העולם שייך לצעירים? או אולי כדאי לנו לטבוע לוגו חדש ולתבוע מהקב״ה שיסייע בידינו לחיות אותו. כי זקנה זאת לא מילה גסה. זקנה היא קניין של חוכמה וניסיון חיים. אם יזכו הצעירים לקנות חוכמה מהמבוגרים – ירוויחו שני הצדדים. סימי כבר יודעת את זה. היא אלמנה צעירה כבר כמה שנים. במפגש בזום היא יושבת שכם אל שכם עם חמותה, האם ששכלה את בנה, ורואים את הקרבה הרבה ביניהן. ריבי, משתתפת אחרת במפגש, צופה על כיבוד ההורים של סימי, רואה אותה ונותנת לה את הכבוד אומרת לה בנימה אישית: ״השוויגער שלי אצלי כבר חודש ותהיה פה לפחות עוד חודש. לא אדבר על האתגר בזה

כדי לשמור כל כבודה, אבל ברגע שראיתי את סימי יושבת לצד השוויגער שלה, וכשהיא שיתפה אותנו וראינו את המסירות הענקית למרות ההתמודדות הפרטית… הכול התגמד! קיבלתי על עצמי להודות לה' על הזכות לכבד הורים! לכבד את השוויגער! לכבד את הבעל ולהשתדל שזה יהיה מתוך שמחה!

סימי ממהרת להשתיק את המחמאות. ״איזה צדיקות אנחנו, הא?! ב"ה על הזכות הלא פשוטה… בהצלחה וברכה בכל האתגרים הנעלים הנ"ל!" והיא ממשיכה ומספרת: "אימי ע"ה הייתה מקסימה, ובשנים האחרונות התדרדרה קוגניטיבית, ובמיוחד בתקופה האחרונה –הייתה מאוד סיעודית. כל הזמן השתדלתי לחשוב על כך שהזמן איתה מוגבל ושרק לא אצטער על התייחסותי למצב כשיהיה מאוחר מדי.

גם הזהרתי רבות את אחיי, שהילדים שלנו הבוגרים מתבוננים ומפנימים, מעבר למה שנראה לנו, ויום אחד…. הלוואי שנהיה בריאים עד 120, הקשר של הסבא והסבתא לדור השלישי ממש אחר. לבנים שלהם עצמם, ברור. לכן בשלושים על אימי ע"ה קמתי לדבר ובקשתי מהדור השלישי לא לשפוט אותנו, אנו שטיפלנו בה עם כל מה שזה דורש. מה שרואים מכאן לא רואים משם…"

פרשת ראה פותחת במילים: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה".

"ראה"! התבונן היטב בדבר, עד שיחדרו וייקלטו הדברים עמוק בתוכך. ראה בכללות קודם ראיית הפרטים, ראה בראייה שלמעלה משמיעה, כי שמיעה תופסת פרט אחרי פרט, ורק בסופו של דבר היא מגיעה לכללות העניין.

"אנוכי נותן לפניכם" – לפנימיותכם! התבונן בנשמה האלוקית שנתתי בך, ש"כל הנותן בעין יפה הוא נותן!" במיוחד מתנה אלוקית הניתנת באהבה ובשמחה. והנתינה היא "היום" – בגלוי, כיום שבו מאירה השמש, ובאופן נצחי – כל מקום שנאמר "היום" הוא נצחי ולעולם. נתינה של "ברכה" – המשכה מלמעלה למטה, ועד להמשכה נעלית ביותר שאינה יכולה להתגלות באופן חיובי, עד שהיא נשמעת כ"קללה", ר"ל, אך באמת היא ברכה נעלית ביותר.

כשהילדים של סימי ראו אותה – הם ראו את המסירות שלה, את הפנימיות שלה, את המאמץ להתעלות ולא להיות שיפוטית אלא להכיל בגלל המצב הלא פשוט.

ראייה היא פנימית, היא התגלות של הנשמה האלוקית, ועלינו לדעת כיצד להתבונן, לראות נכון, להשתמש במתנה האלוקית שקיבלנו, להסתכל בעין טובה, להתבונן היטב עד שייקלטו הדברים בתוכנו ויהיו ממש חלק ממה שאנחנו, חלק אלוק ממעל.

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן    mail: [email protected]   טלפון 054-9292901