כדאי לצחוק
צחוק מרחיב את כלי הדם, הדם זורם בחופשיות רבה יותר וכתוצאה מכך פוחת הסיכון לסבול מבעיות לב. רופאים בדקו את סדר גודל השינוי אחרי פעולה 'משמעותית' של צחוק, והוא היה דומה באופן עקבי לתועלת שנוצרת כתוצאה מפעילות אירובית נמרצת. מחקר אחר שנערך במשך 15 שנה בנושא הזדקנות ואלצהיימר, הוכיח כי ריבוי רגשות חיוביים, צחוק ורגעי שמחה בגיל צעיר מגנים מפני מחלות ואף עשויים להאריך חיים.

יש לשמחה דבק מגע
מחקרים רבים הראו שאנשים מחקים באופן בלתי מודע את ההבעה הרגשית של הסובבים אותם. אנחנו מחייכים כי "נדבקנו" ממישהו שמח, או שואבים שמחה מצפייה בעידוד השירה של הרבי מה"מ. זיהוי רגש של שמחה אצל אדם אחר, אפילו אם אין מדובר בידיד קרוב, גורם באופן בלתי מודע לעלייה בתחושת הביטחון וביכולת לבצע פעולות חיוביות, כך על־פי מחקר אחר. נא לדאוג להיות כדור מדבק של אש ושמחה לסביבתכן…

במיוחד בטבע
ועוד ממחקרי השמחה: מוקד מעורר שמחה הוא הטבע, בדיוק כפי שברא אותו הקב"ה. כמה פשוט ומשמח! החוקרים פענחו אלפי תמונות של אנשים בסביבות ובמצבים שונים, וממצאי המחקר היו חד־משמעיים: הסיכוי להופעת פרצוף מחייך, גדל ככל שהאנשים המצולמים היו קרובים לטבע. עצובים? צאו לבקר בעולמו הירוק והבראשיתי של הקב"ה.

שמות שמחים
השמחה רבת פנים היא ובעשרה שמות היא נקראת: ששון, שמחה, גילה, רינה, דיצה, צהלה, עליזה, חדוה, תפארת, עליצה (אבות דרבי נתן, לד). ששה מן השמות באים בברכת הנישואין: "אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה וחדוה, אהבה ואחוה ושלום ורעות".
חשבו רגע כמה שמות פרטיים אתם מכירים מ'שדה' השמחה?

מרבין בשמחה
גם אם כל השנה את טיפוס אופטמי ושמח, יש בנקודת זמן במשך השנה 'מדרגה', שבה צריך לעלות. שהשמחה תהיה אחרת, קצת יותר. להזכיר לנו שהשמחה, גם אם היא חלק מהשגרה – אסור לה שתהיה כך תמיד. צריך ללחוץ על כפתור ה'אדר', ולתת לה חידוש וריענון.

חולשות מתמוססות
לכל אחד מאתנו מגבלות ונקודות־תורפה, המפריעות לנו לפרוץ הלאה ולהתקדם. כאשר אדם שרוי בשמחה, הוא מסוגל להתגבר על חולשות שונות, שעליהן אינו יכול להתגבר בנסיבות רגילות. על־ידי השמחה קמצן יכול לההפך לפזרן, הקפדן לסלחן והחלש יתגלה כגיבור. גם תכנים שכליים עמוקים נעשים קלים להבנה כאשר אנו שמחים, אנו מרוכזים יותר ומצליחים למצוא פתרונות חיוביים לאתגרים. לשמחה יש יכולת להרחיב את כוחותיו של האדם ולפורר קשיים וחולשות.

השמחה מבטלת גזרות
אדמו"ר הריי"צ מספר באחת משיחותיו, שבכוח השמחה וריקודים ששמח ורקד הבעל–שם–טוב עם יהודי פשוט מאחת הקהילות, בטלה גזירה קשה שריחפה על בני הקהילה. ההסבר לכך טמון בביאורו של הבעל–שם–טוב על–הפסוק "ה' צלך" – כשם שהצל מחקה את האדם בכל מעשיו, כך גם הקב"ה מתנהג עם האדם על–פי מעשיו, בדיוק כמו צל. כאשר יהודי פה למטה שרוי בשמחה פורצת גבולות, הוא מעורר שמחה בעולמות הרוחניים, נפרצים כל ההגבלות ומתבטלים כל הקטרוגים. (ספר השיחות תש"א, עמוד 132)

תשמחו היום
בוני וואר, אחות במרכז לחולים סופניים באוסטרליה, שאלה קבוצת חולים, מבוגרים כצעירים, על חייהם. הם היו בשבועות האחרונים לחייהם (ל"ע) וניאותו לשתף אותה במחשבותיהם אודות חייהם. היא שאלה שאלות כדוגמת: "האם אתה מצטער על חייך כמו שניהלת אותם?", "האם היית עושה דברים אחרת?", או: "מה היית רוצה עוד?" אחת התשובות שחזרה על עצמה שוב ושוב הייתה: "הלוואי שהייתי שמח יותר"…
חבל לחכות עד שיגדלו ועד שיתחתנו, עד שנעבור דירה או עד שנתקדם בעבודה… "הרגע המאושר ביותר בחיי הוא הרגע הזה", כפי שהתבטאה הרבנית חיה מושקא ע"ה.

צריך(?) להיות בשמחה
רבי שמחה בונים מפשיסחא נהג לומר על הכתוב "ישמח לב מבקשי השם": "בזמן שאדם מבקש דבר־מה, הוא מלא עגמת נפש בעת החיפוש, ורק במציאת האבדה הוא שמח… לא כן 'מבקשי השם' – הם שמחים בחלקם גם בשלב הבקשה והחיפוש!"… השמחה בעבודת ה' היא העדות, שהאדם אכן מכיר ביוקר המצוות. עצבות עלולה להוכיח אולי כי הוא מרגיש חוסר שלמות עם מעשיו. מספיק שהוא עושה כל מה שבקשו ממנו 'לפי הספר', גם לשמוח הוא צריך?!… לעומתו, אדם המקיים מצוה ברצון ובאהבה, בתענוג ובתחושת שלמות – הוא לא שואל האם צריך להיות בשמחה, באופן טבעי השמחה נמסכת בכל הליכותיו.

אמונה באחדות האלוקית
שמחה אמתית נובעת מאמונה איתנה באחדות האלוקית של הבריאה. כשיהודי יוצא מנקודת־הנחה שהקב"ה ממלא את כל המציאות – הוא מפנים את המשמעות וחש את נוכחותו של הקב"ה בכל זמן ובכל מקום. אם יציעו לך שהמלך יתלווה אלייך בדרכך ודאי היית שמחה מאוד על מחווה זו. כך, והרבה יותר מכך, יש לשמוח שמחה עצומה על שמלך־מלכי־המלכים, הקב"ה, מלווה אותך בכל צעדייך ונמצא איתך תמיד.

ולומר תודה על הדברים הפשוטים
הספיק הלחם לארוחות העשר של כולם? מצאתי במהירות את הפרט הנחוץ לי? חברה טובה הציעה מחוות עזרה פעוטה? אני רואה, שומעת, נושמת בכוחות עצמי? מדהים! אלפי תודות לך ה'!!!
אנשים אסירי תודה, הם שמחים יותר. נשמע פשוט, אבל אצל חלקנו זה דורש עבודה. שהרי, רוב המצבים הקורים בחיינו אינם 100% טובים או 100% רעים. לאופן שבו אנו מפרשים את מה שקורה יש תפקיד משמעותי בקביעת ההרגשה שלנו כלפי המצב. אם נתרגל להיות אסירות תודה ולהודות על הדברים הפשוטים, באופן אוטומטי נקדיש תשומת לב רבה יותר לדברים הטובים שקורים לנו, נחשוב על המציאות בצורה חיובית יותר, ואף נצפין בתאי הזיכרון שלנו הרבה יותר זיכרונות נחמדים מאשר רעים. אם מישהו עצוב כרגע סביר להניח שהוא ייזכר באירועים עצובים מהעבר, לעומת זאת כאשר אנו שמחות בהווה (ממושך…) מן הסתם האפיזודות השמחות הן אלו שיצופו בזיכרוננו.
אסירות תודה היא מתכון סודי לשמחה.

ניגוני שמחה
מחלקה מיוחד ב'אוצר ניגוני חב"ד' מכונה 'ניגוני שמחה'. למרות שחסידות בכלל וחסידות חב"ד בכלל חתומה על השמחה, רוב ניגוני חב"ד הם ניגוני התעוררות והתבוננות.
ב"ספר הניגונים" ישנם אך עשרים ניגוני שמחה (קל"ט–קנ"ט). ניגונים אלו קלים ומהירים, הגורמים למנגן אותם להתעורר ולהתלהב בשמחה רבה. אם בדורות הראשונים הדגישו החסידים בעיקר את ניגוני ההתבוננות וה'עבודה', הרי שבדור שלנו – מרבה הרבי מלך־המשיח לדבר ולבקש שנהיה בשמחה, עד שישנם ניגונים שהתנועות בהן הינן תנועות של רצינות, והרבי בעידודו בידיו הק' "הפך" אותם ל'ניגוני שמחה'.
באותו הקשר מעניין יהיה לחשוב על הביטוי מפיח החיים שטבע הרבי: "בשמחה ובטוב לבב". מקור הפסוק הוא תוכחה לעבודת ה' של היהודי, כאשר השמחה נעדרת ממנה. לא רק שפעמים רבות בצטטו את הפסוק: "…עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" השמיט הרבי מה"מ את תחילתו: "תחת אשר לא…", הרבה יותר מכך: הרבי הופך מילים אלו למוטיב חיים מרומם וממריץ. שומעות באוזניכן את ה"בשמחה ובטוב לבב"? רואות את תנועת היד?
קדימה, כי בשמחה נצא מהגלות היישר לגאולה האמתית והשלימה!

באדיבות מגזין עטרת חיה