ישבנו יחד מספר בנות תיכון, נרגשות ומצפות להגיע ליעד- 770, בית משיח.

סביבנו ספסלים רבים, ריצפה בוהקת. לא ממהרות לאף מקום. ממתינות לטיסת הקונקשיין באחד משדות התעופה הגדולים באירופה לכיוון שדה התעופה קנדי, ניו יורק.

זו אחזה בקונטרס בית רבינו, השניה בחת"ת והשלישית סתם הביטה לעבר העוברים ושבים.

"תגידי, למה אצלנו לא אומרים את שיר השירים? שמעתי שזה פועל ישועות." זאת היתה חיה בת גילי, ממשפחה חסידית ידועה.

לא יודעת מאיפה זה בא לי. אבל עניתי לה שאצלנו השפע והישועות מגיעים מההוראות של הרבי, ראש בני ישראל. אין לנו מה לרעות בשדות זרים. קדושים ככל שיהיו.

כשחזרתי לארץ וחיפשתי מקור. מצאתי הרבה.

מסתבר שהרבי דיבר על כך מספר פעמים. בגלוי או בגלוי עוד יותר.

בהתוועדות בשנת תשד"מ הרבי ממש התייחס לשאלה הזו. כנראה כמענה לשאלה של חסיד.

"צריכים לעורר שלא יאמץ לעצמו ענינים שמבחוץ – לא ענינים שמחוץ לגבול הקדושה ח"ו, אמנם עניני קדושה, דרך מסויימת בעבודת ה', אבל אעפ"כ אין זה "כרמי שלי"..מה יש לך לחפש בשדות אחרים?!

..ובלשון חז"ל "אנו אין לנו אלא ה' אחד כו' וכהן גדול אחד"!"

בעיניי זה מדהים. כמה אנחנו צריכים לפעמים שיזכירו לנו מה המקום שלנו, מי אנחנו.

בדור שכזה, שחיזוקים, סגולות, הנהגות והבטחות שחלקן ממקורות קדומים וקדושים וחלקן בכלל לא ידוע מה מקורן מתפרסמים וצצים כמו פטריות אחרי הגשם. עלינו לזכור מי אנחנו, מה נדרש מאיתנו ומי המקור והראש האמיתי.

וכמאמר האדמוה"ז שרק לא מזמן למדנו והתפלפלנו עליו (רמז: מאמר ד"ה "ביום עשתי עשר" הקשור עם י"א בניסן):

"דיך אליין!"

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

הני אלישביץ / מגזין עטרת חיה

אמא יהודיה

בעת הכנת כתבה זו הגעתי בהשגחה פרטית לניחום אבלים אצל בנותיה של מרת אסתר ז"ל בן-זקן (בת יעקב ועזיזה) שהסתלקה לבית עולמה בכ"ח אדר ב' השנה. כששמעתי מהן מעט על דמותה של אמן – הבנתי שהיא הדוגמא האמיתית לכתבה הזו: אמא בלי חרדה.

מרת אסתר נולדה בכ"ח בכסלו לפני 82 שנה, והתחתנה בגיל 12(!). כל חייה חייתה מתוך דביקות, נחישות ותמימות זכה וטהורה לעניינים שבקדושה. תמיד בכל שלב בחייה ועד יומה האחרון הייתה בעשייה מקסימלית ללא הנחות וטענות למיניהם. במשך 70 שנות נישואין גידלה שני בנים ושבע בנות לתורה ומעשים טובים מתוך שלווה ומנוחת הדעת, והמשיכה להעניק ולהיות מעורה בחייהם מתוך נתינה ואכפתיות אמיתית, אך ללא כל לחץ או טענות ודרישות.

כשניסיתי לברר "מה היה הסוד של אמא שלכם?"

קיבלתי את התשובה הבאה: "בכל מהלך חייה הייתה עסוקה ב'למה צריכים אותי כעת? מה מוטל עליי לעשות?' ומתוך ביטול מוחלט. השאלות 'מה אני רוצה?' או 'מה בא לי?' לא היו בלקסיקון שלה!"

נו, כאשר יהודי חי מתוך מודעות לשליחותו בעולם וביטול לבורא העולם – ממילא מה יש מקום לחרדה?

סמלי כל כך שהיא נולדה בכ"ח בחודש, ונפטרה בכ"ח בחודש – כי מה שאפיין אותה היה ניצול כל הכוחות שהקדוש ברוך הוא נתן לה מתוך קדושה וטהרה.

אמון, כבוד, הערכה

הייתה לה אהבה בלתי מותנית כלפי ילדיה ותמיד שידרה להם אימון מלא ביכולותיהם, גם אם מעדו התייחסה לזה באופן נקודתי שבכלל לא העיד על "האישיות המוצלחת שלך". בעיניה כל ילד היה הפרח המיוחד ביותר בעולם!!! ובצורה כזו העצימה אותם.

והנה עוד דרך להעצים ילד – עם אמון מלא פנימי שלנו – מה שבונה באמא ובילד בו זמנית את האמון והכח: מרת אסתר ז"ל הקשיבה לדברי התורה של הילדים בשולחן שבת, שאלה והתעניינה באמת בתוכן הדברים, ואז בכל הזדמנות שהייתה לה, השמיעה את דבר התורה שלהם בפני החברות שלה בהקשר שהזדמן לה.

ומה עושים כשילדים רבים? מרת אסתר ז"ל מעולם לא התערבה במריבות הילדים, אך כשלדעתה המריבה הגיעה למקום מוגזם כבר הייתה לוקחת את אחת מהן ואומרת: "בואי צדיקה תדליקי נר לזכות הצדיקים שיוציאו לך את העקשנות והיצר הרע של המריבה". וזהו, מיד הן נרגעו…

מה ה'פטנט' כאן? זהו, שאין שום פטנט! אמון מלא שמדובר בילדים טובים, והם רוצים להיות טובים, רק צריך "לשים פלסטר" על הבעיה הנקודתית.

הבנות מספרות: "ידענו בוודאות שאנחנו כל עולמה, קיבלנו ממנה את מלא הכבוד והערכה בפרט כשנישאו כולם, ואז במשפחתנו היו גם חתנים חב"דניקים ואחיי – אברכים ספרדים. אבל היא ידעה מתוך כבוד והכלה למלא את הרצונות של כולם בכשרות ובמנהגים והכל עשתה באופן המושלם והמהודר ביותר, כאשר למשל בפסח היו לה סירים נפרדים לאלה שאוכלים עם תבלינים וסירים מיוחדים בשביל מנהגי חב"ד".

להיות דוגמא

לא פעם החרדה ההורית נובעת למעשה מסימביוזה – ההורה רואה את הילד כ"חלון הראווה" שלו, ואם הילד לא בסדר – בעיני ההורה הוא זה שיוצא לא מושלם, "ומי יודע לאן עוד זה יכול להתדרדר"…

אבל אצל מרת אסתר ז"ל נראה שזה ממש לא היה כך. ואם ילד חלילה מעד – בתפילה, בצניעות, היא דבקה בדרכה שלה – והקפידה יותר ויותר להדר בעצמה, מבלי לדרוש מהילדים.

היא לא הרבתה במילים על מנת לבטא את ה"אני מאמין" שלה בחינוך, ובמקום להעיר על צניעות, תפילה וכדו' היא היוותה דוגמא אישית:

דיקדקה בלבושה הצנוע יותר ויותר, הרבתה בתפילה בכל רגע אפשרי – תוך כדי בישולים אמרה פרקי תהילים, הרבתה בתפילות ובתחנונים בהדלקת נרות (לא רק בערב שבת קודש) וליד המזוזה לפני 'קריאת שמע שעל המיטה'.

וכפי שמעידה ביתה: "וזה לבד פעל פעולתו כדי שנשוב אל ה' באמת ובתמים".

ומה קורה כאשר ילד נפגע חברתית מחבריו? זו לא סיבה להכנס לחרדה?

גם כאן, מספרות הבנות, הייתה לאמא "משנה סדורה": "היא תמיד הקשיבה, הכילה ולבסוף אמרה: 'תוותרו, ה' רואה הכל ויעזור שהכל יתהפך לטובה, העיקר אל תפגעו ואל תחזירו'. כמה שזה היה קשה, קיבלנו את ניחומיה כי ראינו שזה אמיתי, היא לא דיברה מהשפה אל החוץ, אלא זה היה חלק מאישיותה, היא היתה "מהנעלבים ואינם עולבים…" תמיד ספגה את העלבונות בשתיקה ומעולם לא החזירה, וידעה להטות אוזן קשבת לסובבים אותה בעוד שבכל רגע פנוי ממלמלת פסוקי תהילים ותפילה".

ביטול ועשיה

בתניא מסביר אדמו"ר הזקן שכאשר האדם מכיר את מקומו, ונמצא בביטול הנובע מתוך לימוד זכות על כל אחד ממילא אין אצלו מקום לעצבות (וחרדה…) ו"הכל טוב".

מספרת ביתה: "כאשר רצינו לקנות משהו אמא תמיד אמרה: 'רגע, אני אשאל את אבא. ידענו שאבא יסכים כי היה ביניהם כבוד והערכה עצומים – הוא סמך עליה באופן מוחלט בכל התפקוד של הבית, אך ידעה לתת לו את המקום לסמכות של אבא בלי עוררין, הוא-המחליט, ואני – המבצעת!".

והביטול הזה הוא לא רק כלפי חוץ – אלא פנימי וממילא ממלא את הלב בביטחון וביכולת הכלה ועשיה:

ואם אחד הנכדים אמר לה שצריך לתת צדקה ב"ויברך דוד"? אז כשיצאה עם בעלה שיחי' לתפילת 'ותיקין' בנץ, כאשר שניהם פוסעים לאיטם עם ההליכונים – היא לקחה בידה מטבעות לתת לצדקה גם ב"ויברך דוד".

דווקא מתוך הביטול והחיבור האמיתי והפשוט לה' היא ידעה לקשר לשם גם את הילדים, לגרום להם להיות מחוברים לאמונה הטבעית שלהם בקדוש ברוך הוא ובצדיקים. הילדים זוכרים היטב איך הייתה מחזיקה את הסידור בדבקות ובאהבה ואומרת: "השם אני אוהבת אותך! השם אני אוהבת אותך!", וזאת למרות שלא ידעה לקרוא.

ונסיים בענייני גאולה ומשיח: אחד מבני משפחתה הסביר לה כמה חשוב להקים שיעורי גאולה ומשיח כבקשת הרבי מה"מ. מיד פתחה את ביתה פעמיים בשבוע ומתוך מסירות היתה מכינה כמות נכבדת של מיני מאפה מסוגים שונים, ובקביעות מרשימה הקפידה על כך – גם אם לפעמים היו שלושה משתתפים בשיעור! די בכך שהסבירו לה את חשיבות העניין והייתה מבצעת זאת מתוך ביטול וציות מוחלט!

שנזכה אכן מתוך שמחה ובטחון לצעוד איתה יחד לבית המקדש מיד ממש, ומלכנו משיחנו בראשנו!

• לקניה בחב"ד-שופ

 שבוע שני – גבורה 

 צדק , בקורתיות , יראה , שליטה עצמית.

כשם שחסד הוא יסוד לביטוי האנושי , כך הגבורה היא הצינור דרכו אנו מבטאים את האהבה . גבורה מכוונת וממקדת את אהבתנו .

כשם שהעוצמה של קרן הלייזר תגבר בהתאם למיקוד וריכוז האור בכוון אחד , ותפחת ככל שקרני האור יהיו מקוטעים ופזורים בכוונים שונים , כך הגבורה שכוללת בקורת ומידה , מרכזת ומנתבת את מאמצינו ואהבתנו לכוונים מתאימים .

בחינה נוספת של גבורה היא רגש הכבוד והיראה . אהבה אמיתית מחייבת רגש כבוד כלפי האהוב .

(מתוך החוברת: 'תיקון המידות היומי' בעריכת הרב סיימון ג'ייקובסון. תרגום: נ. גבירץ)

מה עושים עם חמץ שעבר עליו הפסח? ומה לגבי אלו שלא הצליחו להתחתן או להסתפר לפני פסח בגלל המצב? והאם אפשר להשמיע מוסיקה עבור הילדים בבית?

"מכון הלכה חב"ד" הוציא מדריך הלכתי מיוחד לימים אלו עם התשובות לכל השאלות

**

רוצים גם אתם לקבל את המדריכים והפקות המכון? לחצו https://bit.ly/3agewwG

דיני ספירת העומר תשפ 

שיחה לפרשת שמיני

בניסן תשע"ח התפרסמה הכותרת הבאה בעיתון "ישראל היום": בישראל עובדים הכי הרבה שעות שבועיות במדינות העולם המערבי. כ-40.6 שעות שבועיות. כדי שתבינו מול מי אנו מתחרים, שימו לב: טורקיה במקום הראשון, שניה קולומביה, שלישית מקסיקו. במקום השישי לפני ישראל דרום אפריקה. אפילו מדינות חלשות יותר כמו פולין נמצאות מתחתנו. כמה הזוי שמדינות נכשלות די משתוות לישראל.

היינו עשויים לחשוב כי המדינות שמשגשגות כלכלית, הן אלה שאזרחיה עובדים יותר כדי לתת תפוקת עבודה גדולה יותר, אך לא! הן מצאו את הדרך לגישור בין עבודה לחיי משפחה ושעות פנאי. בפועל, העובד האירופאי מייצר יותר מהעובד הישראלי, על אף שעובד פחות. כשאני מסתכלת על הצעות עבודה, רובן הגדול דורשות לפחות 8.5 שע' ונוספות "לפי הצורך". מה נסגר איתנו?! מדינה שדוגלת בילודה מאיחד, משעבדת את ההורים מאידך. אם אתה נותן עוד ועוד שעות נוספות, אתה נחשב כעובד בעל ערך.

בעשוריה הראשונים של המדינה עבדנו פחות, על אף שהמצב לא היה קל כלל: מלחמות, עליות לארץ, תקופת צינה ועוד. המשפחה הייתה בראש מעייננו. כיום אנו במירוץ עכברים מטורף כדי לממן עוד מותגים, רכבים יקרים, חופשות מפנקות. אין לי כל בעיה עם הרצון להתענג קצת, אבל כשזה באה ע"ח הכמיהה של ילדים לחבוק עוד שעות פנאי עם הוריהם, מרגוע לנפש וגוף, הדבר כבר הופך לגיהנום כספי. אנו מוכנים לעבוד יותר בשביל להביא עוד כסף הבייתה. ילדינו לא משתוקקים לעוד סמארטפון יקר או מותגים, הם רוצים אותנו. נכון, אכן יש יוקר מחייה, אבל עם תכנון כלכלי מושכל, ראייה למרחוק, אפשר להגיע לרווחה כלכלית מבלי לוותר על זמן איכות.

מחקרים מראים כי אין זה משנה כמה נרוויח, מה שחשוב הוא כמה נשקיע זמן בניהול ההון האישי שלנו. עשירים אינם מוכרים את הזמן שלהם. הם קונים אותו. הם לא עובדים בשביל רמת חיים, אלא הם עובדים בכדי לייצר לעצמם נכסים שבסופו של דבר יהוו עבורם הכנסה. במקום שהם יעבדו בשביל הכסף, הם מכפפים אותו אליהם. הם חיים מתחת להכנסות שלהם, רובם לא מתפאר במכוניות יוקרתיות, חיים רמת חיים נמוכה מכפי שחושבים, ואת הכסף הנותר משקיעים חכם. 

ייתכן שלא למדנו את לקחי העבר. אבותינו במצריים העדיפו להמשיך להיות עבדים (80% מהם) מאשר גאולה. אותם שמונים אחוזים מצאו את מותם במכת החושך. אולי נאמץ קצת את ההגדה של פסח? למרות שכל שנה קוראים אותה, ועדיין היא לא חדרה לנו חזק ללב. אז נכון, נענשנו בידי שמיים מהאדם הראשון, אך להדר דווקא בעונש? במקום לעבוד עד צאת הנשמה, יותר חכם לנצל את הזמן ללמוד פיננסי, להרחיב את הידע שלנו. כסף צריך שיתכננו אותו, אחרת הוא יתכנן אותנו.

שנזכה להגיע לאידיאל של הגדת פסח- עתה בני חורין

רויטל מרקוספלד, מאמנת לכלכלת משפחה והון אישי

סדנאות, אימון כלכלי אישי והרצאות

[email protected]

0544562647

אריאלה דאשיף / מגזין עטרת חיה

הבשורה

שמי נחמה רבקה ליכטנשטיין. סיפור האמונה המוחלטת שלי ברבי מה"מ מתחיל בהיותי בת 28, ובשבוע ה-25 (לערך חודש שישי) להריוני הרביעי. הלכתי אז בפעם הראשונה לבדיקת סקירת מערכות באולטרה סאונד. אני שוכבת על מיטת הבדיקות ושואלת את הרופא: "נו, זאת בת?" (מאד רציתי שכל יהיה) אך שום דבר לא הכין אותי לתשובה המזעזעת. הוא ענה בחדות, שכלל לא משנה כעת אם זה בן או בת. העובר חולה מאד, יש לו מיקרוצפליה (ראש שאינו מתפתח וגדול דיו. עשוי ליצור פיגור, אפילפסיה, סיבוכים בלידה עד כדי פטירה ל"ע). הייתי בהלם מוחלט. טראומה.

מיד כשיצאתי מהרופא כתבתי לחברה הודעה, בה אני מבקשת שתפתח עבורי "איגרות קודש". במאמר מוסגר אומר, שהעניין לא היה לי חדש, שכן, עבדתי בגן חב"ד כמה שנים, ואני מאד מחוברת לחב"ד, ומאד מאמינה ברבי, למרות שאנו שייכים לקהילת קרעטשניף ברחובות. סיפרתי לרבי את דברי הרופא ושזה מאד קשה לי ואני מרגישה שאיני יכולה לעמוד בניסיון הזה. אין בידי, את המיקום המדויק של תשובת הרבי, אבל הבנתי מהתשובה שעליי להפוך את מצב רוחי לשמחה, שיהיו בשורות טובות ושהתינוק יהיה בריא.

אבני דרך

הזמן עבר, ההריון נמשך ואיתו שימשו לסירוגין, כברכבת הרים, המתח והדאגה, האמונה והשלוה. ואמנם- גם "התרופה" שלי הייתה בשימוש תדיר- כתיבה לרבי. הנה מכתב שהיה עבורי אבן דרך – בשבוע ה-36 להריון כתבתי מכתב לרבי וזה לשונו: "…אני נחמה רבקה בת מילה בהריון בשבוע ה-36, עם עובר שהרופאים אומרים שהראש והמוח לא מתפתחים. אני בלחץ גדול ואני מבקשת ברכה שהכל ילך כשורה".

התשובה (אגרת ח'כא, כ' כ"א), מח"י באלול (גם השגחה פרטית נפלאה, שהרי ביתי נולדה בכ' אלול: "…ובכל אופן יתן לו השי"ת פתיחת הלב והמוח לעבדו ית' במסירה ונתינה, בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות עבודת התפלה וקיום המצות בהידור…" מהתשובה הבנתי שהרבי רוצה שאלמד חסידות, ואקיים מצוות בהידור, ויהיו מזה ניסים בנוגע ל"המוח והלב" של בתי. אציין שאמנם אחת מדאגות הרופאים הייתה שגם הלב עשוי להפגע… ככה התחלתי ללמוד חסידות עם חברתי פעם בשבוע, קביעות עליה אני שומרת עד היום.

כתבה זו לא תספיק לספר על כל המכתבים שכתבתי לרבי במהלך חודשי ההריון, ושלל העידודים וההנחיות שקיבלתי ב"איגרות קודש". מבחינתי, גם אם המכתב היה נראה כלל לא שייך, אך הסתיים במילים "בשורות טובות" – הוא היווה תשובה ועידוד עבורי.

הלידה

ההריון התקדם וכבר קרב לסיומו. בליבי שמחה ומתח שימשו בעירבוביה שכן עוד מעט אראה במו עיניי את התינוקת. מכיוון שזו לידה בסיכון גבוה, החלטנו, בעלי ואני, שאם הכל יעבור בשלום, נעלה לציון הרשב"י לשבת – לקידוש וסעודה. הרופאים החליטו שבי"ט באלול אכנס להפעלת לידה, ושיערו שאהיה זקוקה לניתוח קיסרי – שלא לאמץ את הילוד. ימים ספורים לפני י"ט אלול כתבתי לרבי: "לכבוד האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אני נחמה רבקה בת מילה, ביום חמישי י"ט אלול נכנסת להפעלת לידה, ואני בגלל זה במצב נפשי רגיש… שהרופאים אומרים שיש לה מוח ריק, בלי כל המעברים של המוח, והראש מאד מאד קטן, יש לה ציסטות במוח ונוזל עכבישי (כוונתה היא להצטברות נוזלים באזור במוח שנקרא 'החלל התת-עכבישי'– אריאלה). אני מבקשת, שאם אפשר, שהרבי יתפלל ויבקש בעדי שאני אלד לידה טיבעית, ילדה בריאה ושלימה, ושתהיה לי בריאות הנפש והגוף. ושהלידה תתפתח בצורה טבעית, ושאני לא אצטרך עזרה רפואית".

התשובה הופיעה בכרך כ"א, עמוד ש"ז, מכתב מי"ט אלול(!), איגרת שסימנה…ח'סד: "במענה על מכתבו בו שואל עצה להבנה יותר בלימודים. וכבר העצה אמורה ע"י חכמינו ז"ל, לא יגעת ומצאת אל תאמין, וגם להיפך יגעת ולא מצאת אל תאמין, ואם כן הדבר תלוי רק ברצונו, להתייגע בכל הכוחות שלו. וכיון שבכל דבר נצרכים לסייעתא דשמיא, יהי' זהיר בטבילת עזרא, בנתינות לצדקה . . באמירת תהלים בכל יום . . אחר תפלת הבקר, ולימוד תורת החסידות בחפץ וברצון, ולהשפיע גם על חביריו בזה…" הבנתי מיד את הרמז- תשובה על החששות והפחדים כבר נתתי לך, אבל את צריכה להתאמץ בכל כוחותייך, ולהפנים את הנלמד בחסידות, ואז וודאי גם תראי ניסים. בין כך, גם קיבלתי על עצמי נתינת צדקה בכל יום.

יום הלידה הגיע, הוכנסתי לחדר הלידה, כשכרך ה"אגרות קודש" איתי, והתחילו הפעלת לידה. 12 שעות חלפו ואין תזוזה. הרופאים מאיצים לנתח, לטובת התינוקת ואני אומרת שנמתין עוד, כי הרי ידעתי שהרבי ברך… הראיתי לתומכת הלידה את המכתב ואמרתי לה, ששום דבר לא יזוז אם לא מתאמצים. ביקשתי קופה ונתתי צדקה, כפי שכתוב במכתב ח'סד, ובאותו רגע הרגשתי את הרבי איתי, ממש לידי, ואני מתייחדת איתו, והוא שומר עליי, ולא ישאיר אותי לבד. אולם, תומכת הלידה – לא ממש השתכנעה. היא הייתה כבר עייפה מאד וסברה שממילא הרופאים ינתחו. אמרתי לה שלא תלך, כי אני יודעת שאני בלידה. באותו הרגע נכנסה המיילדת, וגם לה אמרתי כך והיא ממש צחקה: "זה לא יתכן!"… התעקשתי והן 'עשו לי טובה' ובדקו והיו בהלם! צדקתי! כהרף עין גדשו את החדר רופאים רבים שהיו אמורים לתמוך בתנוקת עם היוולדה, כי היו חששות לסיבוכים רבים, ואני בשלי – אמרתי להם שהם יכולים לצאת, כי הרבי איתי. וכך הווה! הלידה עברה בשלום, הכל היה טבעי וחלק. לתינוקת היה אפגר 9-10! תקין לחלוטין! ממש ניסים גלויים.

ניסי גדילה

את הילדה הזו הרבי מלווה בכל שלב. בגיל חודשיים לערך, אמורים היינו להביא אותה ל-MRI – מיפוי מוח. אני, נאמנה לאופיי החרדתי, התנחמתי במכתב לרבי, בו אני כותבת על ההתפתחויות האחרונות: היקף הראש גדל אמנם בכ-4 ס"מ, והיא מתפתחת מאד יפה, מגיבה לסביבה ומחייכת – אבל אני ל-ח-ו-צ-ה!!! ממש מבקשת שהרבי יברך שתגדל לתורה, חופה ומעשים טובים, שנרווה ממנה נחת יהודי אמיתי, שהמוח יהיה תקין ושאהיה רגועה! והנה תשובת הרבי הייתה מדהימה ונחרצת…והעמידה אותי על מקומי!: "על-דבר שאלתו בענין הטעסטען (בדיקות). וידוע מאמר ששמענו כמה-פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר ווי מען פרעגט אזוי ענטפערט מען (כפי ששואלים כך עונים). אף שבאמת נפלא הדבר שאחרי שראו נפלאות השם-יתברך וגם בעיני בשר, הנה מפעם לפעם נופלים אצלם סברות חדשות אפשר לעשות טעסטען, ואולי למסור את בתם תחי' לעוד רופא שיתלמד את מלאכתו וחכמתו וכו', אבל כיון ששאלה זו גופא מורה על חלישות הבטחון, הרי אפשר שהדרך בנוגע לבתם תחי' צריך להיות בהליכה בשאלה ברופאים, כי אין אתנו יודע נפלאות תמים דעים יתברך ויתעלה. ויהי-רצון מהשי"ת שאיך שיחליטו – יהי' להצלחה ולחיזוק בריאות בתם…תחי', ויגדלוה לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבת הדעת…" שוב אמונה וביטחון!!!

גם ביום ה-MRI עצמו כתבתי לרבי, שנזכה לקדש שם שמים עם הניסים הגלויים של התינוקת הזו. תשובת הרבי הייתה באגרת זתתקיח' – בכרך היחיד שלי – כא': ".. מאחרי ההסתלקות נראה בעליל איך שכל הענינים המתנהלים ברוחו, מצליחים הם בדרך למעלה מן הטבע…אכפול את דבריי, שאין כוונתי כלל לפעול נפילת ונמיכת הרוח, ורק שעל-כל-פנים מכאן ולהבא יהי' מוח שליט על הלב אפילו על התרגשות והתפעלות דקדושה, …ואחכה לבשו"ט מאתם, שנתיישבו האורות בכלים, אף שכלפי חוץ אין צ"ל ניכר זה, כי בימינו אלה ובפרט במקומות שם הם נמצאים, הרי צריך להראות אורות רבים כדי לבקע את החושך כפול ומכופל. ואקוה למכתבם מבשר טוב…"  הבנתי מאיגרת זו שהבדיקה לא תהיה מעודדת כלל, אך עלינו להתחזק בביטחון, וכך לבקע את החושך, שיהיה כפול ומכופל, ויהיו בשורות טובות. מיד התקשרתי לבעלי, שכתמיד, חיכה בכיליון עיניים לתשובת הרבי. הוא בדרך כלל אינו כותב בעצמו (אולי משום שהמיומנות הזו שמורה בעיקר לנשים שבדור…אריאלה). ביום האחרון של חנוכה קיבלנו את התשובה הלא מיוחלת: אי יכולת לתאם בין צידי הגוף כי הקשרים בין המוח הימני והשמאלי פגומים מאד! ברגע הראשון הנפש הבהמית קפצה בהיסטריה המוכרת. רציתי לבכות, וחשבתי לעצמי, למה כל המאמצים לאמונה אם זו התוצאה?! אבל התעשתתי במהירות. גירשתי במאמץ את המחשבות הרעות ואמרתי לעצמי: "ריבקי, את לא נופלת מזה!!!"

הצלחתי להתעודד והילדה המשיכה להתפתח נפלא. היא הגיעה לגיל הזחילה ועברה אותו, אך עם כל מה שעשינו, דבר לא זז…התחלתי לחשוש, אולי תוצאות ה-MRI נכונות חלילה? בחג סוכות, כעשרה חודשים לאחר הבדיקה, הייתי בירושלים עם אבי, ופגשנו את הרב החסיד עידו ארליך-וובר. סיפרנו לו את שעבר עלינו. הוא חשב רגע, ו"הפיל אותנו מהרגליים" כשאמר "רבי שמעון מחכה לכם". מיד נזכרנו בהבטחתנו הנשכחת, שאם הכל יהיה כשורה, נלך לרבי שמעון, לשבת לעשות שם קידוש!!! אמנם לימדנו על עצמינו זכות, שהרי לא הכל היה נראה "כשורה", ובכלל לשהות בשבת אצל רבי שמעון זו טרחה גדולה. אבל הרב וובר העמיד אותנו במקום.

את השבת הבאה בילינו בשמחה אצל רבי שמעון. ביום ראשון שלאחריו התקשרו מהגן של הילדה בהתרגשות "מטורפת" –  הילדה זוחלת על גחונה בכל הגן. ימים ספורים אחר כך היא כבר זחלה כרגיל. גם הפיזיותרפיסטית שלה התפעלה- הרי לפי ה-MRI היא לא אמורה לזחול! כדאי הוא רבי שמעון!!! כדאי הוא הרבי לסמוך עליו!!!

הניסים ממשיכים להתגלגל. יש מי שמרים אותם. שמעתי על אישה שגם להריונה היה איבחון דומה והרופאים ב"תל השומר", בית הרפואה בו ילדתי, סיפרו לה את סיפורי, והיא החליטה שלא להפסיק את ההריון! לחברות שבעצמן כותבות לרבי אך אינן מקבלות תשובה אני אומרת: "בשביל ניסים צריך להאמין באמת!" משיח עכשיו! ומיד!!!

הביאה לדפוס: אריאלה דאשיף

לע"נ אברהם אלברטו בן מריו ויהושע אריה בן יצחק יעקב

"רואים שישנו קושי להחדיר ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש עד שיתחילו "לחיות" בעניני משיח וגאולה. והעצה לזה – ע"י לימוד התורה בעניני משיח וגאולה, כי, בכח התורה (חכמתו של הקב"ה שלמעלה מהעולם) לשנות טבע האדם, שגם כאשר מצד הרגש שלו נמצא עדיין ח"ו מחוץ לענין הגאולה (כיון שלא יצא עדיין מהגלות הפנימי), הרי ע"י לימוד התורה בעניני הגאולה מתעלה למעמד ומצב של גאולה, ומתחיל לחיות בעניני הגאולה, מתוך ידיעה והכרה והרגשה ש"הנה זה בא". (בלק תנש"א)

גם ב'בית חיה' , חשוב לנו לקיים את הרצון של הרבי ויותר מזה, בגלל כל המצב, להגביר וללמוד יותר ענייני גאולה ומשיח כדי לא סתם לאמר שמשיח מגיע כל רגע, אלא לדעת את זה.

אז לצערנו הפתיחה נעשית וירטואלית ככה דרך המייל, אבל לא ניתן לזה להחליש אותנו..

כמה פרטים על התוכנית: 

* התוכנית בפורמט של חברותא שבועית על חומר הלימוד שבחוברת.

* החוברת מחולקת לפי שערים, שער = חודש, כל חודש יש לימוד מאמר, שיחה, הלכה ומדרש. לבחירתך איזה לימוד ללמוד באיזה שבוע, החובה לגמור שער בחודש (:

* ההגרלה תערך בסוף שנה אם ח"ו משיח לא יגיע עד אז , על דולר שניתן מידו הקדושה של הרבי בין כל הבנות שהשתתפו במבצע בכל הארץ, ובעז"ה הגרלה מיוחדת נוספת רק לסניף קריות.

 התנאי לכניסה להגרלה יהיה לימוד שבועי כולל שבועות אלו (אין צורך לדווח, יאסף דיווח כולל בסוף השנה בעז"ה)

* מצורף השער השני של החוברת שממנו אנו מתחילות את הלימוד, בעז"ה מקוות שבסוף התקופה הזאת תוכלו לקבל את החוברת מוחשית להמשך הלימוד (;

בהצלחה גדולה, ושנזכה באמת כבר הרגע לגאולה האמיתית והשלימה!!

קישור: https://lp.vp4.me/mbe5

מודעה קריות

שער שני

שער שלישי

מדברי הרבי:

ב"ה י"ד שבט, תשי"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

… נהניתי ממה שכתב שקבל משרת . . . שבודאי משפיע על היחס אליו ואל זוגתו תי' בכל החוגים דבנ"י שם וסו"ס גם הפרנסה תבוא ובמשך הזמן גם פרנסה בהרחבה (אף שאם היו שומעין לדברי היינו בהנוגע לי"ג תיקוני דיקני [=זקן], וע"פ המבואר בפירוש המלות להצ"צ ע"פ והוא רחום ס"ד (נדפס ג"כ בתהלים יהל אור הוצאת קה"ת), וזוגתו בהנוגע להשייטל (ע"פ המבואר בזוהר ח"ג קכ"ו ע"א), כבר הי' נראה שינוי ממשי במציאות הפרנסה, נראה בעיני בשר אפילו, ומה יש בידי לעשות בשני ענינים אלו נוסף על הדבור?)…

אגרות קודש חלק י עמ' שיא אגרת ג'רסו [ספר הצנע לכת עמ' שלו].

שמחתי לקבל פרישת שלום מכם, וגם את הבשורה הטובה שמהיום והלאה היא חובשת פאה. והשי"ת יעזור לכם ע"י קיום הבטחתו (זוהר ח"ג דף קכ"ו ע"א) להתברך בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנים ובני בנים. ובפרט בימים שבין פורים ופסח, שנשי ישראל פעלו לעצמם וליהודים בכלל והביאו בזה ניסים בעולם, ימים אלו הינם ימי סגולה מיוחדים להצליח בכל הנ"ל.

בברכה לחג פסח כשר ושמח וששניכם תלכו גם הלאה בדרך של התורה והמצוות בהידור ותוכלו לבשר בקרוב בשורה טובה למלוי משאלות לבבם בזרעא חייא וקיימא.

'אגרות קודש – מתורגמות' חלק ב עמ' 102 אגרת ב'תקנה,

ובאגרות קודש חלק ח עמ' דש באידיש [ספר הצנע לכת עמ' שמ]

הרב שלום דובער הכט מקראון היטס סיפר: כי באחד הפעמים שהיו – הוריו אחיו ואחיותיו – ביחידות אצל הרבי, הבחין הרבי כי אחת מהאחיות הולכת עם שיער פזור, והעיר: "בת יהודיה אינה הולכת עם שער מפוזר, אלא השערות צריכות להיות אסופות באופן צנוע" [ספר הצנע לכת עמ' קמז].

הלכה למעשה מאת הרב מרדכי שמואל אשכנזי רב אב"ד כפר חב"ד:

ב"ה ט"ז לחודש שבט שנת ה'תשע"ג

הנהלת מכללת "בית רבקה"

כפר חב"ד

באתי בזה להתריע אודות פירצה ההולכת ומתגברת היה לא תהיה והיא צורת הפאות של נשים נשואות:

א) רבנים ובראשם כ"ק אדמו"ר העדיפו את כיסוי ראש האשה בפאה ולא במטפחת היות והפאה מכסה את כל שער הראש וגם מה שבצדדים.

ב) מובן שכך הוא כאשר ע"י הפאה ניכר שהיא כיסוי זר ולא השער הטבעי.

ג) לכן הפאות הארוכות והפזורות ועל אחת כמה וכמה כשהן עשויות משער טבעי שמטרתן להידמות לשער האשה – אין בהן את ההיתר של כיסוי ראש על ידי פאה.

ד) היות והדבר קשור לאיסורים חמורים של גילוי ראש של אשה נשואה ואיסורים הקשורים בהכשלת הרהורי עבירה דאורייתא ודרבנן גם בבנות לא נשואות, לדעתי על הנהלת המוסד לעמוד על כך בכל תוקף ולחנך למה שקבעו רבנים אשר אורך הפאה יגיע אך ורק עד הכתפיים וכן שהפאה תהיה אסופה ולא פזורה.

ה) גם שיער הבנות הלא נשואות לא יהיה ארוך מדי כנ"ל ולא פזור וכפי שקבעו חז"ל את צורת הופעת הנשים הכשרות והצנועות: "חז"ל גזרו בבתולה בסותר (פזור) שהוא גנאי גדול" ק"ו באשת איש.

בשכר ההקפדה על ההופעה הכשרה והצנועה תזכינה להקמת בתים חסידיים ולדורות ישרים יבורכו ונצא בקרוב ממש לקראת משיח צדקנו ונוכל לאמר: "ראה גידולים שגידלנו".

יישר כח, זכית ללמוד הלכה! בזכותך תבוא הגאולה!

ואם את רוצה לשמוע עוד הלכה והשקפה מדברי הרבי, תחייגי ל-0733824197, (נשים, או ווטסאפ למספר 0526761787), 0733834644 (בנות יסודי,ז-ח) וכולנו ביחד נזרז גאולה!

חדש בקו! מכתבים מעודדים של הרבי בנושא שידוכים בשלוחה 4

לקבלת חוברת הלכות ופרטים על קבלת ספר ’’הצנע לכת’’ במתנה אפשר לשלוח מייל ל[email protected]

טלי אברהמי תמיד איתך. אתן לא יכולות להגיע לאולם? האולם מגיע אליכן!

בעקבות המצב המאתגר אליו נקלענו, בו לא מתאפשר להיפגש החג. החלטנו לחרוג מהמדיניות שלנו, לאפשר ולהנגיש צפייה בסרטים מבית היוצר של טלי אברהמי – לחג הפסח תש"פ בלבד! ההחלטה לא הייתה קלה, אבל הבנו שזה צו השעה ועמדתן לנגד עיננו.

ארזנו לכן חבילות חג משפחתיות מיוחדות ונוחות לבחירה בהשכרה, המיועדות לכל המשפחה!  (מבית אב אחד) ללא הגבלת צופות וצפיות! בתשלומים נוחים ומשתלמים. והכל אצלכן בצפייה בבית!

לצפייה לחצו כאן

*

מיזם קהילתי דיגיטלי שהוקם במיוחד לתקופת הקורונה המביא אליכם הביתה את מיטב האמנים החרדים! מופעים, הצגות ומגוון סרטים  לכל המשפחה מחכים לכם באתר הדיגיטלי של מופעים בסלון. תכנים מוקפדים הנפתחים גם בסינוני אינטרנט מחמירים.

מוזמנים להכנס עכשיו, ולהנות משעות של איכות לכל המשפחה במחיר סמלי.

לכניסה מהירה למערכת הצפיה לחצו כאן

*

דינה פרלשטיין ביוזמה חדשה ונגישה עקב המצב: הזדמנות לצפייה בכל הסרטים האהובים דרך מערכת דיגיטלית נוחה ומשוכללת. מוזמנות להכנס, לצפות, להנות ולשמוח בחג!

שימו לב! במידה והקישורים לא נפתחים לכן, תוכלנה לשלוח מייל לכתובת: [email protected] ולקבל קישור חלופי.

לצפייה לחצו כאן

צפייה מהנה!