אני זוכרת את ההופעה הראשונה שלי.. התרגשות עצומה של ילדה קטנה. פרפרים כאלה בבטן.. המון פרפרים.. השעה- שעת ערב מוקדמת. ההורים ממתינים, כל העיניים נשואות לבמה .. והנה זה מתחיל! כולם מחייכים בסוף, מוחאים כפיים ואני – לי יש זכרון קצת שונה.

נפלתי. בסיבוב השני..

למרות שהתאמנתי כבר שבועות.. אוף! נפלתי! בטח כולם שמו לב.. איזה ביש מזל.. מה המורה תגיד? איך אפשר ליפול מבלי שאף אחד ישים לב! הרי זה היה כל כך ברור!

גדלתי מאז, צמחתי, הבנתי שהזכרון הטרי הזה מעלה אותי תמיד לכיוון אחד- למעלה!

יעקב בפרשתנו מכין את משפחתו לעתיד לבוא. הוא יודע שירידתם למצרים הינה זמנית בלבד. הוא לא מגלה להם מה יהיה אך הוא רומז זאת ממש לפני הסתלקותו. הרבי בשיחת השבוע מצביע על כך ש"יעקב אבינו לא מת", "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"- שחיי יעקב הם חיים נצחיים עי"ז שנמשכים אצל זרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות.. חיים אמיתיים ע"י לימוד וקיום התורה,"חיינו ואורך ימינו".

אנחנו- זה זרעו!

הפוקוס תמיד צריך להיות ב"חיות" שבדברים הימיומיים.שיעקב מוביל משפחה שלמה הרחק מארץ הקודש, הוא יודע בלבו שתהיה לזה מטרה! החיים הימיומיים שלנו מלאים בעליות ומורדות לעתים פשוטים ולעתים מורכבים יותר. חסידות מלמדת אותנו שככל שאנחנו "למטה" יש לנו אפשרות קפיצה "מעלה מעלה". שאנחנו בונות את "הופעת חיינו" צריך להבין שתהיינה מעידות- שמהן נגדל, נצמח, נבין שהכיוון תמיד צריך להיות –למעלה! הירידה למצרים התגלתה כהצלחה מסחררת! ירידה לצורך עליה- פשוטו כמשמעו!

ספר בראשית מסתיים לו. סיפורי אבות מחזקים, אמיתיים בעלי תוכן ומשמעות לכל הזמנים! יעקב אבינו הוא האחרון חביב! הרבי מצביע על כך ש"ויחי יעקב מהוה חיזוק על העבודה דכל בנ"י עד סוף כל הדורות". סיום שכזה אמור להוות עבור כל אחת מאיתנו התחלה… חיזוק יומיומי שמיד באה הגאולה האמיתית והשלמה!

לכל אחת יש זכרונות משל עצמה.ספר בראשית כזה…

אפשר לזכור שפעם לפני הרבה שנים הייתה ילדה קטנה שבהופעתה הראשונה היא פשוט… נפלה…

אני בוחרת היום לזכור זאת קצת אחרת..