נזכרתי השבוע בקורס העצמה נשית אותו ערכתי בשנה שעברה. נכון ש"העצמת נשים על־פי עשר הספירות" נשמע יומרני מידי, אבל בכל זאת השם המסקרן הביא נשים מכל המגזרים ללמוד במספר מפגשים את שפת הקוד עליה בנוי העולם.

נזכרתי באותו קורס בגלל שרי שסיפרה אז שהיא מגדלת לבד את ילדיה והצהירה כבר בתחילת הקורס "אני יודעת שהייתי מסכנה כאשר ההורים שלי התגרשו. ואני יודעת שאת כל הטראומות שלי אני מלבישה על ילדי. כי בית נורמאלי צריך להיות ככה וככה ואם זה לא כזה אז זו מסכנות".

במקום להתווכח איתה מול כל הנשים, הבהרתי שהמטרה האמיתית שלנו במסע הזה היא לחפור ולמצוא את הנפש האלוקית, להוציא אותה החוצה ולהסיר את השכבות העכורות המכסות עליה. למעשה, ניצלתי את ההזדמנות הזו כדי להבהיר שוב את תפקידנו בעולם ששכח את שפיותו.

גם בעולם בו אמהות מפחדות להציב גבולות לבנותיהן, גם באווירה בה אבות רועדים מזעמם של ילדיהם, וגם בסביבה בה נעלמה הילדות ונמחקה הסמכות ההורית, אפשר לעשות שינוי. אפשר להיזכר בתשתית עליה נבנה העולם ולבנות את העולם שלנו מחדש.

אני חושבת על זה בכל קורס, בכל סדנה ובכל קבוצה שאני מנחה. בתוך כל אלה אני שומעת סיפורים רבים ואני, כמנחה, רק מחברת את החוטים ועושה מהם פפיונים. המשימה שלי כמנחה היא לשקף לנשים שמגיעות לקורס לעיתים עם אגו בגובה דשא ולעיתים עם אגו בשמיים, שכל מה שעובר עלינו הם רק "תרגילים" אלוקיים ושיש לנו את היכולת להתמודד עם הכל באמצעות הנשמה האלוקית שלנו.

לפעמים, אחרי סדנה או הרצאה, אני מסתכלת על הנשים סביבי וחושבת לעצמי "תראי אלו 'תותחיות' יושבות בחדר הזה. כל אחת מהן קיבלה ניסיונות קשים ובוודאי יש לה כוחות מיוחדים. שרי סיכמה את המפגש השלישי במילים: "כבת להורים גרושים וגרושה בעצמי, אני יודעת שמול הצל הזה שליווה את חיי יש גם אור גדול שמאיר בתוך החושך והאפלה. אני יודעת שהקב"ה נתן לי כוחות על כי הוא יודע שאני זקוקה להם". בשבילי, רק עבור המשפט הזה היה שווה הקורס כולו.

—

בחיים שלנו יש עבודת השבוע ועבודת החודש. הראשונה היא עבודה בתוך הטבע, בתוך המציאות הגשמית ואילו השנייה היא עבודה מעל הטבע, בהתחדשות, מעל המציאות. קווי העבודה הללו בולטים בבוקר, ב'מודה אני' למשל. החלק הראשון – "שהחזרת בי נשמתי", מצביע על הסדר הטבעי בעולם בו הנשמה חוזרת בכל יום ואילו החלק השני – "רבה אמונתך", מצביע על גילוי למעלה מזה. על האמונה שלמעלה מדרך הטבע.

ויש עוד. בברכות השחר אנחנו מתחילים בהנהגת הטבע (הנותן לשכוי, רוקע הארץ וכו'), ומהן עוברים לברכות התורה (שקדמה לעולם) שנמצאת מעל הטבע. אישה יהודייה צריכה תמיד לזכור שכאשר חווים קשיים במציאות – בטבע – אסור להיבהל וצריך לזכור שיש לנו את הכוחות למעלה מהטבע (הנשמה האלוקית) כדי להתגבר על כל קושי.

—

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/