שושנה, אשה יהודיה ניצלה ברגע האחרון משריפת גופתה, היתה שומרת תורה ומצוות אותן למדה בילדותה בקייטנת מחנה גן ישראל בריצ'מונד, וושינגטון, ואף היתה אומרת קריאת שמע בכל לילה הדליקה נרות לפני כניסת השבת ושמרה את החגים היהודיים כמיטב יכולתה.

כשנפטרה בתחילת החודש החליט בעלה שהיא תישרף ושלח את גופתה לבית לוויות לא יהודי בהנחה שהתהליך ייקח כמה ימים. חברה קרובה שלה, שאנן, שהאמינה שהשריפה כבר בוצעה, ידעה שהיא יהודייה ורצתה לדעת אם יש "טקסים או תפילות יהודיות ספציפיות שצריך לקיים עם שליפת השרידים". היא פנתה אל הרב חיים ויוכבד אדלמן, שליחי חב"ד באמהרסט, מסצ'וסטס, שניהלו את קייטנת גן ישראל בריצ'מונד בשנים 1983-1987 ושמרו על קשר עם קנדיס, המוכרת להם בשם שושנה, לאורך עשרות השנים.

"היינו די קרובים לשושנה ולשתי אחיותיה, וונדי וסוזי", מספר הרב אדלמן לאתר Chabad.org "היינו מארחים אותם בבית שלנו מדי פעם לשבתות וחגים". סוזי אומרת שגם לאחר שהמשפחה עברה מערבה מריצ'מונד לפוואטן, הרב אדלמן היה נוסע שעה בכל בוקר ואחר הצהריים כדי לוודא שהבנות יוכלו להשתתף במחנה במהלך חודשי הקיץ.

הקשר נמשך גם לאחר שהאדלמנים עברו לניו אינגלנד ושושנה עברה לברוקלין כדי ללמוד בתיכון בית רבקה של חב"ד בקראון הייטס לזמן קצר. בסופו של דבר, היא חזרה הביתה לווירג'יניה, נישאה לגבר לא יהודי כמו אחיותיה, וגידלה שני ילדים. במשך עשרות שנים היו בני הזוג אדלמן שולחים לה אספקה ​​לחגים יהודיים כמו מצות לפסח.

"בשנים האחרונות ידענו ששושנה לא מרגישה טוב, והיינו מתקשרים מדי פעם לברר מה שלומה", אומר הרב. שושנה נפטרה בתחילת החודש, לאחר שהייתה מספר חודשים בבתי חולים ובמוסדות סיעודיים ומחוצה להם. בעלה בחר לשרוף אותה מכיוון שלא יכול היה להרשות לעצמו עלות של קבורה.

לאחר שנודע לרב אדלמן על כך מאחותה של המנוחה, בתקווה שהשריפה טרם נעשתה, הרבנית אדלמן התקשרה לבעלה הלא יהודי לשאול אם הוא מוכן לבטל את השריפה, ולאפשר לה קבורה יהודית, והוא הסכים. לאחר מכן פנה הרב אדלמן לרב לוי בראשביצקי, מנהל בית חב"ד באזור בו התגוררה שושנה.

הרב אדלמן נסע לטיידווטר (800 קילומטרים לכל כיוון) עם בנו בן ה-17, והרב בראשביצקי עזר לארגן מניין של 10 גברים יהודים להשתתף בהלוויה בחלקה שסיפק בנדיבות בית הקברות היהודי המקומי. חלק מהמימון הגיע ממשפחה מקומית שאביהם נשרף ורצו למנוע את אותה טרגדיה מלהתרחש אצל אחרים.

אחותה סוזי אמרה לאחר ההלוויה, "אני בת 50, וזאת ההלוויה היהודית הראשונה שמישהו ממשפחתנו השתתף אי פעם. בכיתי לפני ההלוויה, אבל לא אחר כך, כי נשמתה של אחותי שלמה. קנדיס (שושנה) הייתה רוקדת אם היא הייתה יודעת איך הדברים מתפתחים".