פורים הוא יום עמוס. כולנו יודעות את זה היטב. כשמדובר בבתי חב"ד ואצל שלוחים – העומס הוא פי כמה וכמה. סעודה המונית ל'מקורבים', ארגון משלוחי מנות המוני לאנשי הקהילה, להכין קריאת–המגילה באינספור נקודות ציבוריות כמו גם בבתים פרטיים.

ובנוסף לכל – או ליתר דיוק: לפני הכול, יש לנו את הילדים שלנו, ילדי השלוחים, שגם הם צריכים להיות שמחים ביום הזה, שירגישו משמעות אישית ביום הזה, שהתחפושת שלהם תקבל את מלוא תשומת הלב שמגיעה להם. כן, מגיע גם להם לשמוח.

מדובר אפוא באתגר לא פשוט, כמעט על בלתי האפשרי. האומנם?

לשם כך דיברנו עם הגב' חנה סוריאנו, שליחה בקונקורדיה שבארגנטינה. היא משתפת אותנו בפתיחות מתוך ניסיונה ב'מבצע פורים' בבית חב"ד, ומספרת על האתגרים וההנאה שבשליחות בחג העמוס ביותר, כן, גם עם הילדים שלה שהם שותפים מלאים לשמחה ביום זה.

בתור שליחה ואם לשבעה ילדים, פורים זה יום מאתגר במיוחד. איך מתנהלים עם הילדים במהלך היום עד לסעודה?

יש לי שבעה ילדים מתוקים ב"ה, ואני מעבירה איתם את כל היום יחד עם מטלות השליחות. פורים הוא היום שאני עושה לילדים שלי הכי שמח. בבית חב"ד, אני מבשלת אוכל עם הילדים שלי לעניי העיר ואנחנו מחלקים להם יחד עם צעירי הקהילה. ילדיי לא מגיעים עייפים לסעודה כי הם מחכים לה כל היום. אני עושה להם הכנה מראש, מתכוננת יחד איתם ומסבירה להם כדי שיהיה להם למה לחכות, וכך יש להם כוח ואנרגיה לזה מהתרגשות.

אני משתדלת לשים את הילדים שלי במרכז גם לקראת הסעודה. אני מחברת אותם לאנשים שמשתתפים וכך הילדים שמחים ששמים לב אליהם. כשהילדים עסוקים ושמחים, הם לא עייפים בדרך כלל. בנוסף, תוך כדי ההכנות לסעודה אני דואגת לתת לילדים נשנושים פה ושם, הם מסייעים בהכנות לסעודה ולכל ילד תפקיד משלו במהלכה. בסעודה אני מכריזה מול כל המסובים מה כל ילד עשה, וזה נותן להם מוטיבציה לעשות הכל מתוך שמחה וכיף.

ממתי את מתחילה להתארגן עם משלוחי מנות ואיך מתנהלת החלוקה? 

תלוי בתקציב שיש לנו. אם אנחנו מקבלים את התרומות בזמן, אנחנו מתכוננים כבר חודש מראש. אם לא – אנחנו מתכוננים אפילו יום לפני…

אנחנו מחלקים בקונקורדיה וגם בכפרי הסביבה כדי שיזכו כולם לשמוח בפורים. לצורך החלוקה אנחנו מתפצלים למספר רכבים, הילדים מצטרפים לרכבים עם הבחורים שבאים לעזור לנו כאן בשליחות.

איך יום הפורים עצמו נראה בשליחות?

מתחפשים ותולים קישוטים כדי שתהיה אווירה טובה; משתפים בהכנות את צעירי הקהילה כדי שהם גם ירגישו את ההתרגשות ואווירת החג. הבחורים עוזרים לנו בעריכת השולחנות ובקריאת מגילה בבית חב"ד וכן בבתי אנשים המתקשים לצאת או כאלה שאין להם קשר ליהדות ואינם מגיעים לבית כנסת. בהמשך יש סעודה עם ריקודים וגם תוכנית יפה של פעלולנים וכדומה להנאת המסובים.

איך גורמים לילדים להקשיב ולא להפריע בקריאת המגילה?

אני עושה לילדיי ולילדי הקהילה הכנה מראש. נותנים להם הרבה רעשנים ומסקרנים אותם בהתרגשות לקראת קריאת שמו של המן… יש גם מתנפחים בחצר להנאה ולהוצאת המרץ קודם קריאת המגילה, ועבור הילדים שעדיין אינם מסוגלים לשמוע את הקריאה כולה.

יש לך רעיונות מעניינים למשלוחי מנות?

לילדים אנחנו מכינים משהו צבעוני ונחמד, אבל לאנשי הקהילה אנחנו מחלקים מגשי אוכל כשר וטעים שיש בהם שתי ברכות. זה יכול להיות אורז וקציצות ברוטב במגש מעניין, כשלצד המגש יש בירה קטנה או קולה. אם זה משלוח גדול למישהו מכובד מהקהילה, אנחנו אורזים לו סעודת חג טעימה וכשרה בצרוף יין טעים ואהוב.

יכולים להיות משלוחי מנות סמליים בסגנון קפה – שקיק קפה קטן בתוך כוס קפה עם אוזני המן וכדומה.

ב״משתה נשים״ שעשינו פעם, חילקנו צנצנות קטנות ובהן פירות שבעת המינים.

תוכלי לשתף בסיפורים או במקרים מיוחדים הקשורים לפורים אצלכם?

עשינו פעם משחק שעניינו קבלת החלטות: מה אני רוצה לעשות כדי להיות יותר שמח בשנה הבאה. אחת הבחורות שהשתתפה, הייתה די רחוקה מיהדות אך החליטה להתחתן רק עם יהודי בהבטיחה שזה יהיה עד השנה הבאה…

עוד סיפור מיוחד ארע עם בחורה גויה שהגיעה עם ידיד יהודי. היא השתתפה בכל פעילויות יום הפורים, עזרה בחלוקת המתנות לאביונים וראתה את כל הנתינה והשמחה. כתוצאה מכך החליטה להתגייר. טסה לארץ הקודש, התגיירה כדת וכדין והקימה ב"ה בית יהודי.

לסיכום, מה תרצי להגיד לקוראות "עטרת חיה"? 

בפורים יש לנו מצוות משמעותיות שמעסיקות אותנו ומחייבות אותנו להיות עסוקות, אבל אנחנו צריכות לזכור בכל רגע להכניס את השמחה לבית – ללב שלנו וגם לילדים שלנו; לדאוג שגם הם ירגישו פורים.

שנזכה לשמחה פורצת גדר ולהביא את השמחה הכי גדולה שלנו, את הגאולה.

באדיבות מגזין עטרת חיה