-
לכתחילה בהרחבה!
"קיבלתם כישורים מהקב"ה כדי לממש אותם, העולם צריך אותם ואתם צריכים את הכסף..." · היועץ הכלכלי הרב צבי סילבר מעניק עצות ונקודות למחשבה להתנהלות כלכלית נבונה עם תחילת החיים • לקריאה
שרי כהן / עטרת חיה
"ניסינו כל כך הרבה שיטות ויועצים כלכליים ומכולם יצאתי מתוסכלת. הרגשתי שזה לא ישים ולא מציאותי לשנות את המצב וכנראה נגזר עליי פשוט לחיות במצב כלכלי דחוק…עד שהגעתי לרב צבי סילבר" כך סיפרה לי חברה במהלך חיפושיי אחר יועץ כלכלי עם "תעודות הצלחה" לכתבה.
הסתקרנתי, אנו נוטים להתייחס אל הכסף בצורה שטחית כביכול. אבל, מסתבר שמתחת למושג "כסף" יש פסיכולוגיה רחבה ועמוקה במיוחד, קשר צמוד למידת האמונה והביטחון בהקב"ה, הכרת העצמי ומימוש הפוטנציאל שלנו.
בעז"ה בכתבה הזו ובכתבה הבאה ניגע בהיבטים שונים ועמוקים בנושא.
בשורות הבאות תשמעו על גישה שהיא לא פחות ממהפכנית, ויותר מזה כל-כך פנימית ומשפיעה מפי הרב צבי סילבר בעל וותק של 15 שנים בתחום הייעוץ הכלכלי וליווי של מעל 3,000 משפחות ועסקים, בעבר מנכ"ל "מסילה לכלכלה נבונה", ומחבר הספר "הפסיכולוגיה שבגרוש". בעבר שימש כיועץ ל"מיזם הלאומי לביטחון תזונתי" וניהל את תוכנית העצמה למשפחות – המלווה מאות משפחות מכל המגזרים.
תגידו כן להוצאות
השלב הראשון בהתנהלות כלכלית לדברי הרב צבי זה לעשות שיקוף הכי יסודי שניתן, כדי לדעת מהן ההוצאות החודשיות של המשפחה וכמה כסף בדיוק חסר בכל חודש.
לאחר שיודעים סכום מדויק יש שתי אפשרויות של התמודדות עם החוסר:
א.צימצום הוצאות או: ב. הגדלת הכנסות.
הדרך הרווחת היא להיות בגישה של צימצום הוצאות, ואכן בתחילת דרכו הרב סילבר עבד לפי השיטה הזו, אך לאחר שנים של עבודה בתחום הוא הבין שצמצום הוצאות זו לא אופציה! כן, שמעתן נכון! ומכאן הגיע לגילוי המטמון ולשיטה שהוא דוגל בה, והנה ההסבר:
ישנם שני סוגי משפחות המגיעות לייעוץ: משפחות שיש להן הוצאות באמת מופרזות, ומנגד – הרוב הרווח במשק הבית הישראלי ובפרט במגזר החרדי, אלו משפחות שחיות ברמת חיים נמוכה.
בשני המקרים כאשר משפחה מגיעה לייעוץ להתנהלות כלכלית בריאה ואומרים לה לצמצם הוצאות, הדברים נשמעים כביקורת, כאטימות ולפעמים כחוסר רגישות – "מאיפה אני יחסוך ויקצץ, ממה שאין???"…
אוקי, אז אם לקצץ הוצאות זו לא אופציה אז מה כן?
העבודה פה היא הגדלת הכנסות!
רובנו יודעים שזו העבודה – להגדיל הכנסות, אבל איך באמת בתכל'ס עושים זאת? משפחה שבה שני ההורים עובדים ועושים ככל שביכולתם, מה עוד הם יכולים לעשות?
"לפני שנדבר בתכל'ס מה עושים כדי להגדיל הכנסות, צריך להבין את התהליך.
ברגע שהאדם מבין שצמצום הוצאות זו לא אופציה הוא מתחיל להתקרב להגדלת הכנסות.
ההחלטה להגדיל הכנסות יושבת המון על מחיקת אפשרות אחרת! אין שתי אפשרויות!
וכמו שאנחנו מחליטים שצמצום הוצאות זו לא אופציה, כך אנחנו אומרים כן! לכל ההוצאות.
אנחנו מנהלים תהליך פסיכולוגי מאוד עמוק – כדי שאנשים יאהבו ויתחברו לתהליך, אנו אומרים למשפחה: 'הפוך! מגיע לכם צל"ש שאתם מוציאים כל-כך מעט, אתם צריכים להוציא יותר'!".
סור מרע
השלב הראשון כאמור הוא להתנתק ממקום הצמצום, משלושה הרגלים רעים היוצרים את ראשי-תיבות של מצה = לחם עוני:
מ – קבלת מתנות
צ – להסכים לצמצום
ה – לקחת הלוואות
אם אדם רוצה להגדיל הכנסות הוא צריך להגיד לא למתנות, דבר שני כן לכל ההוצאות, ודבר שלישי לא להלוואות!
שלושת ההרגלים הרעים הללו גורמים לאדם לא להגיע לנקודה האמיתית – להיות קשור לבורא עולם, זאת אומרת הוא מנסה לפתור את הבעיות הכלכליות שלו לבד.
ואז מה יקרה? ניקח לדוגמא משפחה שיש לה בחודש הכנסות של 10 אלף והוצאות 15 אלף – חסרים לה חמשת אלפים שקלים.
הנטייה הטבעית שלנו היא לפתור בעיות באופן מיידי, קשה לנו להתמסר לתהליכים ארוכים ופה טמון הסוד:
ככל שהאדם יסכים שחסרים לו 5,000 ש"ח והוא לא פותר אותם בהרגלים הלא טובים, אלא מחפש תשובה לשאלה מה עושים כדי להגדיל את ההכנסות, אז הוא מתקרב ל"תשובה", לפיתרון.
הרב צבי מדייק: לא "איך אפשר להגדיל?"… אלא, "מה עושים?". כששואלים "איך?", זה בעצם במילים אחרות: "בוא, אני יסביר לך את כל הסיבות למה זה לא אפשרי"… אבל, כששואלים "מה עושים?", שינית את הנוסח וזה כל הרעיון להניע למעשה.
אז אחרי שאת כל ה"פתרונות" וההרגלים הלא טובים הזזנו הצידה, מה מתחיל לקרות? האישיות שלנו מתחילה "לבעור".
עשה טוב!
הקב"ה ברא את העולם בתהליך ובמצב מסויים, תהליך ייצור הכסף קורה בשלושה שלבים ותחנה אחרונה.
א. צורך.
ב. הכרה בכוחות וחוזקות.
ג. הוצאה מהכח אל הפועל.
ואז מגיעים לכסף שלנו.
הצורך – מאוד ברור, חסר למשפחה בדוגמא הנ"ל 5,000 ש"ח בכל חודש. אם אין לי צורך, לעולם לא אוכל לייצר כסף! אדם מייצר כסף רק כשהוא צריך, כי מטבעו הוא אוהב חופש, מנוחה; האדם נברא מהאדמה ולכן הוא כל הזמן שואף למטה. ככל שהצורך יהיה ברור וחזק כך "המטוס" שלו ימריא.
ופה, הוא לא יוצא החוצה אלא נכנס לתוכו פנימה.
להכרה בכוחות עצמו – אין אדם בעולם שהקב"ה לא נתן לו את הכישורים כדי לייצר את הפרנסה שהוא צריך!
וזה מביא אותנו לעניין האמונה והביטחון בהשם. העבודה היא לשבת ולחשוב אילו חוזקות וכשרונות יש לי וכיצד אני יכול לייצר איתם הכנסה.
בתהליך כזה יש בונוס עצום, כי דרך האתגר הכלכלי אדם חייב "להודות" בכשרונות ובמתנות שהקב"ה נתן לו והוא מגלה את האישיות שלו.
קיבלתם כישורים מהקב"ה כדי לממש אותם, העולם צריך אותם ואתם צריכים את הכסף.
רבי ישראל מסלנט אומר שאין עני אלא מי שאין לו אני. אז השאלה היא מה אני יכול לעשות?
וכאן האדם עובר טיפול "עשרת אלפים" כי הוא פוגש את הדחיינות והעצלות שלו, ובעצם את כל הרבדים באישיות שלו. הוא נפגש עם הביטחון והאמונה שלו, עם הזריזות והעצלות, כל המידות נמצאות בפרשייה הזו.
זה נשמע תהליך פנימי מדהים אבל מאוד ארוך, אבל זה שווה כי זה לכל החיים!
"התנערי מעפר קומי"
תכל'ס, במצב הנוכחי אחרי "משבר תקופת הכתר" או איך שתרצו לקרוא לזה, המצב הכלכלי עבר טלטלה, משפחות חוו ירידה בהכנסות או ביטול הכנסות לגמרי.
הרב צבי בהתייחסות ספציפית לנושא הזה טוען כי מי שעובד בשיטה של הגדלת הכנסות, הרבה יותר קל לו להתמודד עם האתגר הנוכחי!
בעצם, ישנם שתי סוגיות שצריך לטפל בהן כעת:
א. הוצאות שוטפות. ב. חובות.
ברמה של ההוצאות השוטפות יש להפסיק במיידי את השימוש באשראי, צ'קים והלוואות ולעבור למזומן, הלוואות זה מחוץ למחנה!
אבל עדיין כשחסר כסף אין כביכול מה לעשות חוץ מלהשתמש באשראי/להתקשר לבנק ולבקש הלוואה או הגדלת מסגרת – נראה שכביכול הלוואות זה פיתרון רגעי למצב עכשווי לוחץ.
"זו הסיבה שאנשים לא מצליחים להגדיל הכנסות" טוען הרב סילבר ומסביר כי "אם אנחנו משתמשים ב'סמים' של הפתרון העכשווי, אף פעם לא נגיע לתוצאה הסופית כי כל המהות של הגדלת הכנסות יושבת על הצורך, כיביתי את הצורך (השגתי הלוואה/מתנה) – הנפש שלי לא משתפת פעולה.
"ואם נדבר ברמה היהודית הקב"ה רצה לראות איך אנחנו מתמודדים, איך אנחנו סומכים עליו – דווקא בזמנים הללו כ"לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", אפילו שהכל לא נודע, כל העולם רוקד, הקב"ה יחזיק אתכם וידאג לכם שלא תמותו מרעב!
"מה כביכול אומרים כשלוקחים הלוואה: 'בורא עולם אנחנו לא מוכנים להיכנס לסדנא, אנו ניקח הלוואה ונדבר איתך כשנרצה להחזיר אותה… קל לנו להאמין, אבל בתאריכים שנוחים לנו'…".
אוקי, אדם עוצר את השימוש באשראי בצ'קים וכדו', אך הוא צריך לעשות קניות לשבת ויש לו עשירית מהכסף שהוא צריך, מה הוא עושה?
"אנחנו כל-כך מפחדים לצאת לדרך – ברמת טראומה, כן! אם יש לאדם עשירית מהסכום הנדרש אז או שהוא מתמודד עם מה שיש או שהוא מתחיל לחשוב ולבצע פעולות כדי להגדיל את ההכנסות שלו.
"הקב"ה רוצה שנסתדר בלי לקחת הלוואות, ושנממש את הכוחות והפוטנציאל שנתן לנו!
"האויב הגדול של האדם זה האדם עצמו, כשאדם גולש ב'סנפלינג' הוא מגיע לראש הצוק, רואה את התהום ממרחק של עשרות מטרים והוא צריך לקפוץ אבל הוא ננעל. הוא לא רוצה לצאת לדרך ולעזוב קרקע יציבה, זה מפחיד. הוא צריך לקבל החלטה שהוא קופץ לתהום. שנייה אחרי ביצוע ההחלטה הוא רואה שהוא לא קופץ לתהום, הוא רואה שיש לו חבל ואחיזה.
אם הוא לא יקפוץ, הוא בחיים לא ידע על החבל ושביכולתו להגיע ליעד!
"לגבי החובות זו סוגייה מורכבת, אך הנקודה המרכזית היא לא לקבל החלטות מתוך לחץ כי זה גורם לעשיית טעויות מאוד חמורות ולקיחת הלוואות יותר גדולות ולא מתאימות!
העצה לזה בדרך-כלל היא להתייעץ כי 'אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים'.
"המרדף בלהחזיר את החובות ממה שאין, יוצר מציאות חמורה של חובות יותר גדולים. האדם צריך לצאת מהטרוף שהוא נמצא בו כדי למצוא תוכנית אמיתית איך לצאת מהמצב הזה: כשהוא ממשיך בתוך ה'לופ' שבו הוא לווה כדי להחזיר חובות – זה לא ייגמר! חוב לא מחזיר חוב, הוא רק מגדיל אותו. אין הוקוס פוקוס. רק החלפת שמות…
"צריך לעשות עצירה, להקפיא את ההחזרים עד כמה שאפשר. להתקשר לאנשים שחייבים להם כסף ולבקש הקפאה. ובזמן החופשי שנוצר לחשב מסלול מחדש ולבצע!".
בהחלט גישה משנת חיים, אז בואו נצא לדרך הכרת החוזקות שלנו, פיתוח הכנסה דרכם – מתוך ביטחון מוחלט בהשם יתברך שהכל ממנו ובשבילו!
בעז"ה בעתיד ניכנס עוד יותר פנימה כדי להבין מה באמת מתחולל בתוכנו בכל מה שקשור להתנהלות כלכלית!
אשמח לשמוע הארות ותגובות: [email protected]
כתבות נוספות שיעניינו אותך: