עפרה בדוסה, עטרת חיה

הקיץ מביא איתו הרבה אפשרויות של פריצת גבולות. אחת מהן היא גם באוכל…

בחופש יש לילדנו רצון ליהנות מההחלטות שלהם אחרי שנה שלמה שהיו במסגרות של "קבלת עול". בין המסגרות שלנו יש כאלו היודעות לשמור על קבלת העול של הילדים ויחד עם זה לא לבטל את השמחה והשחרור – תכונות טבעיות למדי ואפילו חשובות מאוד אצל ילדים – אבל יש מסגרות שלא יודעות לעשות זאת.

אנחנו מקבלים את הילדים לתוך חופשת הקיץ כשלכל אחד מהם חוויה אחרת עימה הוא מגיע משנת הלימודים שעברה; מסיבה זו חשוב להיות קשובים לילדים, לראות למה הם זקוקים, מה חסר להם ולנסות בחכמה לכוונם למקום נכון.

מה לכל זה ולאוכל? אז זהו שהאוכל הוא הרבה פעמים ראי לתוך נפשנו ונפש ילדנו. אני חושבת שרבות מהקוראות מכירות את המקום בתוכן שזקוק לנחמה ומקבלות אותה דרך האוכל. מסיבה זו, אם בחופשת הקיץ את מזהה שלאחד הילדים שלך יש חוסר איזון בתחום התזונה, הדבר הראשון שהייתי מציעה הוא להתבונן בשנה שחלפה. איך אותו ילד עבר אותה? האם הצליח בתחום הלימודי? בתחום החברתי? איך המסגרת של אותו ילד הייתה עבורו השנה? האם הוא ממצה את יכולותיו? פעמים רבות יש ילדים שהם כה מוכשרים ומלאי יצירתיות אבל המסגרת הבית ספרית מצמצמת אותם ואת נפשם למקום שהרבה מיופים לא בא לידי ביטוי. החופש הוא הזמן לחשב מסלול מחדש. להתבונן על הילדים ולראות איפה אפשר לפעול כדי שהזרימה הנכונה של כל אחד ואחד תבוא לידי ביטוי. יחד עם זאת חשוב לראות איך הילד משתלב במסגרת המשפחתית, האם הוא מוצא את מקומו בין האחים? האם עם ההורים יש לו קשר טוב?

אני מאמינה שכשילדים עסוקים בצורה משמעותית בחופשת הקיץ בעיות עודף האכילה יצטמצמו בצורה משמעותית. מה זה עיסוק משמעותי? לכל ילד יש עיסוק אחר שהוא משמעותי עבורו. חשוב שהיוזמה תבוא מהילדים עצמם. אפשר ללמוד תחום מסוים שמעניין את הילד, יש ילדה שתתמקצע בתסרוקות, יש ילדה שטובה בריקוד ותכין עם אחיותיה הקטנות והשכנות ריקוד שבסוף הקיץ יהפוך למופע לכל השכנות. יש ילדה שתלמד תוכנה גרפית ותקדם את העסק או השליחות של ההורים. יש כל כך הרבה אפשרויות… נתתי פה כמה רק כדי לתת כיוון. בכל מקרה, המושג "משעמם לי" בעיניי הוא לא אמיתי! אני אישית מנסה כמה שפחות לשתף איתו פעולה בבית, העולם שלנו כל-כך מעניין ויש המון מה ללמוד בתוכו. רק צריך לפתוח את העיניים ולהחליט לקחת אחריות ולעשות דברים. חשוב מאוד שהילדים ידעו שלימוד הוא לא רק בין ארבעת הקירות של המוסד החינוכי…

טיפים מעשיים:

להכין סדר יום ברור של ארוחות וארוחות ביניים.

הסדר הברור יגרום לכך שהילדים לא יהיו רעבים! כי סיבה נוספת לזלילה אינסופית של ילדים היא פשוט רעב…

לנסות להכניס לתוך התפריט המשפחתי כמה שיותר אלמנטים בריאים: ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות וכו'. האוכל הבריא משביע בצורה שאחריה יש פחות צורך לנשנש.

אם יש ילד שיש לו נטייה לזלול יותר מאחרים, יש למנותו כאחראי על נושא האוכל בבית, לשבת איתו ולתת לו את האחריות. להכין תפריט שהוא יתלה על המקרר. לתת לו את האחריות לשים לב מתי נגמרים דברים ולהיות אחראי על הקניות. מצד אחד, זו יכולה להיות סכנה… איזו רשימת קניות תגיע ממנו?!… אבל אם תלווי אותו תוכלי לכוון ולחשוב יחד.

באופן כללי, אם יש ילדים בבית שיש להם סוג כזה או אחר של הפרעות אכילה. כדאי לזהות זאת מוקדם כדי לטפל. אך מצד שני, חשוב לא לעשות מזה עניין גדול מידי. לראות ולחשוב האם ילד כזה זקוק לטיפול רגשי? ובכל מקרה, לא להיות במקום שחס ושלום מגיב ואומר מילים שיכולות להוריד את הערך העצמי של הילד או הילדה.

שיהיה קיץ בריא ומלא בפעילות מבורכת לכולנו!