, כי את לא מוגדרת לפי התנהגותם של אחרים, והתנהגותם של אחרים לא אמורה להשפיע כהוא זה על האמונה שלך. בהצלחה רבה!
ל"אני":
תודה על תגובתך. מתחברת מאוד לדברייך.
הבלבול שלנו מצריך סדר אצלינו. אבל הארת נכון – זו ממש המחשה להיותו של הרבי מרכבה לאלוקות באופן מוחלט, עד כדי בלבול.
ל"זכיתי להיות חב"דניקית":
תודה שהעלית את השאלה החשובה הזו. כל כך הזדהיתי ונגע לליבי הרצון שלך להבין.
מקווה מאוד שכן קיבלת איזו תשובה. לפחות מהתגובה של "אני" :-).
שימי לב שאת בעצמך כותבת "זכיתי להיות חבדניקית"… מה כ"כ זכות להיות חבדניקית? מה מיוחד בזה? למה ישלך גאוות יחידה מזה? למה לא משהו אחר?
התשובה תהיה הדרך לפיתרון השאלה ששאלת. הרבי הוא לא רק בן אדם מדהים, גאון בלימוד וכדו' אלא כמו שהרבי כותב בשיחת דבר מלכות של פרשת שופטים- "…שזכינו שקב"ה בחר ומינה בעל בחירה שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור…" למה? מה מייחד אותו בתור כזה? כשלומדים לעומק מי ומה זה רבי גם התשובות מתחדדות וכבר אין שאלות.
נכון שיש אנשים שמשתמשים לפעמים באופן קיצוני במילה רבי. צריך לבדוק לעומק מאיפה זה נובע אצלם. אם זה סתם משהו חיצוני אז לא צריך להתרגש מזה ואם זה משהו פנימי יותר אז אפשר לשאול מה המקור ואיפה ראינו הנהגה כזו. צדקת. לכל שאלה יש תשובה ואין יותר טוב מלשאול. אבל החוכמה היא גם כשמקבלים את התשובה, לבדוק אם קולות שקופצים שוב ושוב בראש ובלב אולי המקום שלהם לא מהקדושה אלא הם באים כדי לבלבל אותי שוב ושוב ולמנוע ממני את העבודה בפועל…
חחח עם איזה חני?
אני עם חני
תשובה חזקה!!
תודה למשפיעה על ההבהרה.
התגובה מספקת וברורה מאד!!
אין כאן התייחסות ישירה לתופעה שהתחדשה והתפשטה בשנים הכי אחרונות, שהוציאה (ר"ל) את שמו של הקב"ה מהשיח היום יומי, הכוללת אמירות כגון "הרבי יעזור" "הרבי מנהל את העולם" וכהנה רבות, ואף שכחסידים אנו יודעים ומאמינים שכל ההשפעות הרוחניות והגשמיות עוברות דרך נשיא הדור וכמו"כ שלצדיק (בהיותו בטל בתכלית לעצמותו ומהותו ית') ישנה שליטה במערכות הטבע, הרי סגנון כזה, (באופן שחושש לפגום בהתקשרות באם יזכיר את שמו ית') לא היה מימי אדמו"ר הזקן (בזמן, שהרבה מהביטויים הקיצונים כביכול של האלהת האדמו"ר (והעדפתו על משה רבינו) נמצאים בסיפורי חסידים מדור דור) עד דורנו דור השביעי שבו חיו וחיים חסידים המיוחדים בהתקשרותם וביטולם, תופעה מושללת -לענ"ד- לא מפני הגזמה בהערצה לרבי וכד' ("שהינו סה"כ בשו"ד") אלא מפני שאנו כבני אדם חומריים המסתכלים על רבינו כאדם גשמי, לא תמיד מונחת בתודעתינו, רוחניותו ומופשטותו מכל הגשמה והגבלה (וע"ד החיסרון שבלימוד חכמת הקבלה בלבד וכהפתגם ש"הקבלה עושה מאלוקים בנ"א וחסידות מבנ"א אלוקים). ולכן גם אצל חסידים שהיו רגילים לבטא כזה סוג של הפלאה, היה זה בעיקר ברגעי התרוממות בהתוועדויות וכיו"ב. בנוסף לכך שבעיקרי היהדות דרושה זהירות מירבית, ולפעמים בשינוי קל בניסוח ישנו הבדל של שמו"א ועד כדי היפך האמונה (וכידוע ליודעים בענין "עצמות בגוף" ואכ"מ) ובפרט כשמדובר בהפצת יהדות וחסידות שלאנשים מבחוץ זה נשמע צורם, כך שאם כל הכוונה התמימה והטובה עדיף להיצמד למסורת אבותינו החסידים ושפתם. בענין עיקרי זה היה מתאים להביא תגובה מאחד המשפיעים בתומכי תמימים ואולי אף לשאול מרבני אנ"ש על דעתם בנושא, (זכורני, שבסיטואציה דומה שאחד התבטא באופן האמור בנוכחות הגרש"ב וולפא, הלה השיב בפליאה ושלל זה)