באחר צהרים זך ואביבי התכנסו כל בני המשפחה המורחבת של סבתא אביבה עליה השלום בביתה של נכדתה הבכורה. היה זה ערב היארצייט שלה. סבתא אביבה נפטרה מיתת נשיקה יומיים אחרי חגיגת יום הולדתה בהגיעה לגבורות.

ובני הדור השני והשלישי של סבתא אביבה בהחלט ידעו לספר בשבחה ולהרעיף מילים טובות על טוב ליבה ונדבנותה. דודה ציפורה, בתה הקטנה, נכנסה עם צלחת עוגיית קינמון מאפה בית ואמרה: "תטעמו. זה המתכון של סבתא אביבה". בצד החדר ישבה אישה מבוגרת גלוית ראש ועדויה בתכשיטי יוקרה. זו היא אחותה הקטנה של סבתא אביבה.

צפורה סיימה להתבשם מהמחמאות על העוגיות המשובחות וחמקה לשבת לצדה של הדודה היחידה שעוד נותרה לה וביקשה ממנה לספר משהו שלא שמעה עדיין על אימה היקרה והצדיקה.

"אני זוכרת" פתחה דודה רחל את סיפורה, "את הערב לפני שהגיעו השליחים של אליאנס אלינו במרוקו, אימא שלך, אביבה, הכינה את עצמה, התרחצה יפה, קלעה צמה משיערה השחור, בחרה בגד שבתי ללבוש, התאמנה עם אבא על השיחה, אך חזרה מאוכזבת לאחר שבאליאנס לא הסכימו להכניס אותה לבית הספר. כל הלילה שאחרי היא בכתה, ואני, הקטנה, הייתי צריכה להרגיע אותה".

"ומה אז?", שואלת צפורה את הדודה רחל בציפייה דרוכה.

"אז אביבה נשארה בבית. עזרה לאימא שלנו ואחרי שנה התחתנה עם אבא שלכם. שנה לאחר מכן התקבלתי אני לבית הספר של אליאנס".

צפורה מסתכלת סביבה. היא רואה כמה טוב עשה להם ה' וכיצד גאל אותם ממציאות חייה של דודה רחל המלומדת והמשכילה. תואר של דוקטור בידה ובנה היחיד מתגורר בארץ רחוקה ונשוי רחמנא ליצלן ללא יהודיה ואת הנכדה שלה היא בקושי מכירה. ופה בחדר סביבה דורות של תורה ויראת שמים. שמונת ילדיה של סבתא אביבה מצטופפים על ילדיהם ונכדיהם וגודשים את הדירה הקטנה.

השמש כבר שוקעת, הבנים והחתנים עומדים למנחה וקדיש לעילוי נשמתה של הסבתא. איפה הם השליחים של אליאנס, חושבת צפורה לעצמה. איפה הם כדי שאוכל להתקשר ולומר להם תודה.

—

בשיחת פרשת אמור ממשיך הרבי את הקו המנחה של פרשת אחרי מות קדושים. ומסביר שלגולה וגאולה שורש משותף. עלינו – עם ישראל – הוטלה המשימה לגלות בגולה את ה-א, אלופו של עולם וליצור מהגולה גאולה.

כאשר אנחנו נמצאים בחדר חשוך, הרי שכל זמן שאנחנו באפילה, אנו עושים שימוש בחוש המישוש ומנסים לגלות את מהותו של כל חפץ. באמצעות הרגליים ננחש אם מדובר בשולחן או כיסא. באמצעות הידיות ננחש אם זו דלת ארון או חלון.

בזמן הגלות כולנו בחדר חשוך וכל שביכולתנו הוא למשש מסביב ולסדר את חדרנו. אך כאשר תגיע הגאולה השלמה והקב"ה ידליק לנו את האור שיתגלה בעולם, נוכל לראות הספקנו לסדר בחדר ולהיפך (חס ושלום).

מי שהייתה פעם ב'דיאלוג בחשיכה' גילתה בוודאי כמה מסובך לעשות בחושך פעולות פשוטות כמו בישול, ניקיון וכביסה, ועד כמה הן הופכות מורכבות כאשר עושים אותן בעיניים קשורות. אבל זה לא פוטר אותנו מהמאמץ לעשות את כל שביכולתנו להכין את העולם לגאולה.

כדאי ומשתלם להשקיע עכשיו בזמן הגלות!

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מרצה מנחת אירועים, יועצת עסקית ושדרנית רדיו | לתגובות: [email protected]