אפתח בסיפור אישי: 

יום אחד נתקלתי במודעת דרושים מעניינת – שליחות בתשלום, הכרוכה בהליכה של חצי שעה ביום, במשך ארבעה ימים. חשבתי לעצמי: 'איזו הזדמנות נהדרת. בשבילי זו תוספת לתנועה היום–יומית, ולילדים שלי דרך להרוויח כסף. חינוך פיננסי והליכה – שתי ציפורים במכה אחת'. שאלתי את הבת האמצעית ואת הבן הקטן אם הם רוצים, והם קפצו על המציאה.

לפני התחלת העבודה הראשונה בחייו, אני שואלת את הבן: "מה תרצה לעשות בכסף?" והבן עונה: "אני רוצה לקנות חטיפים". אני ממשיכה לשאול: "מה תמיד חלמת לקנות?" הבן עונה: "קלפים". ואני מסבירה לו: "תשמור קצת מהכסף בשביל הקלפים, ובשאר הכסף תוכל לקנות חטיפים".

במשך ארבעה ימים יצאנו מדי ערב לסיבוב של חצי שעה.

באחד הימים בני חוזר עם אבא מבית־הספר, ופוגש בדרך את חברו. בני אומר לחבר: "אני לא יכול היום לבוא אליך. יש לי עבודה, אני מרוויח קצת כסף". בעלי לא מבין על מה הילד מדבר, אבל אז נזכר כי הילד התחייב לעבוד בארבעת הימים הללו. אחרי שביצענו את המשימה, הבת והבן שאלו אותי שוב ושוב: "נו, אימא, מתי את מוציאה את הכסף? כבר העבירו לך?" הם קפצו משמחה ברגע שאמרתי להם: "הנה המשכורות שלכם".

לצד תפקידנו לחנך את הילדים לתורה ולמצוות אפשר להכין את ילדינו לחייהם הבוגרים המאתגרים.

פסוקים ומאמרי חז"ל כמו: "השוחד יעוור עיני חכמים" ו"מרבה נכסים מרבה דאגה" ועוד משפטים מוכרים רבים עוסקים בדבר שהוא חלק אינטגרלי מחיי בני אדם. אך כסף יכול, לצערנו, גם להטעות ולשבש שיקול דעת.

לא פעם אנו חשים במרוץ יום–יומי אחר כסף והופכים לעבדים שלו, במקום שהוא ישרת אותנו. כיצד נוכל לגדל דור עתיד שיחיה את חייו בלי מרדף בלתי פוסק אחרי כל שקל ושקל?

דברו איתם על כסף.

בשני העשורים הראשונים לחייהם הם יכולים לרכוש מיומנויות פיננסיות חשובות שיהיו להן השלכות ארוכות טווח לחייהם הבוגרים.

חמש עצות לחינוך פיננסי

1. דברו על כסף

התאימו את התוכן לגיל. חינוך פיננסי בגיל צעיר אינו דומה לחינוך פיננסי בגיל בוגר יותר. אתם הגשר של ילדיכם לעולם האמיתי. הקניית מושגים פיננסיים נכונים תכין אותם לעולם הגדול, גם אם אתם משופעים בכסף, בלי עין הרע. הרגלים נכונים בגיל הילדות והנערות הם התשתית לחיים בבגרות. אל תגידו: "למה הוא צריך? יש לו מספיק זמן". הזמן הנכון לשתול עץ הוא עכשיו.

2. תנו דוגמה אישית לילדיכם

ילדים מחקים את ההתנהגות שלנו, ולומדים להיות בזבזנים או חסכנים כמונו. הקפידו להעביר מסרים באמצעות מילים, למשל: "בבנק, לפני שחותמים על מסמכים, יש לקרוא את האותיות הקטנות, להתעקש על קבלת מידע". או: "כאשר עורכים קניות, השוו מחירים והיו צרכנים נבונים". דברו בקול כשהם איתכם, פרטו והסבירו.

ילדים קולטים הכול גם כשאינכם שמים לב. בני הקטן, בהיותו בן חמש, בטרם דיברתי איתו על כסף, היה איתנו בקניות. הוא רצה לקנות צעצוע, ולפתע אני שומעת אותו אומר: "לא, זה עולה יותר. אני אקח את זה"…

3. גייסו את השגרה היום–יומית למטרה

מסתובבים בקניות? בירידים? בפארקי שעשועים? הילדים רוצים לקנות גלידה מרעננת או חטיף טעים? הצביעו על הבדלי המחירים והסבירו ממה הם נובעים. דברו איתם על צרכנות נכונה, חסכונות למען מטרות ויעדים.

4. תנו להם לנהל כסף

דמי כיס תואמי גיל יהיו כלי מצוין ללמוד על ניהול פיננסי. החליטו כמה לתת, ומדי פעם תוכלו להוסיף בונוס. שימו לב, דמי כיס אינם תלויים בהתנהגות של הילדים. גם אם הכעסתן את הבוס – עדיין תקבלו משכורת…

למדו אותם על סדרי עדיפויות ועל קבלת החלטות. מטעויות לומדים. תנו להם לטעות ודברו איתם על כך. הסבירו להם שאלה דמי הכיס, והם צריכים לנהל אותם נכון, שלא יזדקקו להלוואות. שאלו אותם: "אילו היה לך כסף, מה היית עושה בו?"

דרך שאלה זו הילדים לומדים כי כסף אינו מטרה, אלא אמצעי. הם ישמרו חלק מדמי הכיס למטרה עתידית – כמו ג'ימבורי, פארק כלשהו וכדו'. בשאר הכסף יוכלו להשתמש לכל דבר שהם רוצים לקנות כאן ועכשיו. כך לומדים על ההבדל שבין השגרה היום–יומית ובין חסכונות למטרות ארוכות טווח.

5. עבודה

ילדים צריכים להבין שכסף אינו פרס או מזל. הם צריכים לעשות פעולה כדי לקבל תגמול. הסבירו להם את חשיבות העבודה והעמל. בצורה כזו הם יבינו את קושי ההשתכרות לעומת הקלות שבבזבוז. לילדים צעירים אפשר לתת משימות קטנות שבועיות תמורת שקלים בודדים, רק כדי שירגישו את ההרגשה של תגמול חיובי. המטרה היא לגרום לילד להבין שהעבודה משתלמת.

לנהל נכון את הכסף

אז איך ומתי מלמדים ילדים ניהול פיננסי תקין? ובכן, כמו שאנו, שומרי תורה ומצוות, מחנכים את ילדינו למצוות מגיל צעיר מאוד, כך נתנהל גם בנוגע לניהול הכסף:

1. תקציב – אפשר לדבר עם ילדים צעירים, אפילו בני חמש, על תקציב כספי. למדו אותם על סדרי עדיפויות לפי הערכים והמטרות. הסבירו על הכנסות לעומת הוצאות, על חיסכון למטרות ארוכות וקצרות ועוד. עודדו ילדים קטנים לחסוך למטרה מסוימת. תוכלו להוסיף קצת מכיסכם אם הילד לא הגיע לסכום הדרוש.

ילדים בוגרים יותר, בני שש עד שתים–עשרה, אפשר ללמד לחלק את הכסף לשלושה תחומים: תרומה, חיסכון ובזבוזים.

כשהם כבר בגיל העשרה, והגיעו לגיל העבודה המינימלי (ארבע–עשרה ומעלה), עודדו אותם לממן חלק מההוצאות שלהם בכוחות עצמם. ברור שלא ישלמו לכם הוצאות שכירות וחשמל, אבל את ה"אקסטרה" שהם מבקשים יממנו מכיסם הפרטי (אתם תחליטו מהי אותה תוספת מעבר למה שאתם משלמים). כך הם ילמדו על בשרם שחיים ממה שיש. אגב, באותה נשימה, הסבירו להם מה המשמעות של לקיחת הלוואות, אם אינם מנהלים את התקציב כראוי.

2. בנק – הכירו להם את הבנק – מהו? מה תפקידו? אילו שירותים הוא נותן? לילדים בוגרים יותר הכירו את אמצעי התשלום השונים ואת ההבדלים ביניהם. כן, הכירו להם את כרטיס האשראי, הסבירו על ההבדל בינו למזומן, ולאן הוא עלול להוביל אותנו כאשר איננו מתנהלים איתו נכון.

למדו מתבגרים מאמצע גיל ה'עשרה' ואילך על הלוואות והשלכותיהן, ריביות ועוד. גם הציגו לפניהם את תוכניות החיסכון ואת מושג התשואות, והסבירו כיצד אפשר להגדיל את הכסף בלי לעבוד קשה מדי. אם ילדיכן הבוגרים יוצאים לעבוד באופן חוקי ומסודר, פתחו להם חשבון בנק ולמדו אותם כיצד לעקוב אחריו. אם אתם, או בן משפחה אחר, ממשיכים לתת להם דמי כיס, הפקידו את הכסף ישירות לחשבון שלהם.

3. צרכנות נבונה – למדו אותם את ההבדל בין צריך ובין רוצה. איננו חייבים לצרוך משהו, כי לאחרים יש. חנכו אותם לערוך סקר שוק ולהשוות מחירים. שתפו ילדים בגיל בית־הספר ברשימת הקניות. הסבירו להם על פרסום שעובד לנו על המוח, על הפיתויים שגורמים לנו לצרוך עוד ועוד. הרגילו אותם לקניות חכמות, הסבירו כיצד לזהות מבצעים שנכונים לנו וכיצד להוזיל עלויות. למדו גם שאפשר לקנות "יד שנייה". כשיהיו בוגרים יותר תוכלו להכיר להם את צרכנות האינטרנט, שהיא לפעמים פתרון נוח וזול למניעת בזבוזים.

4. חיסכון – סכמו איתם כמה כסף ישמש אותם לבזבוזים מהנים וכמה כסף ישמרו בצד. כשהילדים קטנים, אפשר לקנות קופת חיסכון שקופה, בדגש על שקופה. כזו שאפשר לפתוח, ואפשר לראות שהכסף גדל עם הזמן. תספרו את הכסף מדי פעם. הדבר ידרבן אותם יותר ויותר. אפשר להוסיף שקל או כל סכום שתרצו כנגד שקל שהילד חסך רק כדי לגרום לו להבין מהי משמעותה של תשואה על הכסף שעובד בשבילו. הגדירו מטרות לחיסכון.

בגיל ה'עשרה' למדו אותם על ריביות ועל חסכונות, ואט אט הכירו להם את עולם ההשקעות. אם יש לכם תיק מסחר, הראו להם אותו והסבירו איך משקיעים נכון, כך שהכסף יעבוד בשבילם. בצורה כזו אותם נערים ונערות קטינים יהפכו לבגירים שיודעים לנהל כסף בחוכמה.

תרומה – מעשר הוא חלק מהמצוות המוטלות עלינו. גמילות חסדים היא אחד משלושת עמודי התווך של היהדות. הם צריכים לדעת שחלק מהכסף שלהם צריך להיתרם לסביבה. בצורה כזו הם לא יהיו קשורים לכסף, אלא משוחררים יותר. הסבירו כי כסף הוא אמצעי למימוש מטרות ולא המטרה עצמה.

משבר כלכלי במשפחה

כסף אינו מילה גסה. אפשר לדבר מגיל צעיר מאוד על התנהלות כלכלית. אם אתם נמצאים במצב של משבר, שתפו את הילדים. כאשר אתם נכנסים להבראה כלכלית, חשבו יחד על דרכי פעולה כדי לצאת מהמשבר הפיננסי שנקלענו אליו. כמובן יש לדבר בזהירות יתרה, כיוון שילדים תופסים דברים ברצינות רבה. אין צורך לספר להם על החובות שלנו בהוצאה לפועל… אך אל תמנעו מלדבר איתם על המצב הכלכלי הקצת מעיק, כי הם יבינו את זה לבד בסופו של דבר, כשפתאום ישימו לב שאנו קונים פחות בעבר. לכן, חשוב לחשוף אותם בצורה המתאימה למצב. משברים פיננסיים הם חלק מהחיים. גם הם יעשו טעויות בניהול הכספי שלהם.

אסיים בסיפור אישי נוסף: בתי בת התשע הגיעה אליי יום אחד ואמרה לי: "אימא, אני רוצה לחסוך כסף". כמובן מייד קפצה המאמנת הכלכלית שבי, ושאלתי אותה: "למה?" עונה לי הבת: "יש לי חלום לטוס לרבי". עניתי לה: "חסכי עד בת המצווה, ואבא ואימא ישלימו לך". היא חסכה מדמי הכיס, מדמי הסבים והסבתות, הדודים והדודות. בהיותה בת אחת–עשרה כבר החלה בעבודה הראשונה שלה כמדריכת קייטנה, עשתה בייביסיטר ואף עבודות בית קלות. ככל שהזמן חלף החל הכסף להצטבר. עברנו מגפה עולמית, מלחמת חרבות ברזל, ולאחר שש שנות חיסכון הגיע הרגע המיוחל, ובחנוכה תשפ"ה עלינו למטוס לניו–יורק בדרך אל הרבי.

ילדה קטנה עם חלום גדול הגיעה למטרה הסופית!

מאחלת לכן, למשפחתכן ולדור העתיד עשירות מופלגת. שאו ברכה במעשי ידיכן.

רויטל מרקוספלד

מאמנת ויועצת לכלכלת משפחה

[email protected]  | 054-456-2647

באדיבות מגזין עטרת חיה