בסוף הפרשה ישנה מצווה

להעביר את מסר יצ"מ גם לדור הבא.

"והיה כי ישאלך בנך מחר"  מילה זו דורשת הסבר

הרי בכל זמן שהבן שואל-יש את קושייתו לבאר!

מדוע זמן מסוים 'מחר' התורה מפרטת,

זמן שבו שאלת הבן נשאלת?

משיב ע"כ רש"י ברמז,לא באופן ישיר ומובן;

"יש מחר עכשיו, ויש מחר לאחר זמן".

הוא מביא דוג' "מחר יאמרו בניכם לבנינו" פס' מיהושע,

מסופר שבתום כיבוש הארץ וחלוקתה,

שבו בני גד ובני ראובן,

ליטול את נחלתם אשר בעבר הירדן.

הם הקימו שם מזבח, וההסבר לכך היה

שמזבח זה עבור בניהם נבנה.

בניהם, עלולים לשאול שלא בנקל;

"מה לכם ולאלוקי ישראל?".

מסמלת כאן דור חדש המילה 'מחר'

דור שאל הדור הקודם חש זר ומנוכר.

לדור זה יש לספר הכל מההתחלה,

כדי שיחושו למורשת האבות קרבה.

את דברי רש"י אנו מבינים כאן

"יש מחר עכשיו, ויש מחר לאחר זמן".

כלומר,יש את דור המחר שהוא בכ"ז של עכשיו,

הוא מרגיש קרוב לעולם של הוריו,

שואף להמשיך את דרכם ולחיות ע"פ אמונת אבותיו.

גם לו יש שאלות ביהדות,

שאלות שדורשות הבהרה ועמקות.

הוא מבקש להבין כיצד עושים כל דבר ולמה,

כדי שיוכל לקיים תומ"צ מתוך הכרה והבנה.

בעניין זה ברור שעלינו לספק את זו הסקרנות,

להשיב על שאלותיו ולהסביר את עולם היהדות.

אך, יש "מחר שלאחר זמן" דור אחר,

שלעולם ואמונת הוריו מתנכר.

שאלותיו באות לא רק מחוסר ידיעה ובורות,

אלא גם מתחושת זרות לחיי היהדות.

וכאן לנו מחדשת התורה,

שגם דור זה הרי הוא 'בנך'!

על כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת האחריות,

לענות לכל שאלותיו באהבה ובסבלנות.

כך נביא אליו את אור התורה,