קחו למשל את בנות ישראל המחוללות בכרמים. גאות הן שבנות ישראל הן. לבושות בגדי לבן שאולין/ מתנהלות באחווה ורעות אחת עם חברתה, וכך גם מצליחות להשיג את המטרה הקדושה ולמצוא את בחיר ליבן.

תארו לכם מה היה קורה לו הן היו מהססות, נרתעות או מבוהלות מכך שהן עדיין לא מצאו את השידוך המתאים. ומה היה קורה אם חלילה הן היו נתקעות במקום של בושה וכלימה על מצבן ומעמדן הגרוע מבלי שתהיה להן היכולת להרים את עצמן ולהתקדם הלאה לעבר המטרה, או יותר נכון לעבר הגאולה הפרטית שלהן.

על כל זה דמיינו את הסיפור שהן מספרות לעצמן… משהו כמו "אני לא מספיק מיוחסת". או אולי "אני לא יפה מידי", או אפילו "לא עשירה מספיק כדי שאוכל להשיג לי את הבחור ולהקים איתו בית". הרי אין ספק שכל אותן מחשבות זדון היו מעכבות את הגאולה הפרטית והכללית. לא?

—

השם הרפואי למחלה בה הגוף מתקיף את עצמו הוא 'מחלה אוטואימונית'. התייחסות שלילית של אדם ליכולות ולכוחות שלו מפילה אותו לפעמים לערש דווי והתוצאות יכולות להיות חלילה בלתי הפיכות. כן, ממש כך!

בשבוע שבין ט' באב לט"ו באב, במציאות הישראלית שבין חורבן לתקומה, בין הירידה הכי גדולה של עם ישראל לשפל המדרגה ובין היום כמוהו לא היו ימים טובים לישראל, יש לזכור כי לא לחינם אמר לנו הנביא "מהרסייך ומחריביך ממך יצאו". מנגנון ההרס העצמי של עם ישראל ידוע ומפורסם. רק הוא מכיר ויודע את נקודות התורפה שלו ורק הוא יכול להרוס במחי יד או בהנפת מקלדת את המרקם העדין שנוצר כאן בשבעים שנות (סוג של) שלטון יהודי בארץ ישראל. בדיוק כמו אותן בנות ישראל נהקטע הקודם שיכולות לרגע להתבלבל בין תפקידן כמחוללות ולהפוך חלילה למחללות.

אחד מסימני הגאולה שנרמז בשם גאולה הוא גילוי. ככל שמתקרבים לרגע המכונן, הכל מתגלה, הכל חשוף, זמין, פרוץ ופרוע יותר מתמיד. אבל זה לעומת זה עשה אלוקים. החיבור הפנימי של כל יהודי לקב"ה יכול להתגלות בכל רגע ולחבר את הנקודה שבנפש לרצון ה'. עתה נותרו לנו שבעה שבועות עד לתחילתה של השנה החדשה וזה הזמן לנצל כל רגע על מנת לגלות את הגאולה בחיים שלנו ולהחיש גאולה לעם ישראל ולעולם כולו.

—

כפל הנחמה שבהפטרת השבת – שבת נחמו, נובע מכך שעלינו להינחם על שני מקדשות שחרבו. מעלת בית המקדש הראשון היא שהיה בו גילוי אלוקות בדרגה גבוהה מאוד. בית המקדש השני התבסס על עבודת האדם ללא גילוי שכינה בדרגה גבוהה. בזה השלישי מהרה ייבנה יהיו שתי המעלות יחד:

יהיה בו גילוי אלוקות בדרגה נעלית ביותר תוך שהוא יקובע בעולם, בטבע העולם, בגשמיות, באופן נצחי. (משום שהוא בא לאחר עבודת התחתון, ואז יש לנו את ה'כלים' להכילו בעולם). עכשיו מובן למה שתי נחמות. נחמו נחמו, כפל נחמה, כפל מעלה. הבלי גבול בגבול.

—

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/