המלך בשדה- למה המשל הזה כל כך קריטי?

כולם מדברים על זה כל הזמן, כל אלול, כל שנה. המלך נמצא בשדה ומראה פנים שוחקות לכולם.

מה העניין בשדה דווקא? למה דווקא המשל הזה?

פעם, אחת העבודות העיקריות, והדרך לפרנס את הבית, היה לעבוד בשדה. להביא תבועה וייבול הביתה.

אז כל יום, האיכר הולך לשדה, עובד כל היום. זה בעצם מסמל את העבודה שלנו ביום חול. עבודה בשדה, הכוונה עבודה ביום יום. בבית, בבית ספר, במשרד, בפארק, בחנות ובכל מקום- זה השדה. לעבוד את האדמה, ולקצור את היבול.  לאפות לחם מהחיטים. לקחת את הגשמיות ולהעלות אותו לרוחניות. לקדש את היום יום. לקחת את הסנדוויץ הזה ולברך עליו. לקחת את המידה הזאת ולעבוד עלייה. לקחת נש"ק ולחלק. דווקא את החומרי.

ואז מגיע המלך. המלך בד"כ נמצא בארמון. מהו הארמון? הקודש. השבת, החג, והימים הקדושים שאת צריכה להיות מופרדת ונבדלת מהעולם. יש איסור מלאכה, יש צורך במנוחה. את מתנתקת לזמן מה, וממלאה מצברים.בימים האלו את נכנסת לארמון ומגישה להקב"ה את הלחם שאפית. את מתכוננת, את מתלבשת, את מכוונת.

אז למה הימים האלו יותר קדושים מימי החול?? העבודה הכי חשובה זה לבנות דירה בתחתונים! את זה עושים ביומיום, אז יום חול אמור להיות הכי קדוש!!

התשובה היא, שלמרות שימי החול הם המשמעותיים ביותר, אנחנו נמצאות ביום יום. אין לנו זמן או כוח, לעצור ולהתחיל להבין את העומק והכוח של מה שאנחנו עושים. אנחנו טרודות בלרוץ, להכין, לארגן, לסדר, לעבוד,לאכול, לישון.

ולכן, הקב"ה נתן לנו שבת וחג בכדי להתעלות לדקה. לקחת אוויר לנשימה, לעלות למגדל מעבר לשדה ולהתבונן למטה על מה שעשינו. לשנות פרספקטיבה. עצם ההתעסקות שלנו עם הגשמיות גורמת לנו לשקוע בתוכה. 

ואז, אנחנו לוקחות רגע, לא מתעסקות עם הגשמיות, ונכנסות לארמון. עם הרבה הכנה, כוונת הלב, לבוש מתאים. כשאנחנו חוזרות ליום יום, קיבלנו כוחות להמשיך בעבודה, מיקדנו יותר את המטרה שלנו.

חודש אלול הוא השילוב של שניהם.

חודש אלול הוא יום עבודה, שהוא קדוש. יום חול שהוא חג. יום של עבודה קשה בשדה, קיום היעוד שלי בעולם, אבל עם האור הנעלה הזה של חג ואפשרות להביט מלמעלה על מה שקורה. לעשות חשבון נפש על מי אני, איפה אני, לאן הגעתי, ולאן אני רוצה ללכת.

זו מתנה מדהימה. הקב"ה אומר: הינה, עכשיו זה נגיש! בתוך היום יום אתם יכולים להתעלות, לצפות מלמעלה ולהיות יותר מכוונים בשגרה היומיומית שלכם.

הקב"ה יוצא אלייך, ומאיר לך את 13 מידות הרחמים. למה 13? כי זה מעל הטבע, 12 חודשים זה הרגיל, זה הנורמלי. 

ופה הוא אומר לך: אני אוהב אותך, אני רוצה אותך! אני מאיר אלייך אור מיוחד וכוחות מיוחדים שלא קיימים כל השנה! בואי אליי!

לא משנה כמה פעמים נפלת. קומי! את חלק מהקב"ה, הוא רוצה אותך. הוא ברא את העולם בצורה כזאת שהוא צריך אותך! אז בואי נעשה לו נחת! בואי נבנה לה' דירה!

אני יודעת שהתעייפת. עבר שנה, ועוד שנה, עברת כל כך הרבה אתגרים, נפילות, והתמודדויות. וכל אלול את מחליטה שהשנה. השנה את הולכת להשתנות. השנה הזאת תהיה טובה יותר. ואז נגמרים החגים ולאט לאט חוזרים לשגרה. ונופלים שוב. נכון. את צודקת. זה כבר מייאש.

אבל גם קמים! נופלים וקמים שוב ושוב! זה העבודה היומיומית שלנו! את לא חוזרת לנקודת אפס. הנפילות הן חלק מהמסע!

אל תתיאשי, הקב"ה סולח, כל פעם מחדש- בשבילו 1000 פעמים זה כמו פעמיים. זה לא משנה מה עשית וכמה, יש לך צ'אנס חדש!

הקב"ה רוצה אותך, רוצה שתשובי אליו, רוצה שתתחברי אליו, רוצה שתקיימי את השליחות שרק את יכולה! עם הכשרונות שרק לך יש, עם הנפש שלך, האופי שלך, הקשיים שרק את עוברת.

"אני לדודי" -קבלת אחריות

אז זה בכוח שלי,אני לא צריכה לחכות שיבואו להציל אותי. 

רבי הוא בהרבה חסידויות נקרא "חסיד באמונתו יחיה"  מחיה, ומחזיק אותנו. את האנשים הפשוטים.

אבל מה תפקידי? האם אני צריכה להשאיר הכל לרבי? 

מכירה את זה שאת עוברת משהו קשה, ואז את מחכה ש"הוא יוציא אות"י, ו"היא תביא לי", ו"הפסיכולוגית תרפא אותי"…

אני אלך לרופא ואז אני אהיה בריאה. אני אקנה את הקרם ואז יהיה לי עור חלק ואני ארגיש יפה. אני אלך למטפלת רגשית והיא תפטור לי את הבעיות. אני אבקש מהרבי ברכה, כי הוא ראש בני ישראל, והוא "יציל" אותי.

אבל אנחנו צריכות לקחת אחריות!

הרבי פה כדי לעזור לנו להתחבר, להזכיר לנו על הנפש האלוקית שבתוכנו המחכה להתגלות.

 אבל אנחנו צריכות לעשות את העבודה. אף אחד לא יציל אותך, את צריכה לעבוד!

אני לא אומרת ח"ו, לא לבקש עזרה כשצריך. אני אומרת, שאת צריכה לזכור שזה תלוי בך.

רק את יכול להדליק נר משלך – נתתי לך את הגפרור

יהודה אבנר היה אחד היועצים של ראש הממשלה, מנחם בגין. 

והוא ליווה את בגין בפגישה ההיסטורית שלו עם נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר. לפני שהלך לפגישה, בגין הלך לשוחח עם הרבי ולבקש ברכה. לאחר הפגישה, יהודה אבנר נפגש עם הרבי בכדי לדווח לו על הפגישה. הרבי ויהודה אבנר שוחחו אל תוך השעות הקטנות של הלילה ובאיזה שהוא שלב בשיחה הרבי אמר לו :

 "אני אגיד לך מה אני מנסה לעשות. . . רבי יהודה, דמיין שאתה מסתכל על ארון, ואני אומר לך לפתוח את הארון הזה. אתה פותח את הארון ואתה רואה נר, אבל אני אומר לך שזה לא נר – זה גוש שעווה עם חתיכת חוט בפנים. מתי השעווה והפתילה נהפכים לנר? כשמקרבים להבה לפתיל. כאשר זה קורה,  השעווה והפתילה ממלאים את המטרה שלשמה הם נוצרו.

"וזה מה שאני מנסה לעשות – לעזור לכל גבר ואישה לממש את המטרה שלשמה הם נוצרו."

מספר יהודה אבנר : "ישבתי שם והאזנתי לו, התרשמתי מהסמכות שבקולו. ואז הוא אמר את הדברים האלה:"

"האש, הלהבה, זה התורה. כשאדם מביא את הלהבה לפתילה, מצית את הנשמה – שכן הפתילה היא הנפש – היא נותנת חיים לגוף, שהוא השעווה. ואז הגוף והנפש מגשימים את המטרה שלשמה הם נוצרו. וזה קורה באש התורה."

בסוף הפגישה, קם יהודה אבנר. הרבי ליווה אותו לדלת ואחז בשתי ידיו להיפרד. יהודה אבנר שאל: "האם הרבי הדליק את הנר שלי?"

הרבי ענה, "לא. נתתי לך את הגפרור. רק אתה יכול להדליק נר משלך. "

בואי נדבר תכלס

אז איך בתכלס מתחילים להצליח כשאני כל שנה ניסיתי ולא הצלחתי??

בואי נפרט:

1.מטרה ברורה

קודם כל, מה המטרה שלי? מה המטרה שלי השנה? מה התפקיד שלי כרגע? מה השליחות שלשמה אני נוצרת?  אם קשה לך לכוון, תחשבי על הכשרונות שהקב"ה נתן לך, והאתגרים. 

הכשרונות שיש בך לא ניתנו סתם. הם שם בכדי שתיצרי משהו יפה וחדש בעולם הזה. שתתני מעצמך.

אתגרים יכולים להיות פנימיים כמו מידת הכעס, וגם חיצוניים, כמו קושי כספי, קושי בחינוך הילדים וכדומה. האתגרים גם יכולים להשתנות משנה לשנה. אלו המטרות שלך. אלו הכלים שנתן רק לך בכדי לקיים שליחות שרק את יכולה לעשות.

2. מה לא עבד לי עד עכשיו

השלב השני הוא להסתכל  על מה הצלחתי ומה לא ולמה.

האם זה נובע מעצלנות? פחד מכישלון? מניעות סביבתיים?

ברגע שתדעי מה המטרה שלך, ולמה לא הצלחת במקומות מסויימים, תדעי מה צריך לשפר.

3. תכנון יעיל

בכתבה אחרת,  אני מדברת על הצעדים לתכנון יעיל. נפרט אותם ממש בקצרה פה:

-עשי צעדים קטנים שאת יכולה לעמוד בהם. תכנני לפי הזמן שיש לך ותהיי ריאליסטית.

-תחלמי רחוק

-חישבי מה הדברים שימנעו ממך להצליח וכיצד תתגברי עליהם.

-תני לעצמך צ'ופר גם על צעדים שנראים לך קטנים. בלי עידוד כבר לא יהיה לך כוח להמשיך.

-היי מחוייבת. זה יכול להיות למישהו אחר, אחריות דיווח, זה יכול להיות רשימת מטרות, או כל דבר אחר שיגרום לך להרגיש מחוייבת.

-שחררי שליטה. תזכרי שאת יכולה לעשות החלק שלך ובמקביל, את חייבת לתת להקב"ה לעשות את שלו. תפסיק לדאוג למה שלא בשליטה שלך. תשחררי.

תרגיל יישומי: 

1. קחי דף, ונסי לצייר איך היית רוצה שחייך יראו באלול הבא. מבחינה אישית, תעסוקתית, רוחנית, ובכל תחום שחשוב לך.
2. אחרי שציירת את זה (ניתן לצייר בכל צורה שנוחה לך- אבסטרקתי, או כל צורה אחרת.), התחילי לפרט בכתב מה את רוצה. 
3. החליטי על אחד מהם, שהכי חשוב לך, ופרטי מה הצעדים שיעזרו לך להגיע לשם. קח את 6 הצעדים שפרטנו לפני.

נסי לקחת את הימים האלו של חשבון נפש ולהתחיל לראות כיצד את משתנה, גודלת, צומחת, בשנה החדשה.

זכרי, זה האחריות שלך! יש בך כוחות עצומים שהקב"ה נתן רק לך! הוא רוצה אותך. את הקושי שלך, העבודה, הזיעה והדמעות.

אז בואי נלך לבנות לו איזה פנטהאוז על רמה…

איטא וולמן הינה יוצרת, שחקנית, זמרת ומנחת קבוצות. היא מעבירה סדנאות להעצמה נשית דרך חסידות, דרמה ומוסיקה במגוון נושאים ולכל סוגי קבוצות נשים ונערות. הסדנאות מתאימות לימי גיבוש, ימי עיון, סמינריוניות, מכללות, תיכונים, ועוד. היא גם כותבת ומלחינה מוסיקה וכעת בשלבי בניית מופע אישי ויצירת קליפ מוסיקה חדש.

להזמנת סדנא, מופע או יצירת קשר: 05445831112 או במייל: [email protected]