כפי שכבר דובר פעמים רבות – התורה אינה ספר היסטורי' ח"ו – המספרת מה אירע לאבותינו ואבות אבותינו שנים רבות לפני"ז, ועבורנו הוא רק 'סיפור' מה אירע – אלא התורה היא "תורת חיים" – "א לעבעדיקע תורה", באופן של "מעשה אבות סימן לבנים"! מה שהתורה מספרת לנו מה שקרה עם אבותינו – עם זקינינו ועם זקינותינו – עם אבות ועם אמהות – הוא "סימן לבנים"! הוא סימן איך אנחנו צריכים להתנהג!

וזה גופא הוכחה, שכל אשה ובת יהודי' יכולה לבצע זאת, ובשמחה ובטוב לבב, גם בזמנינו אנו, בשנה זו, ביום זה, בכל מקום בו היא רק נמצאת. וכמדובר קודם, תחילה וראשית כל בצניעות בכל הדברים; בהנוגע להתנהגות, בהנוגע לבגדים, ואפילו בהנוגע לדיבור בסביבה האישית.

ובזכות זה (כמו שהי' אז), כשתתנהג כך כל אחת מכן – וכולכן יחד – ועל ידכן יגיע הדבר – ה"מסר" – לכל הנשים היהודיות בכל המדינות, איך אשה ובת יהודי' צריכה להתנהג – זה יחשב לזכות של כל העם היהודי.

ועי"ז יהי' "כימי צאתך מארץ מצרים" – כמו שאז הוציא הקב"ה את בנ"י מגלות מצרים, ובאופן של "ביד רמה" – עם ראש מורם ולב רחב, והוא הוציא אותם באופן של "לא תשאר פרסה", שום יהודי אחד ויחיד לא נשאר בגלות, שום דבר כלשהו ששייך ליהודי לא נשאר בגלות, את הכל לקחו והוליכו לארץ טובה ורחבה – לארץ ישראל,

וכך גם בזכותכן ובזכות כל הנשים והבנות היהודיות בכל מקום שהן – שלכל אחת מהן יש את התואר של "בת שרה רבקה רחל ולאה" – הקב"ה יוציא את בנ"י מהגלות הנוכחית "כימי צאתך מארץ מצרים", "ואולך אתכם קוממיות", והוא יביא אותם בראש מורם, "בנערינו ובזקינינו בבנינו ובבנותינו", ויחד עמהם יבואו גם כל הילדים – הבנים והבנות הנכדים והנינים – ללכת לקבל פני משיח צדקנו – בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלמה.

שמירת עם ישראל על ידי צניעות

יש בזה עוד ענין: כמדובר קודם, העם היהודי, גם כשהם מפוזרים, הם "עם אחד". שזהו הרי בנוגע לכל אחד מאיתנו בתוככי כלל ישראל – המרגישים את הקשר ואת האחדות עם כל יהודי איפה שהוא רק יהי'; ובוודאי במדה הכי גדולה, עם יהודים הנמצאים בארץ הקודש בארץ טובה ורחבה – בארץ ישראל, שהם צריכים ברכה מיוחדת ("א ספעציעלע ברכה") – והגנה מיוחדת מהקב"ה, בכדי שיוציא אותם מהמעמד ומצב בו נמצאים עכשיו.

ושיהי' כמו שקראו בפרשה בשבת זו, "וישבתם לבטח בארצכם" – שיישבו באופן בטוח בארץ ישראל (וכל יהודי בכל מקום שהוא, היכן שהוא רק נמצא), ובאופן של "ושכבתם ואין מחריד", שאפילו כשישכבו לישון שלא יצטרכו להגיע לשומר, משום שבטוחים ש"אין מחריד", אין אף אחד שיוכל להפחידם – לא רק לעשות משהו, אלא אפילו לא להפחיד – משום שיש "ה' שומרך", שהקב"ה שומר, באופן ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל", אצלו אין שייכות לכל ענין השינה, ואדרבה, הוא אומר ליהודים, "ושכבת וערבה שנתך", אתם יכולים לישון ברוגע, מכיוון שאני עומד ומגן עליכם.

ועל זה צריך ג"כ את ענין הצניעות, כדברי הפסוק, "כי הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך" ע"י ש"לא יראה בך ערות דבר"; בשעה שהקב"ה רואה שהעם היהודי איפה שהם רק נמצאים, אין אצלם דבר שהוא היפך הצניעות – אזי הוא הולך ביניהם "להצילך ולתת אויביך לפניך", והם עצמם אינם צריכים לעשות כלום, משום שהקב"ה מצילם, והוא נותן בעצמו עם הכח שלו "אויביך לפניך", שכל האויבים אובדי עצות, ונופלים לפני היהודים, עד שגם אויביו ישלים עמו, "ונתתי שלום בארץ", שהם נהפכים, וגם הם נעשים אלו שעושים שלום ומבקשים שלום אצל היהודים.

משיחת יום א פ' במדבר, כ"ה אייר תש"ל – בהכינוס הט"ו של אגודת נשי ובנות חב"ד, מתורגם מאידיש, – על פי סרט ההקלטה –

הכנסי לקבוצה ותוכלי ללמוד דקה ביום על הצניעות מדברין הרבי ולשמור על עם ישראל!

https://chat.whatsapp.com/E4ukW7bhQjN3LxWykVx6iD

לחומרים נוספים בנושא צניעות גם בשפות נוספות ⁦+972 54-439-7505⁩