רבות נכתב על ההבדל בין נשים לגברים. כולם יודעים היום כי האשה היא מערכת מולטיטסקינג מרשימה: 'דעתה קלה', 'דמעתה מצויה', 'עושה רצון בעלה', וכל זה באותה נשימה, תוך כדי שהיא בוררת אורז או ממיינת כביסה, מנהלת את העסק, ללא הפסקה; גם אחרי שחזרה מיום עבודה היא לא עוצרת את השטף, תוך כדי ארוחת ערב כבר חושבת על הסנדוויצ'ים של מחר ועל כך שצריך לשלוח הודעה לחברה ולהתקשר לאמא לשאול לשלומה.

פלא שבשכר נשים תבוא הגאולה?

אך מסתבר שכאשר יש צורך להתארגן ולצאת מהבית, החד–מימדיות הגברית (עליה לא הרחבנו את הדיבור) מתגלה כאן כסופר יעילה.

הם פשוט קמים ויוצאים, נקודה. לא ברור איך הם עושים את זה, אבל מסתבר שאין להם שום צורך לחטוף לרגע את המטאטא ו"להרביץ" איזה "ויש" מהיר, כדי להשאיר אחריהם בית נקי ומסודר. המצפון שלהם לא עובד שעות נוספות אם הכריות בסלון לא מונחות כמו שצריך רגע לפני היציאה. מעוררת פליאה העובדה שאין להם שום פקפוק אם כדאי לשנות את צבע החולצה. עוד דבר משמעותי – הם לא מתאפרים.

מעניין איך שישנם מצבים שיכולים לנקז לתוכם את שיא הניגודיות הקיימת בתפיסת העולם בין שני המינים. התארגנות ליציאה היא אחד הבולטים שבהם.

עוד כילדה אני זוכרת את עצמי עומדת מתחת לבית יחד עם אבי ואחי, תוך כדי שאנו מחכים ומצפים שאימי תצטרף אלינו ונצא סוף סוף לטיול המיוחל… לפתע קול ענות של שואב אבק היה נשמע מהדירה למעלה… אף פעם לא הבנתי את השיגעון הזה, עד שהתחתנתי וגיליתי באופן מפתיע שאני מתנהלת באותה צורה…

אז היום, גבירותיי וגבירותיי, נקראנו על ידי העורכת אל הדגל לפצח את האתגר! אז מה אתן אומרות? תפסו אותנו על חם, הא? עד היום חשבנו שאף אחד לא עושה מזה עניין והנה – אנחנו בכותרות…

אז מה עושים? איך מפגישים בין שתי תפיסות זמן שונות לחלוטין?

הרי לכן כמה רעיונות שליקטתי בהשראת כמה אמרות שפר.

"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" (קהלת ג, א): ברגע בו את נדרשת להתארגן במסגרת זמן מוגבל, נסי לחשוב אך ורק על מה שנדרש ממך כעת. הפרידי בין הסובל דיחוי לבין זה שאינו סובל דיחוי. בצעי רק את הדחוף ביותר והתעלמי מהצורך להגיע לשלימות. זה יעזור לך גם ביישום של פרויקטים אחרים.

הזמן יעשה את שלו: זהו – שלא. קחי אחריות. לימדי כמה זמן נדרש לך לבצע פעולות להתארגנות וקיבעי את הערכת הזמן שלך בהתאם, באופן אחראי ומציאותי. (לדוגמא: עשרה רגעים לאיפור, עשרה רגעים להתלבש) קיבעי את נקודת זמן היציאה – וחשבי אחורנית כמה זמן דרוש לך כדי להיות מוכנה. (לדוגמא: אם עליך לצאת בשתיים בצהריים וגילית שדרושה לך חצי שעה להתארגן – הרי שעלייך להתחיל באחת וחצי).

"עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבד חופשי" (ריה"ל): נסי לראות באימון לזריזות חלק מעבודת ה' שלך. אתגרי את עצמך, ואף העניקי לעצמך פרס הצטיינות אם עמדת ביעד.

מילה זו מילה: קחי החלטה טובה להיות מדויקת – זו בהחלט דרישה לא קלה שדורשת מחשבה עמוקה על מה שאת  אומרת. כך תוכלי לבחון דפוסי פעולה עמוקים שקיימים בך ולשכללם.

"טובים השניים מן האחד" (קהלת ד, ט): שתפי את בעלך באתגר, היפכי אותו להיות חלק מכח המשימה. כאשר אתם מתמודדים יחד – קל יותר לנצח. קבלי ממנו טיפים – איך לעשות רק דבר אחד באותו רגע – ושתפי גם אותנו!

בהצלחה!