כמה פעמים קבעת פגישה עם עצמך ופשוט לא הגעת? כמה פעמים הרגשת שאת מסוגלת ליותר אבל במקום לפעול ולהתקדם החלטת פשוט לבהות בתקרה ולחלום?

הרבה פעמים אני שואלת את עצמי מהו המתכון המנצח להתקדמות בחיים?

ישנן מספר אפשרויות לדבר – ניתן להתקדם מתוך כאב וצער, וניתן להתקדם מתוך כח פנימי חיובי של שליחות אמיתית בעולם.

בעולם החסידות ישנו מיקוד חזק במונח ההתבוננות. ספר התניא נותן לנו מערך שלם שמסביר את סוגי ההתבוננות השונים בעולמו של הקב״ה. יש התבוננות כללית והתבוננות לפרטי פרטים. כשאנחנו מתבוננות סביבנו ויוצרות נקודת מיקוד חדשה, שהיא לא ה״אני״ שלי, אני בעצם בכיוון הנכון. תחושת הביטחון תמיד מגיעה בזמנים שאני רוצה להשפיע בעולם ולהיטיב לו. בין אם ההתבוננות היא חיצונית לי או פנימית, היא מובילה אותי כמו מצפן, לנקודה גבוהה שבה ה״אני״ הוא לא המרכז – אלא המתנה שלי. המציאות האלוקית שאותה ארצה לשתף עם אחרות.

בפרשת בהר, בדיוק כמו בכל שנה, אנחנו מתבקשות לטפס מעלה, לנקודה גבוהה יותר, שתשקף לנו מציאות אלוקית מדוייקת. לא די לנו בהשקפה בינונית על החיים שלא תמיד מקדמת אותנו לעבר היעד, אלא לעיתים תכופות צריך ואף חובה לטפס גבוה.

בפרשת השבוע, אחד הנושאים העומדים על הפרק קשור בדיני עבד עברי. יהודי, שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להתקיים עצמאית ועל כן הוא מוכר עצמו לאדם אחר, שידאג לצרכיו לכל היותר עד שנת היובל. מצב שכזה, מניח את גורלו של העבד בידי אדונו. היכן שהאדון יימצא, שם יימצא העבד – במובן הפיזי והרוחני. ההתקדמות של העבד תלויה באדון ובהחלטותיו בכל רגע נתון. האם מציאות שכזו יכולה להוביל את העבד לקידום? לשינוי? למציאות נאותה ומכובדת?

התשובה היא, בהחלט לא. לפחות עד שישתחרר.

מציאות העבד העברי קיימת גם היום במובן מסוים. בכל פעם שאני בוחרת להתרחק מהיעוד שלי ומתמסרת כליל לנפש הבהמית שמכתיבה לי את סדר היום, אני כמו אותו עבד. כל פעם שאני בעולם המחשבות הלא מקדמות, ואני בעצבות ומרמור על מצבי העכשווי, אני עבד לעצמי. בכל פעם שאני לא עושה פעולות מקדמות המובילות אותי קרוב לגאולה הפרטית והכללית, אני מבזבזת זמן יקר שלא יחזור.

עצרי. קחי נשימה ותחייכי.

תבטחי בבורא העולם שהוביל אותך עד הלום. הוא יודע מה טוב בשבילך בכל רגע נתון.

בידיו הכלים המדויקים שיעזרו לך להתקדם בדיוק בדרך שלך, והוא ישלח לך אותם בזמן הנכון!

עלייך לעצור לרגע ולהתבונן. לתכנן מחדש תוכנית אלוקית שתתבצע בדרך המקורית שהיא רק שלך! תתחברי לנקודה גבוהה בה את מתכננת את הפעולות שנדרשות להפוך את העולם לטוב יותר.

כתבי את הפעולות, תתמקדי בהן אחת אחת, וקדימה לדרך!

סך הפעולות והדרך, כבר יובילו ויוציאו אותך לחופשי!

אורטל הופמן – סופרת, מרצה ובעלת תואר שני בחינוך מיוחד. משתפת ומעצימה נשים דרך סיפורה האישי, המחבר בין עולמות. מתגוררת בברוקלין ניו יורק עם בעלה וילדיה.

להזמנת הרצאות/ליווי אישי נא לכתוב למייל:

[email protected]

באדיבות מגזין עטרת חיה