ידוע הפתגם מאדמו"ר הזקן ש"יש לחיות עם הזמן" וללמוד הוראה בעבודת ה' מפרשת השבוע.

רכב עמוס בנוסעים נעצר לקול שריקתו של שוטר, בפקודתו המצטופפים יורדים ומתגלים שם תשעה(!) נוסעים-הרבה מעל המותר.
הנהג לא מתווכח מקבל את הדו"ח, אך מחליט לערער עליו. בבית המשפט שאלוהו מדוע אינו מודה בכך שהיו ברכבו 9 נוסעים? הוא בתגובה ענה כי דברי השוטר כלל לא אמינים, שהרי לא יכולים להיכנס כמות כזו של נוסעים ברכבו. יצאו ובדקו ואכן הצדק היה עם הנאשם והוא זוכה בדין.
בחוץ, פגש אותו השוטר ואומר לו: ביננו, הרי שנינו יודעים שהיו תשעה אנשים ברכב, איך אתה מסביר את זה שכעת כשניסינו להכניס לרכב את אותה כמות נוסעים, לא הצלחנו בכך?

זה פשוט, חייך הנהג. כאשר אתה ניסית להכניס תשעה נוסעים, הם לא רצו להיכנס. לעומת זאת, הנוסעים שהסעתי רצו לעלות שאסיעם למחוז חפצם.

פעם אחת ישב הבעל שם טוב עם תלמידיו בבית-הכנסת ובבית-המדרש ועסקו בתורה או בתפלה, וברחוב הסמוך עבר גוי עם עגלה, וכיון שברחוב היה בוץ רב, לא הייתה העגלה יכולה להמשיך לנסוע, ושקעה בבוץ.
נגש הגוי לחלון בית-הכנסת שבו ישבו הבעל שם טוב ותלמידיו, הכניס את ראשו מבעד לחלון, וביקש שיעזרו לו להוציא את העגלה מן הבוץ. כיון שהעגלה הייתה כבדה, והבוץ הי' גדול – השיבו התלמידים שאין בכוחם להוציא את העגלה מהבוץ העמוק. ענה להם הגוי – בשפה האוקראינית – "מאָזשעש דאַ ניע חאָטשעש", שפירושו: הנך יכול, אך אינך רוצה, וכיון שאינך רוצה, אזי נדמה לך שאינך יכול (משיחת יום א' פ' פנחס, ט"ו תמוז ה'תש"כ, במחנה הקיץ גן ישראל).

בפרשתנו, פרשת קרח מדובר על מחלוקתו של קרח על משה ואהרן, שם נראה כי קרח רצה וניסה להתעלות לדרגת כהן גדול, מעשה שהוא בניגוד לרצונו של הקב"ה.

למרות זאת הפרשה שלנו נקראת על שמו של קרח, בזכות מה זכה לזה?

בשנות לימודיי בסמינר שמעתי מפי המורה הגב' יהודית נפרסטק כי יש להיות ממוקדת, להציב יעדים ולהעמיד מטרות ברורות ולפיהן להתכוונן. בעת שנפרט איפה אנו רואות את עצמינו, באיזה גיל עם איזו סביבה וכו' ההשקעה תהיה ממוקדת וכך הדרך תהיה יותר סלולה ויוקל לנו להגיע אל היעד.

הרצון מבטא ומגלה את נטיית הנפש שיש באדם. תשוקתו של קרח הייתה רוחנית, להפוך לכהן גדול. יתרה מכך, הרבי מסביר כי כל המחלוקת של קרח נבעה מכך שהוא ראה וידע שלעתיד לבוא לווים יהפכו לכהנים. אם כן, קרח לא ראה סיבה מדוע עניין זה לא יכול להתקיים כבר במדבר.

כך אמנם בחיצוניות מחלוקתו של קרח הינה פסולה ושלילית. אך אם נבחן את הפנימיות שמאחורי הדברים, "פרשה זו יפה נדרשת במדרש תנחומא" כפי שמביא רש"י. אילו נדרוש במחלוקת ובנסיבות שהביאו את קרח לחטא, נגלה את המטרה שעמדה מאחורי המחלוקת ונראה שהיא הייתה חיובית וראויה, אלא שזה יתגשם רק לעתיד לבוא בתקופת הגאולה והנחמה (תנחומא).

לאן אנו שואפות להגיע? לאן מבטינו נישא?

הרבי בחר בי! הרבי בחר בך! כבר נבחרנו וזכינו לטעום מה'קאשע' של אחיות התמימים. יש לנו מטרה מסומנת, ברורה! להביא גאולה!

נצטייד כראוי, נתמקד במסלול המיוחד לך ולי, לימוד ענייני משיח וגאולה.

תדליקי באור שלך, כי את כבר פנסאי. תסתכלי עמוק בראייה גאולתית בך ובעומדת מולך.

בהצלחה בשליחות היחידה!

לתגובות הארות והערות:

שרה ביילא גדג' 058-7227-770

[email protected]