לפעמים קורה שאנחנו רוצות לחולל שינוי כלשהו בחיינו אך לא בדיוק יודעות מה. השיחה הפנימית נראית פחות או יותר כך: אני חייבת לשנות משהוא, להמשיך ככה זה לא מתאים לי. מה אני רוצה לשנות? שהבית יהיה יותר מאורגן, משהו במערכת מצריך בדיקה ושינוי. גם לבשל אוכל יותר בריא ולעשות הליכות. טוב, לא רק בזה כי גם בחינוך של הילדים אני חייבת "רענון", יותר להתייחס לשיינא ולעזור קצת לשושי עם שיעורי הבית שלה, וגם עם מני כדאי שאשב לשחק איתו כדי לחזק את המוטוריקה העדינה ויענקי צריך שיחות כדי לחזק את הביטחון העצמי שלו. יופי! שמתי את האצבע על מה שבאמת מפריע לי, אה! ועוד משהו, איך יכולתי לשכוח? בעלי. לא בעלי אלא בעלי ואני כי גם בזה חייבים להשקיע. הייתי רוצה גם ללכת לשיעורים ולבשל ארוחות בקר ליולדות. ובקשר לעבודה … אין לי כח לחשוב על זה, עובדת הרבה ומרוויחה לא מי יודע מה וההוצאות של המשפחה רק הולכות וגדלות, ב"ה כמובן.

כדי להקל על עצמנו, נחלק את כל מישורי החיים ל-7 נושאים:

1. זוגיות והורות
2. משפחה (מורחבת)
3. חברה
4. מקצוע
5. שליחות ותרומה לקהילה
6. בריאות
7. למידה והתפתחות

עכשיו סדרי אותם לפי סדר העדיפויות שלך, זאת אומרת מה שהכי בוער לך לטפל תמקמי בראש הרשימה ומה שהכי פחות דחוף בסופה. נגיד שבראש הרשימה כתבת בריאות, זה לא אומר שתזניחי חלילה את יתר הדברים, פשוט בזה את רוצה לשנות משהוא וזה בעדיפות ראשונה. ושוב שאלות להקל עלינו את התהליך:

 א.         איזה תחום בבריאות את רוצה לשנות? (הרגלי אכילה, פעילות פיזית, זמני שינה, סדנת צחוק תוצרת בית…) בחרי את התחום הכי משמעותי שאם תחוללי בו שינוי ישפיע לטובה להכי הרבה תחומים אחרים או להכי הרבה אנשים.

 ב.         איך את רוצה שיהיה? (תוצר מוגמר)

 ג.         דמייני שמולך ניצב הר, ועל ההר התוצר המוגמר. כשתגיעי אליו מי תהיה? איך תרגישי?

 ד.         מי תהיה בדרך? כשאת מטפסת על ההר, איזה בן אדם תהיה?

 ה.         בואי נעשה תוכנית פעולה: צעד אחר צעד איך לשנות /להוסיף לבריאות של המשפחה/שלך. רדי לפרטים הכי קטנים (תפריט, זמנים, חברה להליכה וכו')

 ו.          מה יכול לשבש את התוכנית שלך?

 ז.          אם זה יקרה, מה תגידי לעצמך?

ח.         מה תעשי בעקבות מה שקרה?

כבר קראת את כל השאלות, מוכנה לעבודה? קחי נייר ורשמי לך את התשובות. כשתסיימי, קראי אותם בקול. זה הזמן להוסיף דברים או למחוק אם התחרטת. אחרי התיקונים קראי שוב.

ומה עם יתר התחומים? רשמי מתחת לכל אחד מה את רוצה לשפר או איך את רוצה להתקדם. כשתראי את הדברים רשומים לפניך מאד יתכן שהשינוי כבר יתחיל, טיפין טיפין לכוון שאת רוצה, כי כשברור ומוגדר לנו מה היעד, אפשר לצאת אל הדרך. את שואלת בשביל מה כל השאלות הקודמות? כי הוא התחום בו את בחרת להתחיל ו"להזיז" באופן מידי. קטן עליך? את יכולה להוסיף עוד תחום ולעבוד על כמה מישורים בו זמנית, הכל תלוי בזמנך, כוחותיך, המשפחה שלך, בנסיבות חייך וכמובן בך.

לעשות או להרפות?

כתוב בתהילים מ"ו פס' י"א " הרפו ודעו כי אנכי א-לקים …"  מצודת דוד מסביר: "הרפו"-  מעתה הרפו ידכם מלהחזיק במלחמה ודעו שאנכי א-לקים והכל שלי ובידי ליתנה למי שארצה".

בעולם הזה הגשמי יש לנו תחושה שכמה שיותר נתכנן ונעשה, התוצאות יהיו יותר טובות. לפעמים אנחנו –כביכול- שוכחות את הקב"ה, ואז כשמשהו משתבש יכולות להתייאש  או לכעוס. מה שה' רוצה מאיתנו זה לעשות השתדלות על פי דרך הטבע (עד כאן הכתבה עסקה בזה), ושלא נשכח להתפלל אליו שיעשה את חלקו בחסד וברחמים, שיעזור לנו ונראה את הטוב בגלוי. נסביר בסיפור חסידי:

אחד מחסידי הבעל שם טוב, אדם בעל כרמים רבים, רצה להעניק לרבו מתנה מיוחדת. רצה להביא משהו משלו, מרכושו, והחליט להכין יין מהודר בכשרותו. ולא רק בכשרותו אלא יכין את הכל מתוך הידור וכוונה שיהיה לכבוד הבעש"ט. קם החסיד מוקדם בבוקר, טבל במקווה ולבש את בגדי השבת שלו, וכך יצא לשדה, כרת מהעצים המובחרים ביותר, ניסר אותם, הכין חבית חזקה וגדולה. בעצמו הלך לבחור ענבים, ולמרות שהיו לו פועלים רבים, בצר את הענבים במו ידיו. מובן שעם כל ההכנות הללו, ובהתחשב שבכל פעם טבל במקווה ולבש בגדי שבת, משך זמן ההכנה היה ממושך ביותר מזמן הכנת יין רגילה. ידע החסיד כי למרות הזמן הממושך, תהיה המתנה מיוחדת כי הוא זה שהכין אותה במו ידיו. היין היה מוכן, והתיישן במרתף, כשהיה היין מוכן, קם באשמורת הבוקר, ולאחר טבילה במקווה יצא לבוש בבגדי השבת כשהוא נוהג בעגלה, בה שכנה לבטח החבית, בדרך למעז'יבוז'. וכך נסע הוא בדרכים, שומר על החבית ומתקרב למחוז חפצו. בהיותו מס' קילומטרים ממעז'יבוז' עצר אותו פריץ שיכור שחזר מ'מסיבה' וחיפש נואשות יי"ש להרטיב את גרונו. ניסה החסיד להתחנן ולהסביר שאין לו יי"ש, אך הפריץ לא ויתר ודרש לראות בעצמו. לאחר שפתח ובדק בעצמו את היין, נוכח לראות שאין שם יי"ש והלך לחפש את מזלו במקום אחר. אבל מבחינת החסיד הכל היה אבוד, הוא נשאר עם חבית יין מהודר בהכנתו ו…יין נסך. לאחר מחשבה הוא החליט להמשיך בדרכו לבעש"ט כי רק הוא יוכל לנחם אותו לאחר המקרה הקשה. כשנכנס אל הבעל שם טוב וסיפר לו את שארע שאל החסיד מדוע לא היה יכול להביא את מתנתו כמו שתכנן בתחילה? השיב לו הבעש"ט: "אומנם עשית הכל מתוך כוונה טובה, ואף הידרת לעשות זאת מתוך קדושה וטהרה, אך שכחת להכניס דבר מאוד חשוב לתהליך ההכנה, שכחת להכניס את הקב"ה, לא בקשת שיצליח לך הדבר שעשית, לכן ה' הראה לך שלמרות כל ההכנות שלך, ללא עזרתו לא תצליח."

אנו עוסקות בשינוי, בל נשכח את החשוב ביותר: לעשות ולהרפות, לתכנן ולבקש, ולדעת שיש מי שמנהל את העולם.

הצלחה מרובה בדרכך אל החיים היותר מאושרים.

טלי גלויברמן

מאמנת אישית ברוח היהדות

מנחת נישואין מוסמכת

מרצה במגוון נושאים יהודיים

052-3760922