• מי היא אני האמיתית? • טור אישי

    צילום מושקי משי זהב
    הגדלה

    אני- אני. עם כל המשתמע. בתפילה מתאמצת לשמור על קטע אחד צלול. יום עם לימוד רציני- הוא יום חג. אוחזת חזק בשיעורים היומיים. משתדלת להיות שמחה בתפקידי. נאבקת במחשבות שליליות ובדחפים שונים ומשונים שמסיטים.  הי, זה תעתוע?! מה זו כף הקלע הזו? מי היא אני האמיתית?  זו של החודש המשביע, או זו של יתר השנה? • הגולשת אפרת בטור של אחרי החגים לקריאה

    מבט פה ושם, ואחרי החגים כבר כאן.

    בפתחה של תקופה ארוכה- ארוכה. משמימה.
    אך שבועיים עברו מהחגים, וכבר שכחתי איך נראו.
    עמוק בתוך העבודה (פעם- הלימודים).
    עם עומס, לחצים וטרדות- מחוץ.
    וגם מבית. יצרים וחשקים שמתקיפים מפה ומשם, בוחנים את גבולותי. מעמידים אותי במאבק האינסופי.
    ואני- אנה אני?
    עוצמת עיניים. נזכרת בעצמי אך לפני שבועיים.
    אצל הרעבע. אי אז–
    אני חיה בהווה. מתמלאת ממנו. לומדת ולומדת. נעה במסלול מדהים של תפילה- שיעור- התוועדות. גם הגשמיות- רוחניות היא. כל רצונותי- שואפים לטוב. חיה רעבע בכל רגע, מלאה ממנו באמת.
    פוקחת, להווה.
    אני- אני. עם כל המשתמע. בתפילה מתאמצת לשמור על קטע אחד צלול. יום עם לימוד רציני- הוא יום חג. אוחזת חזק בשיעורים היומיים. משתדלת להיות שמחה בתפקידי. נאבקת במחשבות שליליות ובדחפים שונים ומשונים שמסיטים.
    הי, זה תעתוע?! מה זו כף הקלע הזו? מי היא אני האמיתית?
    זו של החודש המשביע, או זו של יתר השנה?
    איך אוכל ליצור גשר מחבר מה- 'הי' של האורות לחיי הגשמיים, כבחורה פשוטה עם כוחות ורצונות אנושיים להחריד.
    'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, ל הארץ אשר אראך'.
    איזו מן הליכה זו?
     שני פנים לה:
    הליכה מלמעלה למטה, של אברהם- אב רם, אל הארציות. להוריד את הכי גבוה, אל הכי נמוך. (מוכר משו?)
    ודווקא אז- אראך- אגלה את עצמותך.
    נשומלה, היה לך כיף ומאיר אצל הרעבע, אך ההתגלות העצמית שלך היא פה, דווקא פה, בירידה הזו. בגשמיות הזו. בסדר היום האפרורי הזה.
    אבל איך עושים זאת, למען שמו?
    כאן מגיע הפן השני:
    לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך- מהמקום הכי נמוך בו גדלת, מההרגלים הלא טובים-
    אל ארץ הקודש.
    מתחילים לעבוד- הרעבע מסביר, דווקא מהנמוך ביותר.
    'עקב אשר שמע אברהם בקולי'- אברהם פעל על העקב, המקום הכי נמוך- שישמע וירגיש אלוקות.
    וזה נותן כוח לי ולך, להחדיר חיות אלוקית דווקא בעקב, במקום הכי נמוך.
    אכן כן, עם כל האורות והגילויים הנעלים, העבודה צריכה להתבטא הפרטים הכי נמוכים ופשוטים. ומתוך חיות.
    אוקי רעבע,
    אמצא לי את העקב שלי, ואכניס בו חיות, בשבוע הזה לפחות.
    שם- במקום הנמוך הזה,
    אגלה את עצמי
    כן, זה של נעילה ביום כיפור,
    ובאמת.

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    2 תגובות

    1. מחכה לגאולה!!
      ו׳ במרחשוון ה׳תשע״ט (15/10/2018) בשעה 23:31

      מרגש ביותר.מוכשרת מי שכתבה.עוצמתי

    2. אחו"ת אחת
      ו׳ במרחשוון ה׳תשע״ט (15/10/2018) בשעה 22:55

      אוף זה ככ נכון..

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.