שאלה חודשית:

האם מותר לנשים או בנות לשיר במצב בו יודעים שגבר שומע, כגון: נהג האוטובוס, בנסיעה כיתתית לטיול, בהתוועדות או כנס בו יושב אחראי על תאורה או הגברה, בהדרכה בקייטנה בה יש בנים מעל גיל תשע, וכששרים בעוצמה בתוך מבנה וברור שהשירה נשמעת בחוץ וכדומה.

אשמח להתייחסותכם לשירות נשים המופיעות בתנ"ך כמו שירת דבורה ושירת מרים.

תשובה הלכתית:

א.  אסור לגבר לשמוע קול שירת אשה או נערה. אבל ילדות עד גיל  12 אין לאיש איסור עקרוני לשמוע את קול שירתן. ומכל מקום גם אם איש שומע שירת ילדות קטנות (אפילו פחות מגיל 11) אסור לו לכוון ליהנות מזה כדי שלא יבוא לידי הרהור עבירה. אבל אין לאסור על הילדות (למטה מהגיל הנ"ל) לשיר כששומעים אותן גברים מחשש שמא יכוונו הגברים ליהנות.

ב. האיסור האמור לעיל תקף לא רק כשאשה אחת שרה, אלא הוא הדין אם הרבה נשים או נערות שרות יחד – אסור לאיש לשומען. ולכן אסור להן לשיר בפני אנשים.

ג. האמור לעיל מדובר כשנשים או נערות שרות בפני האנשים או כשהאנשים מכירים את זהות השרות. אבל כשהנשים השרות אינן מוכרות לגברים, כגון נערות ששרות בבית ספר וגברים שומעים את קולן בחוץ, נחלקו הפוסקים האם יש בזה איסור או לא, וראוי להחמיר בזה, והמקילות יש להן על מי לסמוך.

ד. גם כשנערות (למעט ילדות למטה מהגיל הנ"ל ס"א) עורכות הצגה, אין להן שום היתר לשיר באופן שגם גברים שומעים אותן.

ה. גם אם הגברים אינם שומעים את קול האישה ממש אלא באמצעות רמקול, אם הם רואים אותה הרי זה איסור גמור כמו אם שומעים את קולה הטבעי.

ו. אם הגברים השומעים את קולה באמצעות הרמקול (והוא הדין ברדיו או דיסק) אינם רואים אותה ואף אינם יודעים מי היא, למרות שנחלקו הפוסקים האם הדבר אסור להם מעיקר הדין, מכל מקום הרבי אומר שמאחר והדבר בוודאי לא מוסיף יראת שמים אלא להיפך, חסיד אינו מחפש היתרים לדבר כזה אלא הדבר מושלל אצלו מכל וכל.

ז. נערות (למעט ילדות למטה מהגיל הנ"ל) שנוסעות באוטובוס עם נהג אסור להן לתת את קולן בשיר כי בכך הן מכשילות את הנהג בשמיעת קול ערווה.

ח. הוא הדין בכנסים, התוועדויות וכדומה, אסור לנשים או נערות (למעט ילדות למטה מהגיל הנ"ל) לשיר בשעה שמצויים במקום גברים, גם אם הם בעלי מקצוע שתפקידם לטפל בתאורה או במערכת ההגברה, כי למרות שבחלק מהזמן הם אכן טרודים במלאכתם, יש הרבה זמן שאינם טרודים כלל אלא מסתכלים ומקשיבים, כידוע ומפורסם.

ט. בפני גבר גוי אין איסור לנשים לשיר, אך הדבר אינו ראוי (שגנאי הוא לבנות ישראל שיסתכלו בהן אנשים).

י. איסור לגברים לשמוע קול נשים מתחיל בילדים כבר מגיל תשע.

יא. בתנ"ך אנו מוצאים שתי "שירות" של נשים, שירת מרים ושירת דבורה. הפוסקים התייחסו לשאלה מדוע לא חששו לאיסור קול באשה ערווה. מצאנו לכך שלושה תירוצים: א. הם קיבלו על כך הוראת שעה על פי הדיבור. ב. בשירת מרים לא היה חשש מפני דבר ערווה מחמת אימת השכינה. ג. שירת דבורה ומרים לא היו שיר עם מנגינה אלא דברי שבח בלבד ואכן בשירת מרים מתרגם אונקלוס את המילה "שירו": "שבחו". והרי כידוע קול דיבור של אשה אינו בכלל איסור שמיעת קול ערוה.

—

מגזין "עטרת חיה" בדק עבורכן את אתר ההלכה החדש של בית ההוראה בראשות הרב מאיר אהרון שליט"א (www.halacha.co) השאלה עסקה בשירת אישה והמענה ניתן בפירוט, יעילות ובמהירות מקסימלית. תודה רבה!