הרבנית חיה מושקא

את צועדת בשביל ארוך

שביל עפר וחצץ

מביטה אל השמיים האפורים –

חסרי החיות.

מסתכלת לצדדים,

מחפשת מעט מהצבע הירוק,

אך נראה שמעולם ולעולם –

תשאר האדמה חסרת צבע, חסרת חן.

האווירה עגומה,

בלב עצוב,

והעיניים משדרות ציפייה,

משתוקקות לטל תחיה,

ליד מלטפת ולחיבוק אוהב.

לפתע, משהו באווירה משתנה,

ריח מיוחד שכמותו לא היה נישא באוויר,

ריח משכר, שעוטף את כל כולך.

ליבך גואה,

התרגשות אופפת אותך,

הצעדים קלילים יותר,

את הולכת בעקבות הריח,

מתקרבת למקור העונג,

ובאופק את מגלה מראה-

שייחלת לו זו תקופה ממושכת,

גן מרהיב ביופיו,

פרחים בשלל גוונים, וצבע ירוק, עמוק,

והריח, ריח הבושם הנודף מערוגות הבשמים-

משתק את גופך…

את רוכנת אל עבר הערוגות,

מצמידה את אפך לפרח הבושם הקטן-

ושואפת מלא ראותייך,

ממלאה את החלל הריק,

כמו שומרת לשעת הצורך,

ואת מתפללת, ממש מתחננת-

שהרגע המתוק הזה לא יגמר לעולם!

נשמה טהורה נולדה,

ירדה לזה העולם,

ממקום זך תחת כסא הכבוד

למקום בו החושך גובר על האור

מאפיל על הקדושה

מקום בו הטוב לעיתים-

נמצא תחת מעטה הרע

ודווקא כאן בחרה להיות

כדי ליתן משלה לאחר

להפיץ את ריחה הטוב סביב

ריח שיפיח תקווה בלבבות שבורים

שיגביה גווים כפופים

ויעודד יהודים נדכאים.

הרבנית חיה מושקא

כשמה כן היא

חיה = חיות, תקווה ושמחה,

איתם עטפה כל יהודי ויהודיה אותם פגשה

מושקא = ריח בשמים, ריח טוב, משכר

המעורר את הישן לחיים

המכניס יופי וחן לאירועים שאותנו קורים

ועם האווירה הזו והחיות המיוחדת

רוממה כל יהודי,

הובילה אותו לנקודת זינוק

ממנו רק המשיך ועלה,

המשיך והתקדם-

אל עבר חיי האושר והשלווה,

חיים של יופי, קדושה וטהרה!