מאת חיל'ה טל

שבת חזון –

השבת, נותן הקב"ה לנשמתנו לחזות בבית המקדש השלישי, כולנו יודעים ומבינים שעניים כמו שלנו, בגוף בשר ודם, לא יכולים לראות ולחזות את מראה בית המקדש, אך לא כך חשב אהר'לה…

יום שישי. מנדי ואהר'לה חזרו מהגן. מנדי ואהר'לה למדו בגן שהשבת, היא שבת חזון, בשבת זו אנו חוזים את בית המקדש השלישי.

אחרי שחזרו אבא מנדי ואהר'לה מבית הכנסת, שרו זמירות וקדשו על היין, סיפר אבא גם כן, על שבת חזון. מנדי, שכבר ידע מהי שבת חזון, לא התרגש והמשיך בשלו, לעומתו, לאהר'לה ששמע בפעם הראשונה מאבא, על שבת חזון, זז משהו במיתרי הלב. הוא כל כך התרגש לשמוע שרואים את בית המקדש! לאחר שברכו ברכת המזון, הזדרז אהר'לה ללכת לישון, 'מעניין,' חשב אבא, 'בדרך כלל אהר'לה הולך לישון מאוחר יותר…'

בבוקר, כשחזר אבא מטבילה במקווה, ראה את אמא ערה, מוישי ער, ומרים ערה, אך אהר'לה עוד לא התעורר. 'כנראה הוא עוד עייף' אמר אבא, אך כשעברה מחצית השעה, ורצו אבא ומישי לצאת לתפילת שחרית של שבת, אהר'לה עדין ישן. אבא החליט להעיר את אהר'לה, הוא צעד לחדר פסיעות נמרצות,

"אהר'לה! אהר'לה קום! כבר מאוחר, אנחנו רוצים לצאת לתפילה! "  אך אהר'לה בשלו, לא מוכן לקום!

"אבא! אבא, אני לא יכול לקום! עוד לא ראיתי את בית המקדש! " אמר אהר'לה בתמימות ולא הבין מדוע אביו צוחק במקום להצטער בצערו.

בעזרת ה', גם אנו נזכה לתמימות 'ילדותית' זו, ונזכה להתגלות במהרה בימנו, אמן!