"כסף לא גדל על העצים", "כסף יעוור עיניי צדיקים", "מרבה נכסים מרבה דאגות" ועוד כהנה משפטים נאמרו לא מעט על הדבר שהוא חלק בלתי נפרד לחלוטין מחיי בני אדם. אכן כסף יכול להיות, לצערנו, דבר משחית. תאוות הממון גרמה די הרבה צרות בהיסטוריה האנושית. היום אנו במרדף אינסופי אחר כסף עד שזה הפך אותנו לעבדים שלו במקום שהוא יישרת אותנו. כיצד נוכל לגדל דור עתיד שיחיה את חייו בלי מרדף בלתי פוסק אחרי כל שקל ושקל? כך תדברו על כסף בתוך המשפחה:ילדים זה שמחה. בשני העשורים הראשונים לחייהם הם יכולים לרכוש מיומנויות פיננסיות חשובות בעלות השלכות ארוכות טווח לחייהם הבוגרים.

הרי לכן חמש עצות בחינוך פיננסי:

1. דברו על כסף

התאימו את התוכן לגיל, אבל אל תוותרו על דיבור על כסף. מתי הלימוד אפקטיבי? בסיטואציות שונות בחיים כמו קניות, ביקור בבנק, או סתם משיכת מזומן מהכספומט.

2. הוו דוג' אישית לילדים

נאה דורש נאה מקיים. הקפידו שהמסרים אותם מעבירים במילים, יתאימו להתנהגות בשטח. למשל בבנק, לפני שחותמים על מסמכים, וודאו קריאת האותיות הקטנות, התעקשות על קבלת מידע. כאשר עורכים קניות, השוו מחירים, הראו שיקול דעת פיננסי מוחשי.

3. גייסו את השיגרה היומיומית למטרה

מסתובבים בקניון? ירידים? פארקי שעשועים? הם רוצים לקנות ארטיק מרענן או חטיף טעים? הצביעו על פער המחירים, וממה זה נובע. דברו איתם על צרכנות נבונה, חסכונות למען מטרות ויעדים.

4. תנו להם לנהל כסף

דמי כיס תואמי גיל יהיו כלי מצויין ללמוד על ניהול פיננסי, סדרי עדיפויות וקבלת החלטות. מטעויות לומדים. תנו להם לטעות, ודברו איתם על כך. שאלו אותם: אם היה לך כסף, מה היית עושה איתו. דרך שאלה זו הם לומדים כי כסף אינו מטרה, אלא אמצעי. חלק מדמי הכיס ישמשו אותם למטרה כמו: ג'ימבורי, פארק כלשהו וכו'. בשאר הכסף הם יכולים להשתמש בו לכל דבר שהם רוצים לקנות כאן ועכשיו. בצורה כזו הם לומדים על ההבדל שבין רמת חיים יומיומית, לבין חסכונות למטרות אורכות יותר.

5. לחם עבודה

עודדו אותם לצאת לעבוד, אפילו בגיל צעיר ביותר. בצורה כזו הם יבינו את קושי ההשתכרות לעומת קלות הביזבוז, ומהו ערך של כסף.

הרי לכן עצות:

א) עודדו אותם להתנסות בתחומים שונים. בצורה כזו הם יתרגלו לעולם עבודה דינאמי המשתנה בקצב מטורף.

ב) יצירתיות: כוח חזק שקיים במוח שלנו, ולצערי נדחק לתהום הנשייה. חנכו אותם להטלת ספקות ושאלת שאלות. עובדים בעלי ערך רב הם עובדים שמציעים חלופות שונות בעולם העבודה במאה ה-21.

ג) בעולם העבודה החדש לא צריך להבין הרבה בדבר אחד, אלא להבין די בהרבה דברים. עובד מומחה בנישה מסויימת מועיל פחות מעובד שמבין בנישה הספציפית, אבל גם מבין איך היא משתלבת בכלים אחרים, והיכן ניתן ליישם אותה. חשפו את הילדים לסוגים שונים של תחומי ידע ושל התנסויות בכלל.

אז איך ומתי מלמדים ילדים להתנהל נכון עם כסף? ובכן, כמו שאנו שומרי תורה ומצוות מחנכים את ילדינו למצוות מגיל קטן מאד, כך גם לגביי ניהול הכסף:

תקציב

כבר מגיל צעיר ביותר, אפילו חמש, אפשר לדבר איתם על תקציב כספי. למדו אותם על סדרי עדיפויות בבחירת מוצרים, חיסכון בהוצאות הבית כמו חשמל ומים, חיסכון למטרות ארוכות וקצרות ועוד. כשהם כבר בגיל העשרה, עודדו אותם לממן חלק מההוצאות שלהם בכוחות עצמם.

בנק

הכירו להם את הבנק. מהו כסף? מה עושים איתו? אלו שירותים נותן הבנק. בגילאים המאוחרים יותר של הילדות הכירו להם את אמצעי התשלום השונים, ומה ההבדלים ביניהם. כן, הכירו להם את כרטיס האשראי, ולאן הוא עלול להובילו אותנו כאשר אנו לא מתנהלים איתן נכון. בגילאי העשרה, למדו אותם על הלוואות והשלכותיהן כגון הריביות, לעומת זאת הציגו בפניהם את תוכניות החיסכון ומושג התשואות, וכיצד אפשר להגדיל את הכסף מבלי לעבוד קשה מדיי. באם ילדיכן הבוגרים יוצאים לעבוד באופן חוקי ומסודר, פתחו להם חשבון בנק, ולמדו אותם כיצד לעקוב אחריו.

צרכנות נבונה

למדו אותם את ההבדל בין צריך לבין רוצה. חנכו אותם לסקר שוק והשוואת מחירים. בגילאי הבי"ס שתפו אותם ברשימת הקניות. הכירו להם את כל השטיקים המפורסמים, הפיתויים שגורמים לנו לצרוך יותר ויותר. הרגילו אותם לקניות חכמות, מהם מבצעים שנוכנים לנו, וכיצד ניתן להוזיל עלויות, אפילו הכירו להם בגיל מאוחר יותר את צרכנות האינטרנט כפיתרון נוח וזול לפעמים למניעת בזבוזים.

חסכון

סכמו איתם כמה כסף ישמש אותם לביזבוזים כיפיים, וכמה כסף ישמרו בצד. הגדירו מטרות לחיסכון. בגיל העשרה, למדו אותם על ריביות על חסכונות, ואט אט הכירו להם את עולם ההשקעות. בצורה כזו אותם נערים ונערות קטינים, יהפכו לבגירים שיודעים כיצד כסף יכול לעבוד עבורם.

משבר כלכלי במשפחה:

כסף הוא לא מילה גסה. אפשר לדבר מגיל מאד צעיר כיצד לנהל אותו נכון. אם אתם נמצאים בתהליך של הבראה כלכלית, שתפו אותם. חישבו יחד על דרכי פעולה כדי לצאת מהמשבר הפיננסי שנקלענו אליו. כמובן שיש לדבר בזהירות יתר, כיוון שילדים תופשים דברים ברצינות רבה. אל תמנעו מלדבר איתם על המצב הכלכלי, הם יבינו את זה לבד בסופו של דבר, כי הם קולטים שפתאום כבר אנו לא קונים כמו בעבר, לכן חשוב לחשוף אותם בצורה בריאה. משברים פיננסיים הם חלק מהחיים.

ולסיום סיומת, לא משנה כמה נחסוך, יש דבר נוסף וחשוב שאנו חייבים מלבד התנהלות כלכלית נכונה- ברכה. חנכו את ילדיכם לנתינה, תרומות. מצוות הצדקה היא הכלי לברכה בכסף שלנו. אם הם מקבלים כסף מאבא ואמא או מהמשפחה מסביב, למדו אותם להפריש חלק מכספם לצדקה.

מאחלת לכן, למשפחתכן ולדור העתיד עשירות מופלגת ושאו ברכה במעשי ידיכם.

רויטל מרקוספלד, מאמנת ויועצת לכלכלת משפחה
ליווי כלכלי אישי, סדנאות והרצאות

[email protected]
0544562647

לב מול מוח- קר או חם?

יש לנו לב. הלב רגיש, חם, בוער. ויש לנו ראש. הראש קר, שקול ומסודר.

אבל מתי מוח? מתי לב? מתי משתמשים בראש ומתי בלב?

האם הרגש חשוב בכלל? אולי נסמוך רק על השכל שהוא מביא לנו עובדות יבשות?

אבל השכל כל כך קר! אולי נשתמש רק בלב החם שלנו? שמתרגש, מתחשב ומרגיש את השני?

אז זהו. צריך את שניהם. אי אפשר בלי שכל, בלי חשיבה, בלי שיקול. מצד שני, בלי הרגש, לא היינו מתרגשים מכלום. לא היינו עובדים את ה' בשמחה ובהתלהבות.

אי אפשר בלי שניהם. לשניהם יש תפקיד חיוני והתפקיד שלנו הוא לשלב ביניהם. לדעת מתי המוח פה קובע ומתי הלב. מתי לתת למוח להיות שליט על הלב ומתי לתת ללב לחמם את האזור.

מוח שליט על הלב- יעקב אבינו לקח קודם את הבנים

כשיעקב ברח מלבן, הוא העלה את כל משפחתו על הגמלים כדי להתחיל לנסוע. רש"י כותב שהוא הקדים את הזכרים לנקבות ואילו עשו הקדים את נשיו. נשאלת השאלה: בדרך כלל, יעקב הקדים את הנשים שלו. למה יעקב לא מכבד את נשיו קודם? ולמה עשו כן?

התשובה שהרבי מביא פה, זה שהאישה מסמלת את החום. הרגש. ההתפעלות. הגבר מסמל את השכל, הקר. צריכים את שניהם. אין פה יותר טוב או פחות טוב. אבל מה שכן, צריך לחשוב לפני, להקדים את השכל לפני הרגש האישי, לפני התאווה. וכך עשה יעקב. ועשו הקדים את הרגשות האישיות, את התאוות שלו.

אם עשו היה לוקח את המידה הזאת של הגברת הלב על המוח, יכול היה להגיע לגבהים עצומים. בכך שהיה לו את היכולת להרגיש, להתרגש ולהיות חם. כל אלו בקשר שלנו עם הקב"ה ובשילוחת שלנו בעולם הזה הם חיוניים.

וזה המקום שלנו כנשים. כן, אנחנו חייבות את השכל שישלוט, שיבחין, שיבדוק. אבל אחרי זה, בלי חום, אין חיבור. בלי רגש, אש, עוצמה, הכל חסר טעם וריק. החיבור שלנו עם הקב"ה צריך להיות חם ולוהט. קשר של אהבה ולא רק של קבלת עול.

אנחנו אלו שמכניסות את זה לבית שלנו. אנחנו גורמות לבית להיות יותר מ-4 קירות, למשפחה להיות יותר מקבוצת אנשים, ולתורה ומצוות חיבור חם וחיוני לנו ולמשפחתינו.

תכל'ס:

תשאלי את עצמך: לפני שאת מחליטה משהו, תשאלי את עצמך- מאיפה זה מגיע? מהלב? כי בא לי? או מהראש? זה הצעד הראשון לכל דבר בחיים- מודעות. מאיפה זה מגיע.

תתייעצי: לפעמים הלב שלנו בוער מדי כדי להחליט נכון. או לפעמים הראש שקול מידי ואני לא מכניסה את הרגש. פה זה המקום להתייעץ, לשאול משפיעה, רב או מישהו שאת סומכת עליו. לדעת להתייעץ ולבקש עזרה זה ממש חשוב. לדעת שאני לא יודעת הכל ויש אנשים שיכולים לכוון אותי. אז אם את לא בטוחה, פשוט תשאלי. את תרגישי הרבה יותר בטוחה בעצמך ובהחלטה שלך.

תאזני את מה שיש לך יותר– את יותר רגשית? חמה? עושה דברים מהבטן? או שאת יותר שקולה? שכלית? קרה? למה אני שואלת? כי זה טוב וזה טוב. אבל צריך את שניהם. אז תנסי לראות באיזה צד את יותר כדי שתוכלי להתחיל להגיע לדרך המלך, לאצמע, לשילוב. את יותר רגשית? נסי להתחיל לקחת דקה ולחשוב מה ולמה. אם את יותר שקולה, נסי להתחבר, להרגיש. 

שטות דקדושה: לפעמים צריך ללכת עם השטות, החום ,הלב שמתשגע עד הסוף. בשביל לאזן את הקור של היום. את האפטיות של הדור. לתת צדקה מעל המשוער, ללכת על כל הקופה, "להשתגע" על מצווה מסוימת. העולם שלנו כ"כ שטותי ומשוגע, אנחנו חייבות להילחם בו ע"י שטות פנימית שלנו. תרקדי בלי לעשות חשבון. תתפללי להקב"ה בהתרגשות, תתני תרומה בלי להתחשבן. כל אלו יתנו לך לעורר את האש הפנימית שלנו שרוצה וצריכה להתחבר למקורה.

כנשים יש לנו את היכולת להאמין בפשוטת, ולעשות את שטות התמימה והחמה הזאת, ולהפוך את הבית שלנו לבית מלא אור.