שיינא.. פה! שרה… נמצאת…! דבורה לאה… עדיין שותה מים במסדרון.. רחלי… חסרה! שטערנה… מאחרת כרגיל נו.. ואיפה כל שאר הבנות?? התעצבנתי בלבי!

הבנות כבר הבינו שמשהו קורה.. המורה היום במצב רוח "שונה ומשונה". ואז.. אני שומעת קול קטן של ילדה אחת קטנה אומר לי: "המורה.. כל מה שהשם עושה.. הכל לטובה".

חייכתי אליה חיוך כזה גדול, לא ממש להרבה זמן, אחרי הכל מדובר עדיין בבלט רוסי קשוח 🙂 נו, היום לא כולן הגיעו.. אז מה?

"ואלה שמות בני ישראל היורדים מצרימה".. הרבי מוסיף "כל העניין ד"הבאים מצרימה" הוא לאמיתתו – "גאולת ישראל". והירידה שבינתיים היא בחיצוניות, אבל בפנימיות, הירידה גופא היא.. חלק מהעליה והגאולה עצמה"…

השבוע קרו לי מספר דברים שהוציאו אותי משלוות השגרה המבורכת.

דברים בלתי צפויים שערערו לי את סדר היום.. פגישות עם אנשים ארכו יותר זמן שלא כמצופה.. שיעור שכמעט התבטל… מתכון לעוגה שלא ממש הצליח ועוד..

ניסיתי לעצור בצד ולהבין. ואז הבנתי שאני בעצם לא ממש מבינה וכנראה עדיף ככה.. עצמתי עיניים וחשבתי חיובי. חשבתי על בני ישראל היורדים מצרימה.. על אותם שנים שכוללות הצלחה רגעית מול כשלון ארוך.. וגאולה.. גאולה אמיתית כזאת… שבאה אחרי שנות שעבוד רבות ומדכאות..

לעתים צריך לעצור בצד הדרך. להעריך את הדברים שיש. לא למאוס בשגרה שניתנה לנו אלא לעבד אותה לשליחות חיים עם הרבה משמעות. אותה שגרה- היא בעצם החיים! נראה לנו שהנסיונות הקטנים שלעיתים מקטינים אותנו, מפחידים אותנו הם הרוב שקובע.. אך הם בעצם זמניים! הם יחלפו ולבסוף יעלו אותנו לגאולה הפרטית שלנו.. ואז חזרה לשגרה..אבל עם חיוך! והרבה הבנה ותובנה!

הוא חייך אליי מבעד לתמונה.. ידעתי שהוא מבין את השבוע שעבר עליי. הרבי.

"חידושו של נשיא בישראל (נשיא מלשון התנשאות) הוא לקשר ולאחד "כל ימי חייך" של כאו"א מישראל ושל כלל ישראל- "כל ימי חייך הגשמיים בעולם הזה ובפרט בזמן הגלות.. עם גאולה.. ובפרט עם ימות המשיח, הגאולה האמיתית והשלימה"..

הרבי מתמצת את הכל בשיחת פרשת שמות, כ"א טבת. תודה לה' שיש לנו את הרבי!

זה לא ברור מאליו בדיוק כמו שלא ברור כמה קמח צריך להוסיף לעוגה כדי שלא תישרף מהר.. וכמו שלא ברור כמה תלמידות תגענה לשיעור הבא.. ולא ידוע אם… אוקי. מספיק להיום… לילה טוב.. או בוקר טוב – תלוי באיזה חלק של העולם את נמצאת…

שבת שלום!