אסתר מייזליש / מגזין עטרת חיה

אגדות הקורונה למיניהן פורחות בבתים וכמות המבולבלים עולה ככל שנמשך המצב.

מצע של קרקע דשנה מזין את השמועות, וכך עולות ומשגשגות אגדות הקורונה. ויש כביכול סיבות מצוצות לרוב. הקרקע היא מצב של ה'לא ידוע', ה'אי ודאות', זו קרקע שמשמטת את השטיח מתחת רגליהם של רבים, המאבדים יציבות ושליטה.

ה'לא ידוע' הנסתר הוא מרכיב חיוני בחיים, וככל שהוא יותר קיים וחיוני – הוא מקיף בתוכו יותר אנשים שהמאפיין אותם הוא חוסר סבלנות להימצא במצב המביך, והרגשה של חנק והנמכה נפשית.

מה שצריך בעצם לעשות הוא עבודת הביטול. אחד המאפיינים התועלתיים של הביטול הוא שמורגש בו בעוצמה הקשר לקב"ה, כאשר הדבר מוביל למסקנה האחת: יד ה' בלבד בהנהגת העולם!

במצע הזה נלחם ה'סטרא אחרא'. הוא מנגן ניגון נכאים, והאדם נכנע לידיעות מפוקפקות שבאות לכסות את הרִיק הטוב שנוצר ולדכא את התחושה האמיתית והנכונה של אפסות האדם מול הבורא. הוא מחפש אפשרויות מגוונות מצוצות מהאצבע ומכסה בשמיכה של ידע כביכול, עשויה מקורי עכביש, את מערומי ה'אי ודאות'.

ה'לא ידוע' הוא הזדמנות נפלאה. והדבק בו באומץ ולא נכנע נכנס אל מעגל האמת – כך הוא מרגיש בתוכו את האפסות, ולא בורח לצדדים;

וכך, הוא משאיר את האחריות על הקב"ה הרם ונשגב, ומסיר את האחריות מהשכל המשטה בו.

הוא אומר בפשטות: אני לא יודע איך, למה, מדוע, מתי אבל אני יודע שיש מנהל לעולם. אני לגמרי נכנע לגדרים שלו. והוא שהשאיר ליהודים תפקיד מסייע – לטהר עולם וללקט ניצוצות להבאת המשיח. ויש צורך לייגע את המוח איך להרבות באמונה פרקטית שבכנפיה עשיה יותר מבורכת של תורה ומצוות, הפצת המעיינות ומעשים טובים.

הקב"ה הכניס את הנפשות ל'אתערותא דלעילא'. משם נמשכים כוחות למטה לעולם הגשמי. השמיים מאותתים להתעסקות והתעלות ב'אתערותא דלתתא' בעולם הגשמי. מתוך כך יבוא המשיח שיגלה לנו את הסמוי, יפקח את עינינו הסמויות וניווכח בטוב האמיתי. מה שהיה סמוי יבוא לידי גילוי אלוקי. אז ייתכן מצב שמלאך המוות יכנס להסגר ויפסיק להתארח בבתים.

ההתמודדות

מצב האדם הנמצא במערבולת ה'אין':

המאפיין הבולט הוא מצוקה נפשית, שמתבטא באיבוד שליטה של המוח הרציונלי–החושב. אנשים שנמצאים במצב הזה מנסים להיתפס לכל חבל הצלה כדי להשתחרר. הם נתלים לא פעם בכל מיני קונספירציות שמספקות כביכול מידע לשליטה של המוח החושב ותחושה של קרקע יציבה מתחת רגליהם, מה שנותן לנפש את האפשרות להתאושש בהדרגה מחרדות שלא מרפות. כל זה גם מביא לאמונות תפלות ודמיוניות. זה יכול להיות מסגולות כלשהן (שאינן בקדושה) או באמצעי מניעה שמישהו המציא. מכיוון שאין כל–כך מי שמתריע ושולל את זה האנשים נאחזים ובלבד להשתחרר מהפחד.

לעומת זאת, בעלי אמונה, שיודעים לדבוק באפסות, בחסר, בביטול האגו, רואים במה שמתרחש יד אלוקים – בניהול העולם בחסד סמוי ובהשגחה פרטית על כל אדם. הם מכירים ומעלים את הביטחון שהכל משמיים לשאת תפילות, להרבות במצוות, לנקוט בדומיננטיות מעשית במצוות אהבת ישראל, כל זה צריך להזין את המח והלב. ואז הקרקע מתחת הרגליים יציבה יותר, המסלול של בטחון טהור תורם לניצול החוויה המיוחדת להתפכחות והתפתחות של אנרגיה שתזרים אנרגיה של התעלות, נקיות וטהרה לאמרה המיוחסת: "אייר – אני ה' רופאך" שיוצרת מתווה של שמחה והתחדשות.