אנו בעיצומה של התחלת שנה חדשה- תש"פ. תקיעות השופר כבר מהדהות באוזנינו חודש ימים.  כשחושבים על זה, כמה טוב שיש חג שאומר לנו: הלו, כל סוף הוא התחלה של משהו חדש. תסתכלו אחורה, למדו מטעויות העבר, פתחו דף חדש, דרך חדשה, כי תמיד יש הזדמנות נוספת לבחור בדרך אחרת.  קדימה תתקדמו.

בניגוד לשנה הלועזית שניפתחת לה בזיקוקי דינור ושתיה לשוכרה, אצלנו היא נפתחת ביראה גדולה מפני הדין. הקב"ה לא ישר מנחית עלינו גזרות. במשך חודש שלם הוא נותן לנו אפשרות להשיג עו"ד טוב, להתכונן לקראת המשפט (חודש אלול שממש כבר בסיומו).

ממש כמו במציאות. הרי לא ייעלה על הדעת שבן אדם יזומן למשפט רק באותו יום. מזמנים אותו מס' שבועות לפני, ואפילו חודשים. בתקופה זו הוא צריך להתכונן לקראת גורלו, וגם כאן, המשפט לא באמת מסתיים ביום אחד. השופט שומע את הצדדים, ומזמן שוב במועד אחר. גם ביהדות זה כך. האמנם ראש השנה נחשב יום הדין, אבל בורא עולם חס עלינו, ואומר אוקיי שמעתי את הקטגור והסנגור, עכשיו צא ולמד איך אפשר לתקן, לשנות, להטות את המשפט לטובתך, ולשם כך יש עשרת ימי תשובה המסתיימים ביום הקדוש- יום כיפור.

אז בואו השנה ננסה לעשות זאת אחרת. לקחת יותר אחריות על עצמנו, על ההחלטות שלנו, להפסיק כל הזמן להיות קורבן ולהאשים אחרים. השנה מתקדמים.
השבוע זוהי שבת ניצבים . בדר"כ הפרשה הזו מחוברת עם "וילך". שני הפכים גמורים. ניצב- תקוע במקומו, וילך- מתקדם. מלאכים נקראים עומדים, כי הם אינם יכולים להתקדם בסולם הרוחני, אך בן אדם נקרא הולך, וכל צד ושעל שלו מקרבים אותו עוד יותר לקראת המטרה שלו.
קבלו החלטה. אנו מתקדמות עוד צעד לעבר המטרה, החלום, היעד. אל תהיו ניצבות במקום.

כשאתן נתקלות במבוי סתום, חזרו אחורה, ונסו לבחור במסלול אחר. כל עוד היעד הוא בראש, אתן תגיעו אליו. זה עניין של זמן.
רדו אל המגרש, היו שחקניות. להיות צופה או פרשן לא מקדמים אותנו לאף מקום. אפשר לצאת ממצבים  כאלה או אחרים. הכל עניין של החלטה.
לפעמים הדרך היא דרך חתחתים, אבל סוף המסלול, זה העיקר. אז,להתראות לך תשע"ט. שלום וברכה תש"פ. מקדמת אותך בברכה.
מאחלת לכולנו שנה של הזדמנויות חדשות, הגשמת משאלות, חלומות, יעדים. שימו אותם תמיד מול העיניים.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
רויטל מרקוספלד,
מאמנת ויועצת לכלכלת משפחה
ליווי אישי כלכלי, סדנאות והרצאות
054-4562647