ב"ה

ב"ה

הכל זה כסף כסף כסף 

באמת אי אפשר להסתדר בלי כסף.

לחיות, ללמוד, לישון, לאכול, לנסוע, להתנקות. בלי כסף, אי אפשר לעשות אפילו דבר אחד מכל אלו! 

צריך לקנות מיטה בשביל לישון, לשלם שכירות, לקנות אוכל, לשלם על רב קו- ואלו רק כמה דברים בודדים מהמגוון העצום של דברים בחיינו שצריכים כסף.

כולנו רוצים שיהיה לנו מספיק כסף כדי שלא נצטרך לדאוג ובכדי לחיות בכיף וברחבות.

יש שני צדדים: 

אנחנו מודעים לזה שכסף הוא לא הדבר שיגרום לנו שמחה, אבל יודעים שזה יעזור לנו לחיות יותר בקלות.

מצד אחד, כסף יכול להיות קללה. יש עשירים עצובים מאוד ומלאים חרדה שמה יעלם כספם. 

אבל כסף יכול להיות גם ברכה. נתינת צדקה, שימוש באיזון ובשביל טוב וקדושה, יכול להפוך אותו לצד החיובי. 

כסף הוא אמצעי לעשות הרבה טוב בעולם, השאלה מה אני עושה עם זה? מה הרגש מסביב זה? הכוונה? הרצון?

כסף ביהדות

כסף זה כלי.

בזמן אדמוה"ז, היתה מלחמה בין נפוליאון, מנהיג המהפכה הצרפתית לבין הצר של רוסיה. 

אדמוה"ז התפלל שהצר ינצח בכדי שעמ"י לא ישכחו מי הם. ברגע שיהיה להם שוויון זכויות, וקל בגשמיות, ירד הצורך להתפלל, כי טוב לי! לא צריך להסתגר כי מקבלים אותנו! אין מחיצות כי אנחנו שווים!

בדור שלנו, דור האחרון לגלות וראשון לגאולה, חלה מהפך. השליחות השתנתה. העבודה שלנו לקראת הגאולה היא לקבל "ביטוש" אחר. שמן זית זך כתית למאור. 

לכל אחד מאיתנו יש מאור, חלק אלוקה ממעל ממש וע"י הכתית מתגלה העצם. כתית מלשון כתישה.

בדורות הקודמים הכתית לזית, הכתישה כדי להוציא את המאור של הנשמה החוצה היתה כל הניסיונות, הקשיים, אנשים ממש מסרו את חייהם למות על קידוש ה'!

היום, הכתית שלנו בכדי לגלות את המאור- עצם הנשמה הוא הנסיונות של עושר, רחבות.

תכלס- שימוש בכסף באיזון:

• תכנני ועשי תקציב חודשי. עשי רשימה של כל ההוצאות: הכל הכל. אפשר לעשות טבלת אקסל: שם ההוצאה, סכום ההוצאה, מידת השביעות שלי מהסכום ועוד. 

אם תזכרי בהוצאה שלא רשמתי, תוסיפי גם אותו.  תוסיפי קצת אקסטרה לזמנים האלו שפתאום יש הוצאה דחופה חד פעמית. ולמה לעשות את כל זה? 

קודם כל, מודעות. כמה אני מוציאה כל חודש? האם אני מבזבזת? מה יותר מידי? מה לא מספיק?

הדבר השני שיתן לך הוא התחלה לאיזון ההוצאות.

• חסכי והשקיעי:

הרבה אנשים נופלים בפח: אין לי עכשיו כסף, אני לא יכולה לחסוך. אני אחסוך כשיהיה לי יותר. אם לא תחסכי עכשיו זה יהיה מאוד קשה אח"כ לשנות. תמיד תצטרכי את הכסף למשהו. תחשבי את כל ההוצאות החודשיות שלך. האם יש משהו אחד שאת יכולה לחיות בלעדיו? האם יש שעת משכורת ביום או בשבוע שתוכלי לחסוך ולא להשתמש? האם את קונה קפה כל יום?

לכל משפחה יש משהו או אפילו הרבה דברים שיכולים להסתדר בלי. קחי את ה15ש"ח הזה ליום. או את ה300 ש"ח לחודש. או אפילו סכום קטן. מה שאת יכולה.

שימי בקופת חיסכון או בכל תכנית שייתן לך אחוזי רווח. תכפילי ב12. בעוד 30 שנה יכול להיות לך סכום גדול לחיות איתו. זה אולי רחוק, אבל פשוט מתוך הרגל, בצורה יציבה ורגילה לאורך כל השנים, את לא תרגישי בכלל שאת חוסכת. 

• הלוואות:

קל להגיד: אל תלווי. אבל החיים יותר מורכבים מזה. אז מה באמת עושים? קודם כל, נסי לא להלוות אלא אם כן זה ממש חובה. נסי קודם לראות איפה את יכולה להוריד בהוצאות בכדי להכניס את מה שאת חייבת. חזרי לתקציב החודשי ובדקי אם יש לך יכולת לעשות חישוב מחדש. אנשים היום מלווים על ימין ועל שמאל בלי לדעת מה המשמעויות של ריבית, החזר וחובות.

אם בכל זאת, את ממש חייבת, חקרי קודם. בדקי את כל האפשריות. שאלי אנשים שאת מכירה, התייעצי עם אנשים שאת סומכת עליהם. תעשי את זה בחכמה.

• פנקי את עצמך: 

צריך להיות חכמים. אבל למה את חוסכת? כדי שיהיה לך? כדי שתוכלי להרגיש רוגע? תני לעצמך את הצ'ופרים הקטנים או אפילו הגדולים כבר מעכשיו. נגמר הבטריה כשאנחנו לא מטעינות ומפנקות את עצמנו. אל תהססי לתת לעצמך פינוקים מידי פעם. אם לא תוכלי ליהנות עכשיו ולמלא מצברים,  כשתגיעי לגיל 70 זה לאו דווקא ישתנה. 

• אל תפסיקי ללמוד אף פעם:

השתמשי בחכמת נשים שלך. בבינה היתרה שלך. תרגישי מה עובד לך ומה לא. השכנה שלך חוסכת 200 ש"ח בחודש ולך זה לא הגיוני. בת דודה שלך משתמשת ב 500 ש"ח לטיפול יופי שזה לא מתאים לך. ואחותך לא חוסכת שקל ומלווה הרבה. לך יש את הבית, משפחה, וצרכים משלך.

• והכי חשוב! תני צדקה! לתת צדקה הופך את החומריות של כסף לרוחניות, את התאווה לנתינה ואת הזמני לאין סופי. תני לפני התפילה, לפני הדלקת נרות, לפני כל עניין כספי, לפני כל דבר חשוב חיים. שימי במטבח, במכונית, בחדר ילדים. תני כשמישהו מושיט יד.  נתינת צדקה לוקחת כל דבר שאת עושה והופך אותו מהמקיף לפנימי. מוריד שפע לך ולבני ביתך. והכי חשוב , מוריד את הקב"ה עוד צעד לתוך העולם הזה.  

איטא וולמן הינה יוצרת, שחקנית, זמרת ומנחת קבוצות. היא מעבירה סדנאות להעצמה נשית דרך חסידות, דרמה ומוסיקה במגוון נושאים ולכל סוגי קבוצות נשים ונערות. הסדנאות מתאימות לימי גיבוש, ימי עיון, סמינריוניות, מכללות, תיכונים, ועוד. היא גם כותבת ומלחינה מוזיקה וכעת בשלבי בניית מופע אישי ויצירת קליפ מוסיקה חדש.

ניתן גם להציץ באתר שממש בשלבי בנייה כעת: Iotzma.com/he/קצת-עלינו/

להזמנת סדנא, מופע או יצירת קשר: 05445831112 או במייל: [email protected]

ב"ה

אסתי לנצ'נר, עטרת חיה

קשה אך שווה

מושקא סודרי מניו–דלהי (הודו) וחגית קרסו מרמת אביב משתפות בקשיים, אתגרים ומחירים לא פשוטים ששילמו בעד חינוך הילדים, ומביטות כעת בסיפוק רב על ההשקעה שללא ספק נושאת פרי · כי יש שכר לפעולתך…

05:30 השעון מעורר מצפצף רגעים ספורים לפני שכובה. חני קמה בזריזות, מתארגנת לקראת עוד יום שגרתי.  בשעה בה רוב בני גילה עוד נמים את שנתם חני כבר יוצאת מהבית. היא רק בת 10 אבל סדר יומה מתחיל עוד לפני עלות השחר. מבעד לחלון השמש מתחילה לשלוח קרניים ראשונות. היא אוהבת את השעה הזו של היום כשהאוויר עוד צלול ונקי. השעה כבר 06:15 וחני ממתינה להסעה שתיקח אותה לבית הספר הנמצא במרחק של שעה וחצי נסיעה מביתה(!) כך בכל יום. כך זה כשגרים בשליחות.

סיטואציה זו אינה זרה לנשים רבות. בשבילן זוהי מציאות יום–יומית שלהן או של ילדיהן. לא פעם עומדת מולן ההתלבטות הקשה שבין הנוחות האישית לבין מסירות נפש ללא פשרות עבור חינוך הילדים.

התיישבתי לשיחה עם נשים שמסירות נפש עבור חינוך על טהרת הקודש הוא חלק בלתי נפרד מחייהן.

שליחות לא צפויה

מושקא סודרי שליחת הרבי מה"מ שליט"א בדלהי שבהודו.

"מגיל אפס חייתי ונשמתי שליחות, הוריי שלוחים בבית דגן, ולי היה ברור שאקים בעצמי בית חב"ד. ואכן מיד אחרי החתונה התחלנו לחפש מקום שליחות. אני בכלל חשבתי על אחד מהמושבים שראינו בארץ ישראל… בינתיים, באופן זמני, נסענו לדלהי להחליף את משפחת שארף שנסעה לארץ ישראל לתקופה קצרה… האופציה לצאת לשליחות שכזו לא עמדה על הפרק, אך לקב"ה תכניות משלו. ר"ח כסלו תשע"ג, הטיל שגדע את חייה של מירה שארף הי"ד, ועצר את צמיחתו של בית חב"ד בניהולה, הביא אותנו לקחת על עצמנו את המשימה הטהורה, להמשיך את מפעל השליחות שהקימה".

הבית של כולם

"דלהי היא אחת הערים הכי צבעוניות ועמוסות בעולם" מספרת מושקא. "לבית חב"ד מגיעים מכל גווני הקשת של העם היהודי. מכל הגילאים והמגזרים. בתקופות העמוסות נכנסים לבית חב"ד כ–150 איש ביום ובתקופות הרגועות כ–50 איש ביום כך שידינו מלאות בעשייה ברוכה, ב"ה. הנופים, הפשטות והמחייה הזולה מביאים להודו עשרות אלפי מטיילים בשנה. מבחינת קידמה, דלהי מתאימה בדיוק להגדרה של מדינת עולם שלישי, קיים עוני בלתי נתפס בקרב המקומיים, ומאידך, תיירים מגיעים מכל העולם.

באזור בו אנו גרים, לא מתגוררות עוד משפחות יהודיות כך שאין עוד ילדים יהודים. כך שלמעשה, המטיילים הפוקדים את בית חב"ד מהווים את החברה לילדיי.

בנוסף, יש בית חב"ד שנמצא במרחק של כשעה נסיעה, אליו אנו משתדלים לנסוע לפחות פעם בשבועיים. אז יש להם הזדמנות להיפגש עם חברים כמותם והם חולקים יחד חוויות ומזדהים זה עם זה.

הלו"ז החסידי

כאמא המשמשת כשליחה במשרה מלאה לא מתאפשר לי ללמד את הילדים שלי בצורה רצופה ומסודרת, לכן אנחנו מביאים לכאן בנות שישמשו כגננות לילדים.

"בהתחלה כתבתי להן את החומרים ואף שיתפתי את חברותיי השליחות שקיבלו את הדברים בשמחה ובהתלהבות. ככל שעבר הזמן ראיתי עד כמה עצום הצורך להוציא מערכים מסודרים ומאורגנים" משתפת מושקא, "זה הביא אותי לצאת בפרויקט "הלוז החסידי" תכנית לימודים מסודרת כשכל נושאי הלימוד קשורים לתוכן חסידי. התכנית נבנתה בהשקעה רבה ובליווי צמוד של אנשי מקצוע כך שלא רק שתוכנית הלימודים עשירה בתוכן חסידי אלא שהיא גם מוגשת ברמה גבוהה ומתאימה במיוחד לקבוצה קטנה ורב–גילאית. כך ילד בשליחות לא רק שאינו נופל מהרמה הלימודית הרגילה, להיפך עולמו עשיר בתוכן רב יותר!"

שכר לפעולתך

"העבודה בבית חב"ד אינטנסיבית וממלאת כמעט את כל יומי, במהלך היום אני מוצאת את עצמי משמשת בתפקידים רבים. כשליחה, כאמא, מזכירה, מנהלת גן… ובעיקר ככתובת לכל עניין באשר הוא. אך עם כל העומס האדיר, יש בי הרבה יותר רוגע מאשר בעבר", נושמת מושקא לרווחה, "היום אני יודעת שבניתי בעמל סדר יום קבוע, ברור ומדויק לילדיי. אני יודעת מה הילד שלי לומד, התכנים המועברים לו הם בפיקוחי המלא, יצרתי עבור ילדיי תכנית לימודים המותאמת בצורה מדויקת לצרכים שלהם תוך שמירה על סדר יום קבוע. לא פעם שמעתי אימהות שכואבות על כך שהילד שלהם 'מתפספס' בכיתה הגדולה או חמור מכך, כשלפתע בגיל בוגר מתגלים כל מיני בעיות לימודיות חבויות. כאן הוא לומד בצורה הבטוחה והרגועה ביותר. עצם הידיעה שהילד שלי בידיים טובות, נותנת לי כוח להמשיך".

"בנוסף", מוסיפה גב' סודרי, "אחת הבעיות שעלתה בפורום השליחות אצלנו היא התמודדות עם העברת התכנים. לפעמים מגיעה גננת שיודעת נפלא את החומר אך חסרת ניסיון באופן העברתו. לשם כך צירפתי לתכנית מקבץ של טיפים ורעיונות כיצד להעביר את התכנים בצורה החווייתית והנכונה ביותר. כיום, התכנית נמכרת לשליחות בארץ ישראל ובעולם ומתקבלת בשמחה רבה על ידן. וזוהי השליחות הפרטית שלי".

הדרך הארוכה לחינוך טהור

חגית קרסו מנהלת גני ילדים על טהרת הקודש ברמת אביב.

חינוך על טהרת הקודש מאז ומעולם היה בנפשנו. בשנים האחרונות אנחנו מנהלים את הגנים ברמת אביב בהם מתחנכים הילדים על טהרת הקודש. לא פעם ראיתי כיצד השקעה בחינוך טהור מגיל צעיר משפיעה עד מאוד על נפשו של הילד ומציידת אותו בכלים נפלאים לחיים.

כשבני סיים את גן הילדים עלתה אצלנו השאלה לאן לשלוח אותו. היה חשוב לנו מאוד שהמוסד החינוכי בו ילמד ישים דגש על חינוך על טהרת הקודש. בעודנו מתלבטים מה המוסד הראוי ביותר עבורו, שמענו על 'חדר ליובאוויטש' בכפר חב"ד שם הלימודים הם נטו על טהרת הקודש והתלבטנו האם לשלוח אותו לשם מתוך הבנה שזה עלול להיות קשה – הן מבחינה כלכלית והן מבחינה טכנית דוגמת דרכי הגעה לבית הספר מידי יום וכדומה", מספרת חגית, כתבנו לרבי מה"מ לקבלת ברכה והכוונה. מתשובתו של הרבי היה ברור לנו כי אין כל ספק. זהו המקום הנכון ביותר עבור בננו.

השנה החלה והתוודענו לצוות חינוכי מסור וחדור בנקודה של רבי. משיח. שמחנו לגלות כי בננו נהנה מחברה חסידית ואווירה בית ספרית חמימה. התרגשנו לראות מכל פינה את ההכנה לגאולה. ויותר מהכל, העיד השיח בין הילדים כי כאן חיים אחרת. ככל שחלף הזמן הפכנו אנחנו – הילדים, ההורים, והצוות – לשותפים למטרה להצמיח את בית הספר.

בית הספר שהיה אז בחיתוליו סבל מקשיי צמיחה גדולים. אך למרות התנאים הקשים והמכשולים שבדרך איש לא אמר נואש. עד שהיום ב"ה בית הספר עומד על רגליו ואט אט הופך למעצמה של ממש ללימודי קודש, מעצמה שמושכת תלמידים מכל הסביבה.

לצד הפירות המרשימים ישנם גם קשיים ואתגרים לא פשוטים", משתפת חגית, "אחד הקשיים הגדולים שהתמודדנו איתם היו למעשה דרכי ההגעה לבית הספר. היו שנים בהם כל בוקר מחדש היה עליי למצוא סידור אחר והיו שנים שהוא נסע עם הסעה יקרה מאוד. בשנתיים האחרונות הוא נוסע בכל בוקר ברכבת ומשם צועד רגלית מרחק לא קטן עד לשער בית הספר – משימה לא פשוטה בימי הקיץ הלוהטים או בימים גשומים. כל שנה כמעט שאלתי את הרבי האם להשאיר את הילד בבית הספר או שמא להעביר אותו למוסד לימודים קרוב יותר לבית ובכל שנה מחדש הרבי כתב שעלינו להישאר. אחת התשובות של הרבי הייתה שאל לנו לעזוב את לימודי הקודש ולבזבז את הזמן היקר על לימודי חול. התשובה של הרבי בכל פעם מחדש נתנה לי את הכוחות להמשיך. ואילולא כך סביר להניח שלא הייתי מוצאת בי את הכוחות.

המאמץ נדרש לא רק מאיתנו ההורים, אלא גם ובעיקר מבננו שעושה את הדרך הזו בכל בוקר מחדש ולומד בסביבה רחוקה משאר חברי הקהילה וזה לצד אתגרים נוספים בחיים הבית ספריים.

אני בטוחה שמה שחשוב לרבי זה הלימוד והחינוך הטהור של הילדים. זה אחד החיסונים היום בפני הרוחות המנשבות גם מחוץ לבתים ולצערנו, לעיתים גם בתוכם. חינוך טהור מביא רוח טהורה. כמובן שישנם האתגרים הרגילים אבל האוויר שנושמים הוא אחר…

יש כמה חברות שלי שמסיבות כאלה ואחרות החליטו להוציא את הילדים מהחדר ולהחזירם לבית ספר קרוב לבית והן מעידות שהמעבר הראה בצורה חד משמעית את ההבדל העצום בגישה ובאווירה הבית–ספרית החסידית.

לכן אני רואה את חשיבות החינוך על טהרת הקודש למרות ועל אף כל הקשיים שנערמים בדרך. עלינו לעשות את כל ההשתדלות שלנו על מנת לשמור על ילדינו. אין לנו הבטחה שנצליח אך ככל שההשתדלות גדולה יותר כך גם הכלי לברכה גדול והסיעתא דשמיא גדולה יותר.

בהזדמנות זו נודה לצוות המסור והנהדר של ה'חדר' – ההנהלה והמחנכים, שה' ירחיב להם בגשמיות וברוחניות ויזכו לבנין קבע ומנוחת הנפש לעסוק בחינוך על טהרת הקודש לילדי ישראל.

הכתבה באדיבות מגזין 'עטרת חיה' מוסף 'בית משיח'

ב"ה

ב"ה

'אור חיה' המרכז העולמי לאשה היהודיה מזמין את ציבור נשות ובנות ישראל ליום העיון המסורתי שנערך כמדי שנה בחנוכה,

לעילוי נשמת שלושת תלמידי הישיבה הת' לוי הענדל ע"ה, הת' יהונתן ביטון ע"ה, והת' משה גולן ע"ה.

האירוע השנה יתקיים ביום רביעי כ"ז כסלו בשעה: 9:15 בבוקר במלון לאונרדו פלאז'ה ירושלים, המלך גורג' 47 בירושלים.

הבוקר יפתח במסע מאלף של המשפיע והשליח הרה"ח יחיאל קוצר, שלאחמ"כ ישא דברים הרה"ח נחמיה גרייזמן.

את הבוקר המיוחד תחתום השחקנית סמדר מורג. הבוקר יפתח בבר חלבי עשיר ולאורך כל היום יוגש שתיה חמה למשתתפות.

ב"ה

אריאלה דאשיף, עטרת חיה

זמן איכות

שיגרה יומיומית: קמים בבוקר בשעה 06.00, מארגנים קצת את הבית, מרוץ החיים מתחיל, מעירים את הילדים, מזרזים, מכינים כריכים, שולחים לבית הספר, לוקחים את הקטן לגן או למעון, מתארגנים ויוצאים לעבודה. הבית דומם. בשעה 18.00 נפתחת הדלת ואמא חוזרת הביתה עם ארבעה ילדים אסופים מן הצהרונים. שוב מרוץ. שניצל צימחי, פירה, סלט ירקות, (אין צורך להכין בשרי, כבר אכלו ארוחה מבושלת בצהרון). מקלחת, חצי שעה מול המסך ולמיטה.

את השגרה הבודדה והאומללה הזו חיים מאות אלפי ילדים, גם במדינה החופשית והדמוקרטית שבה אנו חיים. חופשית אמרנו? איך? את אמות המידה קובעת התקשורת; הטלפון החכם (שככל הנראה, ככל שהוא חכם יותר – בעליו חכם פחות…), האינטרנט, הקניון… במדינה החופשית, אתה חופשי לקבוע איזה ערוץ ישטוף את מוחך לאותם ערכים קלוקלים, לאיזו עבודת עבד אתה בוחר להקדיש את תמצית חייך, איזו מטפלת בלתי מוכרת (על ידך או בכל אמת מידה אחרת! כי אין שום פיקוח על מי נבחר לעבוד בעבודה הכי חשובה של סייעת–צהרון!!!) תטפל בילדך? חינוך? משפחה? בוודאי!!! לפי הסטנדרטים המחמירים של השמאל הישראלי, לא עלינו!!!

הרשימה שלמעלה היא רשימת גזלני הילדים: עבודה מתמשכת, פיזור נפש בדמות סמרטפון צמוד, פיזור במוסדות, פזרנות כספית (מה רע אם יהיה לילד פלאפון נוקיה 105 ולא גלקסי דור 15?) ועוד.

•

שגרה יומיומית. קמים בשעה 06.00. מארגנים קצת את הבית, מעירים את הילדים עם שיר של שמחה, מחמאות על הזריזות שהייתה להם אתמול, קצת 'צחוקות', קצת 'חיבוקי' במיטה, אפשר לבחור: מי שלא נוטל ידיים אולי ירצה ליטול רגליים במיטה (כמו הכוהנים)? ואולי ליטול אזניים?… ארוחת בוקר במטבח, עוד מחמאות. וכל הזמן להסתכל לילדים בעיניים – את שם בשבילם, גם אם השעון מתקדם!!! דרך ארץ קדמה לעבודה!!! בשעה 08.00 כולם יוצאים. ילדים – למוסדות (שטוב להם שם – צריך שיהיה להם טוב שם!!!), אבא ואמא – לעבודת השליחות או לשליחות שבעבודה. הבית שקט. בשעה 13.00 או 14.00 הדלת נפתחת, אמא חוזרת עם ילדים אסופים מן המוסדות. ארוחת צהריים. "איך היה היום בגן?", "עם מי שיחקת בתלמוד תורה?", "מי החבר הכי טוב שלך?", "איך הייתה הפעילות של צבאות–ה'?" אחרי פינוי שולחן והכנת שיעורי בית, מתחילים החיים. הבנים, איך לא, קופצים על הספות, קופצים מהקירות, גם רבים הלוך ושוב (זה בריא, לומדים לפתור קונפליקטים בפליקים… סתם! תפקיד האם הוא ללמד לפתור קונפליקטים בשיחה, אבל גם אם לא מתערבים ביניהם, יש להם שם הרבה לימוד מיומנויות חברתיות בסביבה בטוחה, צריך רק לשים לב שלא יגזימו). אחר–כך הולכים לחברים ברשות אמא (היא יודעת עם מי הם משחקים ולאיזה סוג בית הם הולכים). ארוחת ערב ב–19.00, עוד קצת בלאגנים, כדי לגמור את הבטרייה המובנית באורגניזם, שיניים, נטלה, 'שמע', וסיפור חסידי (מחקרים מראים ששעת ההרדמות היא שעה מצוינת כדי להחדיר מסרים טובים, חיוביים ורעננים לתת–המודע, כשגלי המוח משתנים לגלי חצי עירות) – במיטה.

עיניים שמדברות אהבה

הכתבה הזו עוסקת ב'צומי', לא מבעי 'צומי' בכך שאנו מקדישים לילדינו זמן, אלא 'צומי' מהלב שהוא חלק מן השגרה, 'צומי' שעושה את דרכו בפרץ אהבה דרך העיניים. 'צומי', הווי אומר, שימי את ליבך אצל הילד, הסתכלי לו בעיניים, בזווית עקימת שפתיו ובאופן דיבורו. מה את רואה שם? שמחה? התעניינות? זריזות? יישוב הדעת? סקרנות? בואו נתייחס למה שאנחנו רואות. ניתן שבריר שנייה כדי להפנים את הרגש הזה ולתת לו מענה הולם. זה זמן איכות!!! והוא לא דורש זמן, נהפוך הוא, הוא חוסך המון המון זמן וכסף, כי הוא החמצן של הילדים, וכשאין מקבלים חמצן עלולים להיות קצת חולים…והרופאים גם דורשים ממון רב…

כמובן שעצם השהייה של הורה עם הילד היא חשובה, אפילו אם אני לא יושבת איתו "אחד על אחד", כי הילד סופג מן האוויר של הבית 'צומי', זה הבית שלו, זו מנוחתו, כאן יושב עדי עד. כאן הוא לומד כיצד מתייחסים לערכים, מהם הערכים הנכונים, וחשוב מאד מאד, כיצד מגיבים בסיטואציות שונות, האם מקפידים על כבוד הזולת גם כשהתנהגותו אינה ראויה? האם כיבוד הורים הוא ערך בעל ערך, שמחנכים אליו? כיצד מגיבה אמא כשאני לוקח חפץ של הזולת ללא רשות? האם היא מגיבה בכלל? מה היא אומרת לעשות? והאם היא עומדת על כך בתוקף אך ללא כעס? ככה נגדל ילדים שאינם צמאי 'צומי', אלא בוטחים ונותני 'צומי'.

שני קווים שלעולם כן נפגשים

באמת נושא השהייה עם הילדים סובב סביב הרגשת ההורים. הורים רבים, בדרך כלל, באופן לא מודע, יוצרים בבית שתי מציאויות מקבילות – המציאות ההורית, שסובבת סביב ניהול הבית, העבודה, החשבונות, ואפילו לימוד התורה וקיום המצוות, ומציאות הילדים, העוסקת בלימוד במוסד, במשחקי ילדים, בניסיון להתברג באופן האופטימלי במציאות החדשה להם כל כך. אחד התפקידים הקריטיים ביותר של ההורים הוא לאחד מציאויות!!! מאמרי חסידות מסבירים שעניינו של עולם התוהו הוא הפרדת מציאויות! יש מודעות של חסד והיא אינה מתחברת לעולם למודעות ההפוכה ממנה, אין לה שיג ושיח עמה, אבל בעולם התיקון יש "קווים" המאחדים מודעויות ומאפשרים קבלה ונתינה ממודעות למודעות. ההורים שהם בעלי דעת, הם המתווכים בין המציאויות השונות, הם המאפשרים קבלה ונתינה ויחס בין המציאויות, ואנו נתפלא לראות שכשאנו יוצרים את הזרימה הזו אנו מקבלים גם כן המון. הזרימה היזומה הזו, היא היא שיוצרת זמן איכות.

האופן לאחד מציאויות נעשית בראש ובראשונה על ידי מודעות ההורה לכך שזו אחת ממטרותיו, לצאת מעצמו, ולחיות עם הילדים שלו. שלב שני, על ידי יצירת סביבה מכילה, והתעניינות בילד בכל אספקט; ריגשי, גשמי, אינטלקטואלי, לימודי, במה הוא אוהב, מה הוא אינו אוהב וגם לידע ולשתף את הילד במה שההורה נהנה ממנו, וממה נהנה פחות וכו'. ושלב שלישי – לעשות!

אגב זמן איכות – כן, כדאי לצאת עם הילדים לזמן איכות…כמובן בתנאי שניתן להם באותו זמן – זמן איכות!

יתן ה' יתברך שנזכה לראות את הזולת.

באדיבות מוסף 'עטרת חיה' מגזין 'בית משיח'

ב"ה

עוצמה של פנימיות: חגיגית י"ט כסלו מפוארת בתל אביב

בהפקת חברת 'ואוו – אירועי קונספט' במוצ"ש האחרון התאספו למעלה מ 500 נשים להתוועדות חגיגית בארגון מדרשת פנימיות שהתקיים באולם יד חרוצים 11.

האירוע נפתח ע"י המנחה הגב' ברכה טברדוביץ שהזמינה את  נציגת נותני החסות ' בית הרפואה מעיני הישועה'- ד"ר חנה קטן

מיד לאחריה הגיע החלק המוזיקלי- נמואל הרוש ותזמורתו לשירת פדה בשלום סוחפת, ושהקהל בשיאו עלה לבמה הרב יאיר רוזנטל ששיתף את הקהל במהותו של יום ובתפקידנו כיום

אחריו עלתה הגב' רחל בולטון שבהרצאתה המפורסמת שיתפה את הקהל- ביטחון עצמי של חסיד מהו

הפקה: וואו הפקות בהנהלת מנדי ליפסקר ומנדל רחמים

ב"ה

ב"ה

18-12-2019-09-37-24-09וישב

ביום שני אור לי"ט כסלו התאספו נשות צפת והסביבה לכנס מפואר ומכובד לכבוד חג הגאולה בנושא 'פדות'.

בכניסה חיכה לנשים בר עשיר, ממאפה נשות הקהילה ומרק מחמם. הכנס נפתח באמירת פרקו של הרבי על-ידי גב' ברייני פופאק.

הרב שלמה גולדפרב לימד את תניא אגרת 'להשכילך בינה' בצורה ברורה ומאירה. בסיום הלימוד, הנשים צפו במשאל רחוב על המילה פדות.

לאחר מכן הקשיבו הנשים לרב מנחם מענדל דונין אשר ריתק את הנשים במשמעות האמיתית של המושג פדות.

את הכנס ליוותה בשירה מרגשת גב' חיה קוגן. דברי ברכה נשאה גב' נעמה הרשקוביץ מנהלת שיווק מחוז צפון של הכללית אשר סייעו בעריכת כנס זה.

יישר כח למארגנות!

ב"ה

השתלמות הדרכה מקצועי לצוותי שלהבות חב"ד

ביום שני ה' בכסלו התקיים מפגש הדרכה מקצועי לצוות המורות בבתי הספר הפועלים במסגרת תוכנית "שלהבות חב"ד".
בין ארוחת ערב חמה להתייעצות משותפת נהנו המורות מהרצאות מגוונות מאנשי מקצוע. גב' אורה פולק אשר הרצתה על שיח רגשי. והמרצה שלום זינגר שדיבר על דרכים ליישום משמעת בכיתה.
המפגש מתקיים כחלק מסדרת מפגשים אשר מלווה את פעילות בתי הספר במהלך השנה.

מפגש הדרכה ארצי למחנכות כיתה א', בתחום לימוד הקריאה 

מחנכות כיתה א' מכל רחבי הארץ, התכנסו למפגש הדרכה מקצועי בו קיבלו כלים מקצועיים לשימוש מיטבי בחוברות הקריאה האיכותיות של הרשת 'אותיות מאירות'.
בחלק הראשון של המפגש, קיבלו המשתתפות כלים ישומיים להוראה בכיתה הטרגונית מפי  ד"ר שירלי הר צבי הכהן – העורכת המדעית של החוברות,
בחלק השני שיתפה ד"ר נאורה מזרחי בידע המקצועי ובנסיון האישי שלה על תפקיד שטף הקריאה בתהליך רכישת הקריאה – כיצד לסייע לקורא/ת המתחיל/ה להשקיע פחות מאמץ בפיענוח.

שבוע החסידות הארצי במוסדות החינוך 

במוסדות החינוך בכל רחבי הארץ, החל 'שבוע החסידות הארצי' – במסגרת ההכנה לראש השנה לחסידות י"ט בכסלו.
בתי הספר, תלמודי התורה וגני הילדים, קושטו כולם בשלטים ושרשראות עליהן מתנוססות סיסמאות ומסרים חסידיים וכן עשרות מוצרים ואביזרים שיוצרו במיוחד עבור התוכנית המטמיעים את התוכן של שבוע החסידות.
לקראת שבת קיבלו עשרות אלפי תלמידים-ות בבתי הספר ותלמודי התורה ערכות שיכינסו את כל המשפחות לאווירת חג הגאולה, ע"י לימוד וההעמקה ב'מהותה של הנשמה' וגם בגני הילדים קיבלו עשרות אלפי הילדים, שי למשפחה בהפקה מיוחדת לחג הגאולה.

'אקדמיה להורים' בגדרה

בבית הספר 'שלהבות חב"ד' גדרה נערך ערב הורים מיוחד חגיגי ומיוחד לרגל פתיחת תוכנית 'אקדמיה להורים'.
במהלך הערבים ההורים מקבלים הרצאות בנושאי חינוך ממרצים מובילים בתחום, ולרשות ההורים קיימת אף ספריית השאלה מיוחדת להורים של ספרים מקצועיים בנושאי חינוך. במפגש הראשון השתתפו כ110 הורים.

אווירה חגיגית באשקלון

בבית ספר חב"ד 'אור חיה' באשקלון, נהנו התלמידות מחגיגה מיוחדת לרגל ציון יום נישואי הרבי והרבנית בי"ד כסלו, כחלק ממסורת רבת שנים של בית הספר.

"בוודאי ניצלו ימי יו"ד י"ט כסלו (ונר ה' דחנוכה) בהנוגע להתלמידים-תלמידות הרשת באופן המתאים

וכן ישתדלו ככל האפשרי בהנוגע לימי העיון, ות"ח אם יכתבו אודות זה בפרטיות"
(אגרות קודש, כ' כסלו תשט"ז)

ב"ה

מנהגי חב"ד לי"ט כסלו

"לפני ראש-השנה של חסידות צריכים גם-כן ההקדמות על-דרך דימי הסליחות וחודש אלול".

תכנון ההתוועדויות ברוב עם:

• יש להכין "תוכנית מפורטת איך לנצל יום זה [י"ט בכסלו] להפצת המעיינות, ובאופן שיהיה רישומו ניכר במשך השבועות והחודשים שלאחרי זה, כיוון שנקרא ראש-השנה לחסידות ודרכי החסידות".

• פשט המנהג, אשר עיקר ההתוועדות די"ט כסלו הוא באור ליום כ' כסלו, כי הגאולה מהמאסר היתה בעת תפילת מנחה, שלוש שעות אחר זה היה בדירת מנגד בייסורים נפשיים וכו'.

בכל זה, הרי בכמה וכמה מקומות מתוועדים גם באור לי"ט כסלו, וברכת חסידים עליהם תבוא.

בכלל, שני אופנים בהתוועדות:

א) לסדרה במקומות רבים בעיר, בכדי שישתתפו גם אנשים כאלו אשר למקום אחר לא היו באים.

ב) לאסוף כל המתוועדים במקום אחד, אשר אז הנה – ברוב עם הדרת מלך, ההתוועדות תהיה עם הזקנים והגדולים שבחבורה וכו'.

– ריבוי הכמות, או עילוי האיכות, וידועה השקלא-וטריא מי מהם עדיף…

והצעתי בזה, אשר בלילה הראשון, אור לי"ט כסלו, יתוועדו במקומות שונים (ויודיעו שם אודות ההתוועדות דלמחר). ולמחרתו, אור לכ' כסלו, יתאספו במקום אחד להתוועדות…".

• כדאי ונכון שכל אחד ואחד יערוך התוועדות (ומה טוב – ג' התוועדויות, "בתלת זימני הווי חזקה" – אחת בעצמו ושתיים על-ידי שלוחיו, או שמשתתף בעצמו בשלושתן כיוון שנערכות בזמנים שונים – בליל י"ט בכסלו, ביום י"ט בכסלו, ובפרט קרוב לסיומו ובאופן שיומשך גם בליל כ' בכסלו) – עם עצמו (בכל עשר כוחות נפשו), עם בני ביתו, עם חבריו וידידיו וכיו"ב – כדי להדגיש עוד יותר שכל אחד ואחד הוא גם משפיע, וכמו שכתוב (בשייכות להגאולה) "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".

• הצעות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח לאחד מראשוני שלוחיו, בקשר לעריכת התוועדות י"ט בכסלו בישיבה:

לפרסם מראש את תאריך ההתוועדות ואת סיבתה בקצרה בעיתונות הנקראת על-ידי יהודי המקום; להכין מבין התלמידים כאלו שיחזרו מאמר או על-כל-פנים עניין של דא"ח; וכן לסדר קבוצת מנגנים בסדר מסודר, שבזה תהיה רוממות רוח לתלמידים, ובטח יעורר הדבר ביניהם גם 'קנאת סופרים', וכן יעשה את הרושם המתאים על אנשי העיר והסביבה.

• אף במוסדות לבנות הציע, שינאמו על פרשת החג גם אחדות מהתלמידות, אף שעל-פי הרוב מסייעים להן בעריכת הנאומים, כי חשובה ההשתתפות מצידן, וגם עצם הדבר שהן נואמות – ערך רב לו.

• מסיבות והתוועדויות י"ט בכסלו שייכות גם לשבתות שלפניו ושלאחריו.

התוועדות:

"הזקנים, הצעירים גם הנערים, עבדו את ה' וקבלו עליכם עול מלכותו יתברך. דעו כי ביום הזה כל אבותינו – מהבעש"ט – יהיו בעזרכם. קבלו עליכם ללמוד דא"ח באמת, וחיו. היזהרו מאוד ביום הזה כי קדוש הוא. לחיים ולברכה!".

נוהגים לשיר בחג הגאולה את הניגון הידוע על הפסוקים "פדה בשלום נפשי". בתקופות שונות הורה הרבי לנגן ניגון זה בהתוועדות, ופעם אחת הורה לנגנו כבר בשבת מברכים חודש כסלו. אף לסיום ההתוועדויות בתקופת י"ט כסלו, לפעמים היה הרבי, בצאתו מההתוועדות [וגם בשבת-קודש הסמוכה וכדומה], מתחיל לשיר "פדה בשלום" או את סיום הניגון "ואני אבטח בך".

החלטות טובות: "בקביעות עתים לתורה הנגלית ודא"ח ברבים, וחיזוק דרכי החסידות באהבת רעים", וכן "בעבודת התפילה ואהבת ישראל", ו"בקיום המצוות באור והתלהבות, וכל זה – באופן דמוסיף והולך" בג' הקווים דתורה, עבודה וגמ"ח, בלימוד הרמב"ם, ג' פרקים ליום, לסייע גם בממונו למוסדות רבותינו נשיאינו, ולצאת ב"קריאה לכל אחב"י שליט"א אשר ליבם ער ל'קול ילד בוכה' – לפעולות נמרצות בהפצת התורה בכלל והפצת מעיינות החסידות בפרט, הלימוד והמעשה גם יחד, ומתוך התלהבות חיות ואור".

חלוקת הש"ס:

עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר – בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה – יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל – יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".

אדמו"ר המהר"ש כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה".

על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת – יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת תשי"ג שוב נקבע המנהג דחלוקת הש"ס בכמה מקומות [על-ידי הרבי] – לי"ט כסלו.

כשהיה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח.

בחלוקת הש"ס כמה עניינים:

א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.

"בטח ידביקו בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, ויהיה לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה', והוא מנהג ליובאוויטש".

ואותם הנמצאים במקום אשר, מאיזה סיבה שתהיה, הוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס – מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי ע"י "מחנה ישראל".

שיעורי תורה: "לשאלתו מה ילמוד בהמעת-לעת דיום הבהיר… י"ט כסלו… מובן שהלימוד צריך להיות בתורתו של בעל השמחה והגאולה, זאת אומרת, תורת חסידות חב"ד, אם בספריו (כמו ספר התניא, תורה אור ולקוטי תורה) או (ביחד עם הביאורים שנתוספו) במאמרים ושיחות של רבותינו נשיאינו".

בסיום התוועדות י"ט כסלו תשי"ב, קודם ברכת המזון, ציווה הרבי להכריז "שאלה שעדיין לא סיימו את לימוד ספר התניא, יזדרזו לסיימו, כדי שלא להפסיק בין סיום התניא להתחלתו, כמו שבשמח"ת אין מפסיקין בין 'חתן תורה' ל'חתן בראשית'.

ביום י"ט בכסלו מתחילים ללמוד שוב שיעורי לימוד התניא (לשנה מעוברת), מתחילת הספר, כפי שנחלקו לימי השנה על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

תחילת הלימוד היום צריכה להיות בעניינים שהזמן-גרמא, ולכל לראש ב'לשון הרב' שבתחילת לוח 'היום יום' (במעלת יום י"ט בכסלו. ואפשר למצוא בו שייכות לכל יום, גם כשאין הקביעות מתאימה, ובפרט כאשר יהיו 'מונחים בזה').

שחרית: "חסידים נוהגים לטבול לפני תפילת שחרית די"ט כסלו, כמנהג המקובל מחסידים הראשונים בשם מורנו הבעש"ט, שבערב שבת ובערב יום-טוב, כמו גם בשבת ויום-טוב שחרית טובלים במקווה".

אין אומרים תחנון.

חג הגאולה – כ' בכסלו

יום (ועיקר) ההתוועדות (בליל כ') – ראה לעיל בתחילת ה'לוח' מדברי הרבי.

אין אומרים תחנון.