טיפ #2

מי גנב ת'שוקולד מהמגרה?!

אז חזרתי…

והפעם בלי כללים!

טוב, בסדר, לא צריך לדאוג בקשר לכללים,

בסוף תצאנה מקצועיות –

אני מבטיחה לחזור אליהם

בפעם הבאה…

ולמה?

יש לי סיפור מתוק מתוק שבטח תשמחנה לשמוע

ובמחילה על התמונות הלא מקצועיות,

את התמונות האמיתיות שלי אתן מוזמנות לראות באתר החדש שלי: https://photo.r-t.co.il/

הסיפור הזה קרה לפני שנה עם הבת הבכורה שלי

בובה בת שנה וחצי,

שאוהבת "לסדר" את הבית,

לנקות, למיין, לרוקן את הפח,

וכמובן- לאכול ולטעום-

את המלח, הקקאו והקפה השחור- כמובן!

באותו יום,

כשהאכלתי את הקטן,

היא החליטה לנסות משהו הרבה יותר טעים!

טוב, הייתי אמורה להבין לפי השקט…

בשניה הראשונה נעלמתי דום.

בשניה רציתי לכעוס,

ובשלישית נזכרתי שאני כותבת טיפ.

ואם אמרתי שיחד אנחנו הולכות להנציח חוויות,

גם כאלו נוווורא מעצבנות…

(תקשיבו, מדובר בשוקולד נדיר שכבר נעלם מהסופר, והשתמשתי בו בקמצוצי קימצוצים!

-אני חייבת לקיים.

לקחתי את המצלמה לידיים,

והתחלתי לצלם.

כן, כמובן.

 הבת שלי היתה חייבת להוסיף חטא על פשע,

ולדחוף את ה"שסתום" הנצחי לפה 

אז…

בפעם הבאה שהזאטוט שלך מחליט להתלכלך…

את לוקחת כדור הרגעה…

לא! מה פתאום?!

את רצה למצלמה!

(ומסלקת חפצים שמפריעים לרקע… אני שכחתי את המגבת )

הנה הזוויות שיתנו לך גם בעוד 10 שנים תמונה מלאה על האירוע

אחת מלמעלה, וואו! אני אוהבת את הזווית הזו! 

אחת ממול, (עדיף כמובן בשליש)

אלכסון הוא מענין-ענין של טעם.

תמונת פנים של ליצן משוקלד, מגובן, או פשוט מוקרם…

אל תשכחו את הידיים, ואם גם הרגליים ערכו טבילה – הרווחתן

ואני מאד אוהבת כף יד משומנת שמונחת על הרצפה…

בהצלחה רבה!

ו… כמובן אל תשכחו לפתח ולהכניס לאלבום המשפחתי!

וואי,

אתן בטח מחכות לתאונה הבאה 😉

מלא נחת ושמחה…

שלכן,

רחלי

נ.ב.

אם את אוהבת לצלם והיית רוצה לדעת יותר- אני מזמינה אותך להצטרף לטיפ שכולו חוויה – סדרת טיפים שיתנו לך כלים להנצחת החוויה המשפחתית! בחינם! הצטרפי לאלפי נשים ברוך ד'! שנהנות מהטיפים כאן 🙂

מוזמנת לבקר באתר שלי 🙂 

כמידי שנה, לקראת חודש שבט, הן מתחילות להתרגש. בין ים המטלות ושלל העיסוקים הן מפנות להן עוד רסיס זמן, סדק צר של הזדמנויות, פתח להזדמנות, וקבוצת ווצאפ. ימי עיון נשות המלך, המפגש השנתי של שלוחות המלך יתקיים זו השנה השלישית, ובתוכנית משודרגת במיוחד.

כנגד כל הסיכויים, אינסוף מטלות והמון המון הנחתות ואירועים בלתי צפויים, מתרחש לו המפגש הקסום שבו הן מוצאות אוזן קשבת, מפגש חסידי וחברי, מקום לפרוק בו וגם להתמלא, ובעיקר – הפוגה מעבודת השליחות האינטנסיבית והזדמנות להתחבר למטען המרכזי, הלא הוא המשלח.

כ"ב שבט, בית רבינו.

הקור בחוץ מקפיא, אנשים עטופים במעיליהם מזדרזים להגיע למחוז חפצם אך בבניין האש"ל חם ושוקק. זה מכבר נסתיימה התפילה בבית רבינו, ולאחר לימוד חסידות, מפגש מרגש עם שליחות נוספות וספיגה הגונה של החום החסידי הבוקע מבין כותלי עזרת הנשים שבבית המדרש יוצאות השליחות ליום עמוס פעילות.

כל הסוגיות איתן מתמודדות השליחות במהלך חייהן מועלות כאן על השולחן ונידונות ברצינות ומקצועיות. מחינוך ילדים ועד התא המשפחתי החסידי, מהאופן המתקבל להפצת המעיינות ועד לכלים מעשיים בעולם הפרסום והדיגיטל, מסדנאות העצמה ומיקוד בשליחות ועד פינוקים כראוי לשליחות המלך בתחומי הסטיילינג, העיצוב, הטיפוח ועוד. הכל מהכל, ומעל לכל: חסידות. ישר לווריד, אלוקות מזוקקת באווירה חמימה ומקרבת.

מתי בפעם האחרונה היה להן כך זמן, לשבת מול ארוחת בוקר מפנקת וללמוד דבר מלכות בנחת, שיחה או מאמר? חלקן כבר לא זוכרות. עיסוקי השליחות השוטפים, חינוך הילדים וכינון הבית לוקחים את מרבית שעות היום, וגם הלילה, ועוד לא דיברנו על המנהלות ועל התקלות שפוקדות אותן בעבודת השליחות – כל אחת במקומה.

שטרני (השמות בדויים) מספרת על נפילות חשמל יומיומיות בבית חב"ד, ופחד תמידי שמא יפול החשמל דווקא בסעודת ערב שבת, מושקא מספרת על קשיים מצד השלטונות, שלילת ויזות והצרת צעדיהם של השליחים כל פעם בדרך יצירתית אחרת, חיה מספרת על חבורת שודדים שרוקנו את בית חב"ד מנכסיו המועטים גם כך, ורחלי מספרת על סיפוק רב מעבודת השליחות מול המטיילים לצד עייפות רבה מהמאמץ הסיזיפי, לעיתים, היא אומרת, אפילו החדר הפרטי שלי מוקרב לטובת המטיילות הזקוקות לכך.

אין ספק, אם כן, שבעבודה כה קדושה ויקרה, שמתבצעת תוך מסירות נפש אמיתית ראוי ונכון לעצור פעם בשנה, להתכנס, לדבר ולהקשיב, להתייעץ, לדון, ללמוד ופשוט להיות. לקבל כוחות ולשוב רעננה ומחוזקת למקום השליחות, בידיעה – שאת לא לבד.

באירוע המרכזי, הלא הוא סעודת מלווה מלכה האולם כבר מוכן ומואר, העיצוב המפואר, העריכה המהודרת והאווירה החגיגית הם רק הכנה לערב מושקע ומרגש ונראה שלא רק את הרשומות לימי העיון הוא מושך אלא רבות נוספות מצטרפות עד כדי אפס מקום לערב חסידי חגיגי טעים ומלא בתוכן עשיר.

במושב האחרון, קשה להפרד. סיפורי מופת על הרבנית מפי מתוועדות בעלות שיעור קומה ומשפיעות ידועות מרתקות את כל הנוכחות. לרגע הן שוכחות שכל המזוודות כבר ארוזות ומחר הן תעלינה על מטוס, כל אחת ליעד השליחות שלה: זו להודו, זו למקסיקו, ההיא לעפולה ואלו לאירופה. ובכל זאת, חוטי קשרים נרקמים ביניהן, רשת חזקה ועמידה של שותפות חסידית במפעל הגדול מכולם: הבאת פני משיח צדקנו בפועל ממש.

השנה, יתקיימו ימי העיון בתאריכים י"ז- כ"ב שבט (רביעי-שני, 12-17.2 למניינם), בבית רבינו ובניין האש"ל המפורסם. התוכניה עשירה ומרתקת והמקומות מתמלאים, היי גם את חלק מהאירוע החסידי הזה, מובטח לך שתתמלאי כאן כוח והשראה מסוג חדש.

להרשמה ופרטים: 22shvat.com

ב01:00 בלילה, קיבלתי טלפון בהול: "נכון שאמרת לי שבכל שעה אוכל להתקשר אליך?" עדין לא הזדהתה הנערה מעבר לקו השני."נכון, במה העניין?" ניסיתי להרוויח כמה דקות לברר מי בת שיחתי המסתורית ."תקשיבי, אני יודעת שדיברת איתי על זה עשרות פעמים, במיוחד שבחרתי בעבודתי בבית רפואה, אבל תמיד אמרתי לעצמי שלי זה לא יקרה"

״אמא, תראי את השלג שיורד על העיר״ מבשרת בתי היולדת.

הזמן: שבת פרשת שמות בצהריים. המקום: בית היולדות בעבר הנהר השני של ניו-יורק . הפרשה מספרת על שפרה ופועה ואנחנו ממש אחרי לידת תינוק בריא ושלם בחסד ה׳. גם השכנה לחדר, ברוקלינית חסידית שילדה גם היא בן בליל שבת, הייתה נרגשת.

במשך השבת החלפנו מילים ורגשות ובעיקר חווינו ניסים. ככל שהטמפרטורה בחוץ ירדה – בתוך החדר החום והשותפות למזל הטוב עלו. ובין מנחה לערבית, קצת לפני צאת השבת, שיתפה אותנו השכנה לחדר בסיפורה המיוחד.

״רק לפני ארבעה עשר חודשים הייתי פה במחלקה הזאת. נולדה לי תינוקת מתוקה עם  תסמונת דאון. לא זכיתי לצאת איתה הביתה, משום שהטיסו אותנו לקולומביה לניתוח לב. רק אחרי חמישה חודשים חזרתי איתה הביתה, לילדינו הנוספים שקיבלו אותה באהבה ובהתרגשות גדולה. הלבשתי אותה כל כך יפה, חזרנו עם בובה מתוקה הביתה. זה היה אחרי שש שנים שלא ילדתי. הילדים היו בהתרגשות גדולה וחגגו סביבה, אך יומיים בלבד לאחר מכן ליבה של הקטנה נדם. היא לא שרדה את הניתוח.

הכאב היה גדול. וכשגיליתי שאני שוב בהיריון השמחה הייתה מהולה בדאגה. לא סיפרתי דבר לילדיי. גם ככה אני קטנה. רק בתי הבכורה בת השש עשרה יודעת. אני כבר מחכה שתצא השבת כדי לספר להם. בבית לא יודעים כלום".

בצאת השבת בעלה עשה לנו הבדלה והטלפון התחיל לצלצל ללא הרף. שוב ושוב היא חוזרת על סיפור הנס שקרה לה, בשפות שונות. לילדיה באידיש, לגיסותיה בספרדית ולאימה, אחיותיה וחברותיה – באנגלית. לכולם היא מספרת על התינוק החדש הקטן והמושלם ועל הקב״ה הגדול והרם.

מבעד לחלון פתיתי השלג הפכו להיות שלוליות של קרח נוצץ. המשכנו להודות על הנס, להלל ולשבח ולחזור לקרוא את מזמור לתודה בכוונה שלמה.

בפרשת וארא, ה׳ משיב לשאלת משה במילה אחת, המילה שבה פותחת הפרשה: וארא! ללמדנו שגם בחשכת הגלות, עבודת ה' צריכה להיות באופן של ראיית אלוקות. תמיד עלינו לחוש שה' ניצב עלינו ומביט בנו ומעולם לא עזב אותנו. עלינו להתבונן בבריאה הנפלאה המתחדשת בכל יום, מתוך ידיעה ברורה שהעולמות הם הלבושים של ה' שבהם הוא מסתתר. ובמיוחד נשים לב להשגחה הפרטית עלינו בכל עת ובכל שעה.

ויש חשיבות גדולה לעבודת ה' מתוך ראייה, משום שמה שאדם רואה בעיניו הוא אמיתי לגמרי!

בעבודת ה' בשמיעה והבנה בלבד, יש הדרגה – צעד אחר צעד, לעומת זאת כשאדם עובד את ה' באופן של ראיית אלוקות, עבודתו נעשית בזריזות ובעוצמה, אף בזמן חשכת הגלות.

ומאיפה אפשר לשאוב כוחות כדי לעבוד את ה' באופן של ראייה? התשובה בדברי רש"י – "וארא אל האבות". אבותינו זכו לראיית אלוקות, "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב", ואנו קבלנו אותה ירושה מאבותינו, כך שסתם "וארא" שייך לכל אחת מאיתנו.

עלינו להאיר את הגוף והעולם הגשמי ב"נר מצוה ותורה אור".

נקבל החלטות טובות בהפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה,

וממחשבה טובה נעבר למעשה טוב בזריזות ובשמחה!

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, מייסדת נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן    mail: [email protected]   טלפון 054-9292901

22-01-2020-22-04-49-02וארא

הבוקר

בואי נתחיל מהתחלה. זמן זה חשוב. ואנחנו רוצות לנהל אותו בצורה הכי טובה. וזה מתחיל מהבוקר. איך אני קמה? מה הסדר בוקר שלי? עם מה אני מתחילה את היום?

אז קודם כל, הסדר הקבוע ממש חשוב. כשאת כל פעם קמה באותו שעה ויש לך סדר קבוע, זה כבר התחלה טובה. בנוסף, נסי להכניס דברים כמו ספורט, מתיחות, זמן לשבת ולהתבונן, ולהודות. גם אם זה 5 דקות.  זה עוזר להתחיל ברגל ימין. מזל שיש לנו את התפילה שעוזרת לנו להפסיק רגע! אבל בנוסף, נסי לחשוב מה יעשה לך טוב להתחיל את היום. הדבר האחרון שאני ממליצה לעשות בבוקר זה את הדברים שדורשים שימוש בשכל, באנליטיקה, ניתוח, וחשיבה עמוקה. המוח שלך הכי ערני ומוכן לזה. 

זמן ביהדות

"צריך לשמור על הזמן…כל יום שחולף, אינו יום בלבד אלא עניין בחיים…יום של קיץ ולילה של חורף -שנה הוא." (היום יום, י"ז חשוון)

כל דקה מצורפת לעוד דקה. יש 1440 דקות ביום. יש 525,600 דקות בשנה. כל דקה לעצמה נראית קטנה ולא חשובה. אז אני אבזבז אותה, אז מה?? אבל כל דקה יש לה משמעות לתכלית שאנחנו פה, למטרה של כל אחד ואחת.

בגאולה נבכה על הפספוס. כל דקה שיש לנו, יכולה להיות מנוצלת לטובה, ללימוד, לשמחה, לנתינה, או….

בואו ננצל את הזמן. כל דקה היא יהלום. תעשי חשבון נפש: מה עשיתי היום? מה עשיתי היום כדי שיהיה יותר טוב מאתמול? תחשבי איך תרגישי בגיל שמונים ופתאום ראית שבזבזת כל כך הרבה זמן…

לא צריך להגיע לגיל הזה כדי להתעורר.

זמן זה כוח.

תכל'ס:

1. רשימה: תכתבי את כל מה שאת צריכה לעשות.
2. זמן: תכתבי לכל דבר כמה זמן זה ייקח לך.
3. סדר עדיפות: מה הכי חשוב? מה ראשון? מה יכול לחכות למחר? לפעמים יש מלא לעשות ואין מספיק זמן. תסדרי לפי הכי חשוב לעכשיו והכי פחות. תראי מה את יכולה לעשות מחר. בערב. בזמן שאת נוסעת באוטובוס. מה את יכולה לתת למישהו אחר לעשות. אל תבזבזי את הזמן שלך על דברים שהם לא דחופים למטרות שלך כרגע. 
4. הכנה מראש : את יכולה להכין את הבגדים למחר? לסדר את העניינים הטכניים לפני הפגישה כדי שיהיה לך זמן למה שחשוב? תחשבי 3 צעדים קדימה כדי שתוכל למקסם את הזמן שלך.
5. תכנני יותר זמן: תני לעצמך מרחב נשימה. תמיד יהיה דברים שיקרו רגע אחרון. תנסי לתת לעצמך יותר זמן לכל דבר כדי שאם יגלוש, זה לא ישנה לך את כל הלו"ז.
6. לכתוב ביומן גם את ההפסקות : את כותבת רשימת מטלות? או שאת מכניסה כל פגישה וכל משימה ביומן? תכניסי גם את בחצי שעה של נשימה ומנוחה. את המפגש עם הפאנית או שעה לקרוא ספר. . אלו יעדים חשובים לא פחות. בלעדיהם, לא תוכלי להמשיך ולתת.
7. עבורי ועבור אחרים: כמה מהזמן שלי אני מקדישה בשביל המטרות של האחר? אם זה הלקוח או הבוס או כל אדם. כמה זמן אני לוקחת למטרות שלי? לפעמים אנחנו כל כך עסוקות בעשייה ומרגישות שאנחנו עושות המון אבל בעצם רוב העשייה הולך לדברים שלא מקדמים אותנו כלל. נסי יותר לשים זמן על המטרות שלך: המטרות העסקיות, אישיות,רוחניות, ומשפחתיות.
8. זמן יעיל ביום: הכלל הוא ש 80%  מההפקה שלך יקרה ב 20% מהזמן. זאת אומרת, ביום עבודה של 8 שעות, לאו דווקא נתקדם בכל הזמן הזה במידה שווה, אלא פתאום יש התקדמות, הברקה או הצלחה ואז מצליחים להספיק מלא דברים תוך זמן קצר. תחשבי מתי את הכי ערנית, או הכי מלאת רעיונות. לפעמים עדיף לתת לעצמך פחות זמן, אבל את הזמן הנכון כדי שיהיו תוצאות. בד"כ בבוקר אנחנו הכי יכולים לחשוב חשיבה עמוקה. בצהריים יש מין ירידה ולכן עדיף להקדיש את הזמן הזה לדברים יותר טכניים. ובערב, כשיש גל שני, זה הזמן ליצירתיות. נסי לבדוק את עצמך מתי את הכי מצליחה להתקדם. תחשבי על האיכר בשדה. אם הוא שותל בעונה הלא נכונה, לא יצא מזה כלום. אבל אם את עובדת בזמן הנכון לך, יהיו תוצאות טובות הרבה יותר.

איטא וולמן הינה יוצרת, שחקנית ומנחת קבוצות. היא מעבירה סדנאות והרצאות להעצמה נשית דרך חסידות, דרמה, cbt ועוד במגוון נושאים ולכל סוגי קבוצות נשים ונערות. הסדנאות מתאימות לימי גיבוש, ימי עיון, סמינריוניות, מכללות, תיכונים, ועוד. ניתן להזמין סדנא/שיעור קבוע או באופן חד פעמי.

היא גם כותבת ומלחינה מוסיקה וכעת בשלבי בניית מופע אישי ויצירת קליפ מוסיקה חדש. ניתן גם להציץ באתר שממש בשלבי בנייה כעת: 

Iotzma.com/he/קצת-עלינו/

להזמנת סדנא, מופע או יצירת קשר: 05445831112 או במייל: [email protected]

עד אותו רגע… 

הרגשתי מוצלחת

עבדתי בחשק ובנחת

היה לי כיף באותה עבודה

בגילוי לב, אמרתי תודה

ופתאום היא, מהגן השני

באה "לגלות" לי מי אני?

"את כזו מוכשרת, 

אך מקומך לא כאן

את כזו מבוזבזת

לא מבינה עניין

את מסוגלת להגיע לקריירה משובחת…

אז למה "רק" בתפקיד זה את מונחת?…

ניסיתי לפענח- מה המשמעות מבוזבזת?

כאילו, מה הבעיה בהצלחה העכשווית??

רק כשאהיה שם אהיה חשובה?

רק כשאתפוס הישגים אהיה אהובה

מה עכשיו אני מיותרת בתפקיד?

וה' שמע לליבי!

בדיוק באותו רגע חברה צלצלה ושיבחה על כל מה שאני יכולה

כעת אני כאן וזה תפקידי

ושיגיע היום והשעה המתאימים

אולי אהיה בעוד תפקידים

לבינתיים מודה על הווה ומתפללת על עתיד

ה' רוקם לי תוכנית תמיד!