לצפייה במצגת לפרשת ויצא

מניסיון של אחת שעברה הרבה ניסיונות לא קלים במסע השידוכים עד שהגעתי לבאשערטער שלי, וגם לי שיגעו את השכל "מה את חושבת, הזמן עובר! את רוצה להיות כמו …(וכאן ניכנסו שמות של רווקות מבוגרות מאוד)?" לא, ממש לא רציתי להגיע לגיל 35 רווקה. אבל ה' רצה שאתחתן אחרי גיל 24. כי רק אז הייתי מוכנה לקבל את בעלי, ורק אז הוא היה מוכן בכלל להתחיל לשמוע…

וגם אם לעיתים עולות לי מחשבות "אולי ההוא היה יותר מתאים לי?" אז אני נזכרת בכל התהליך הארוך והמיוחד במינו (לא קל בכלל…) שהקב"ה הוביל אותי, ויודעת שזהו, לא יכול להיות אחרת, זה הוא שלי (בעלי) וזהו. עם כל המעלות ועם כל החסרונות, הקב"ה מסדר זוגות שישלימו זה את זה.

דוקא בגלל שעברתי מה שעברתי, אני יודעת שאצל הקב"ה ה כ ל מכוון. ה כ ל!! שום דבר לא סתם. אני באופן אישי ממש זכיתי לראות באופן שקוף איך הניסיון הכי קשה שהיה לי עם בחור מסויים דווקא הוא הוביל אותי בסופו של עניין לזיווג שלי. ועוד כמה ניסיונות וקשיים שהיו בדרך, בסופו של דבר הניסיונות עצמם היו מקפצה להגיע לחתונה מוכנה.

מה שהחזיק אותי לאורך כל הדרך זה רק האמונה. שהכל בהשגחה פרטית. ואם בכל דבר הקב"ה מכוון אותנו, בשידוך זה הרבה הרבה יותר. בד"כ מרגישים את זה אחרי שרואים שההורים עם כל ההשתדלות שלהם לא יכולים לעזור, והשדכניות בכלל מאכזבות, אז מגיעים למסקנה שאף אחד לא יכול לעזור באמת חוץ מהשותף השלישי שבאדם- הקב"ה, שיושב ומזווג זיווגים. אז (לפחות) כמו שמתאמצים לעשות רושם לשדכניות ולחברות (שיגידו דברים טובים), כך והרבה יותר- צריך לחזק את הקשרים עם מי שיש בידו להועיל באמת- הקב"ה. שזה אומר- קודם כל לסמוך עליו באמת. וגם פשוט, לעשות מה שהוא רוצה. ולתקשר איתו כמה שיותר בתפילות מעומק הלב. מניסיוני- שום תפילה ומעשה טוב לא נזרק 'סתם'. אצלי נעשו המון פעולות ותפילות מכל מיני נשמות טובות, חוץ מהתפילות והדמעות וההחלטות והמעשים שעשיתי בעצמי, וראיתי איך כל דבר הועיל משהו. אם זה בלקרב את הזמן שבו הוא יחליט לשמוע שידוכים, אם זה בלהקל עלי לעכל את ההצעה ולקבל אותה ביתר קלות (למרות נקודות מסויימות שלא הייתי מסכימה להן בגיל 21), ואם זה במהלך הפגישות שב"ה היו בהרגשה טובה וקלה יותר, ואם זה בזירוז ההחלטה, וכו'… כל תפילה- מועילה. אז גם אם גמרת 40 יום תהילים ועוד לא ראית שמשהו זז, תדעי שה' עשה עם זה משהו.

מאחלת לך, ולכל מי שעדיין במסע הזה- לעבור את ים סוף בקלות ובזריזות ולהגיע לחוף מבטחים בקרוב ממש! ושתצליחי לראות את יד ההשגחה המלווה כל צעד ושעל שלך, ולהרגיש במוחש איך "גם זו לטובה!"

ומאחלת לכל עמ"י, שנזכה תיכף ומיד להגיע לחתונה האמיתית והשלימה של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא!

יחי המלך!

בקרן הכנסת כלה ע"ש הרב ישראל צבי הלוי הבר ע"ה ההכנות בשיאן לקראת הדינר השנתי לטובת הקרן. מדי שנה נעזרות מאות כלות מכרם חב"ד בקבלת נדוניה איכותית ומושקעת החוסכת אלפי שקלים מהוצאות החתונה וכן חוסכת טרחה של חיפושים וקניות. הקרן מתבססת על תרומות נדיבים ואנשי צדקה אשר אימצו לליבם את גודל חשיבות מצוות "הכנסת כלה".

מיזמים חדשים מצפים להתממש בערב זה… זוהי ההזדמנות שלך להצטרף למעגל התומכות אשר זכותן עומדת להן בכל המצטרך להן. בואי והצטרפי למעגל הידידות, ותיהני מסעודת מלווה מלכה חגיגית שתיערך באווירה חמה עם תכנית ייחודית במוצש"ק פרשת "וישלח" בכפר חב"ד לתרומות, להרשמה ופרטים: 054-6813770, 050-6861675

מאת: י. פ

שמח"ת תשל"ח, תשרי החודש המשביע קרב לסיומו… חודש שלם של גילוים, זה היה התשרי של החיים.

איכשהו הצלחתי למצוא לעצמי בתוך עזרת הנשים העמוסה נקודת תצפית טובה. אמירת "אתה הראת לדעת" הדהדו הפסוקים, החלו הקפות, הרבי שליט"א רוקד עם גיסו הרש"ג מתוך שמחה עצומה ובהתלהבות גדולה מתמיד. 770 מלא עד אפס מקום. הרגלים רוקעות בהתלהבות, הידיים מתנועעות בחוזקה, עיניים נוצצות והלב קופץ גם הוא משמחה. השירה והריקודים חודרים ללבבות, גם בעזרת הנשים חשים את הקירות רועדים מעוצמה… עמדתי שם, הלב פועם בחוזקה כאילו פתח במחול שמחה, משהו שאי אפשר לתאר, להביט על הרבי בעת ההקפות, כל המילים והביטויים שקיימים בכל השפות גם יחד, לא יוכלו לתאר את המתרחש, שמחה בטהרתה.

בעת ההקפה הרביעית, תוך שניגנו את הניגון "על הסלע הך" הסתובב הרבי ופניו הקדושות לעבר הקהל, מעודד ע"י מחיאות כפיים את החסידים. רעד בלתי מוסבר התפשט בגופי. פניו הקדושות של הרבי החווירו לפתע כסיד וכאשר מחא כפיים בקושי נגעו כפיו זו בזו. לאחר כמה רגעים סובב הרבי את פניו הק' מהקהל ונשען על הסטנדר, ואז אני רואה את הרב גרונר מביא לרבי את כסאו, הרבי התיישב על הכיסא ועצם את עינו הקדושות..

את ההלם, הבלבול והלחץ שחשתי אי אפשר לתאר, חשתי שנשמתי פורחת.       צעקות כמו "מים" "חסר אויר" "להתרחק מהבימה" החלו מהדהדות ברחבי הזאל. מכל עבר נשמעו יללות קורעות לב, הקהל החל לצאת בבהלה מבית המדרש, כדי שיהיה יותר אויר. לא עברו מספר דקות ובית הכנסת הענק התרוקן מכל האלפים שגדשו אותו, רק פה ושם עדיין עמדו אי אלו חסידים ממאנים להיפרד מהרבי ולו לדקות מספר.

עמדתי כאילו נטועה במסמרים במקומי, לא מסירה עיני לרגע מהרבי, אבי היקר. מצאתי את עצמי מבין הבודדות שנשארו בעזרת הנשים. יצאתי החוצה, שם עמדו אלפי החסידים המבולבלים והמבוהלים עד אימה מבלי לדעת מה קורה בפנים. הרי רק לפני כמה דקות היינו עם הרעבע והשמחה לא ידעה גבול, וכעת…. מה קורה כעת?!?

המשבק"ים החלו מרחיקים את הקהל מ770,כולם- זקנים וצעירים עמדו שם כאחד ועיניהם נשואות לדלת בית המדרש בציפייה מתוחה לבאות.

ואז בלי שאי מי יכל לעכל את הדבר, האמבולנס העומד דרך קבע מול 770 מותנע ומתוך האמבולנס מוציאים אלונקה את תוך הבניין. החלה בהלה עצומה, צעקות ודיבורים חסרי פשר וקשר, פרצתי בבכי חסר מעצורים, עיני כולם סביבי נפוחות ודומעות גם הם… רק אחרי מספר דקות, התברר שהאלונקה הייתה עבור ילד שנפצע בתוך כל ההמולה הגדולה. נשמתי מעט לרווחה וקצת הוקל לי, הרב גרונר אמר לחסידים שהרבי מבקש לסיים את ההקפות מתוך שמחה ואח"כ ללכת לסעוד סעודת יום טוב בבתים.

חסידים אמתיים עושים רצון רבם גם כשזה לא מובן וקשה מנשוא, המשיכו את ההקפות מתוך שירה וריקודים בלתי מוסברים מתוך שירה וריקודים. ושירת:"דער רבי איז געזונט" (-הרבי בריא!) כמו כולם גם אני הלכתי לאחר ההקפות לאכול סעודת יומטוב בחופזה ללא כל תיאבון ומיהרתי לשוב חזרה ל770.

השעה 2:00 בלילה, במשך כל הזמן רופאים עם ציוד רפואי זורמים ל770 ללא הפוגה ואז מתברר שהרבי עבר התקף לב קשה ביותר והמצב חמור. כשנודע לרופא שבזמן ההתקף הרבי אפילו לא השמיע אנחה ועוד המשיך אח"כ את ההקפות, סירב להאמין וטען שדבר זה אינו הגיוני ומופרך בתכלית, למעלה מהטבע! (רעבע הרי למעלה מהטבע…) עברו שמח"ת ושמע"צ והחיים החלו לחזור ל"מסלולם"…  איך אפשר? זה מסלול ?! שלא זוכים לראות את הרבי?! היתכן?! מעולם לא ארע דבר כזה נורא.    כאב ואין סוף של געגוע ממלאים את הלב… רבי, אבא שלי! כיצד?! שחרית, מנחה ערבית, יום יום, שעה שעה מחכים מביטים לכסא ו…מתגעגעים…!!! א-ב-א-! איכה?!

יום ראשון ר"ח כסלו. את היום הזה לעולם אני לא ישכח. ידענו שהרבי מרגיש יותר טוב ואף היו שמועות שראו את הרבי יוצא לכיון הספריה.

שוב מצאתי את עצמי באותו מקום בו עמדתי לפני 38 ימים כשכל הרחבה שלפני 770 מלאה בחסידים. כולם כמהים לרגע המיוחל, כמה בקשות תפילות ודמעות קדמו ליום זה…העניים נשואות בדריכות לעבר דלת הכניסה… כאל מגנט שואב. רבי! אבא יקר ואהוב שלי! צבטתי את עצמי לוודא שאני לא חולמת. כן, זה באמת! כאן מולי, מול כל בניו אהוביו! הנה זה הגיע… רק עכשיו אני באמת מבינה עד כמה כל נשימה שלי היא רבי, כמה הנשמה שלי של הרבי…!

*      *      *      *

ר"ח כסלו תשע"ד.בהפסקה אחת החברות דחפה לי את דף הזה ליד, ותכלס וואו, זה יום עצום לא תיארתי לעצמי עד כמה… חג שבנוי כל כולו על אהבה של חסידים לרבי…! אבל מה איתי??? לא  38 ימים… כ"כ הרבה שנים חיכינו… הבלבול, הכאב, הגעגוע, אני לא זכיתי מעולם לראות…  ובכל זאת זה אני, בוער בנשמתי, אחת שאלתי! כל ימי חיי…ולא אוותר אפילו לא לרגע עד שאראה אותך איתי בגילוי! בגילוי שאין אחריו עוד הסתר… ! מתגעגעת… מחכה ששוב תפתח הדלת… ואז אני הקטנה יראה אותך, את אבא שלי…

א-ב-א! ילדה שלך בזעקה קוראת לך!!!

אור חיה פותחת את שנת הלימודים תשע"ד ביתר שאת ויתר עז. הן במרכז לימודי קודש לנשים, הן במסגרת "המדרשה" והקורסים והשתלמויות למורות נוספו מרצים חדשים לסגל החדש ביניהם הרב נדב כהן – מחבר הספר "מודעות יהודית", הרב ברל'ה קרומבי – מנהל מרכז "שמיא", קואוצ'ר ומרצה בכיר. כמו כן ניתן למצוא במרכז ובמדרשה הרצאות ושיעורים המועברים על ידי – המשפיע הרב זלמן נוטיק, הרב יצחק ערד מרצה בכיר בתורת הנפש , המלמד את "תורת הנפש" הרב רוטנשטיין פסיכולוג ונורמולוג , הרב מורה הלכה ר' יקותיאל פרקש פוסק הלכתי מובהק בין ספריו: שבת כהלכה, טהרה כהלכה , הרב וינצהנדלר מרצה בכיר בענייני משיח וגאולה, הרב זלמן גופין משפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, גב' סימה רלב"ג, גב' רונית קאליש ועוד…

במערך הקורסים "בית הספר להעצמה רוחנית" ומרכז השתלמויות למורות – מצטרף קורס חדש: "הדרך לרווחה כלכלית" סדנה המועברת על ידי אשת העסקים גב' מירי שניאורסון, קורס מטפלות מטעם התמ"ת, חוויה בתנועה קורס מתקדמות ועוד…

מוצ"ש חי ומואר – התוועדויות חורף -מוצאי ראש חודש כסלו , ומוצ"ש יד' כסלו.

כמו כן ניתן למצוא עידכונים באתר הבית www.orchaya.org.il

הסוגיה של ברכת יצחק "מטל השמים ומשמני הארץ" מעוררת בנו קושיות רבות, מעניינות מאוד ומסובכות והעומק הרב הטמון בנושא, מהווה, אכן, את הנשמה לעבודת הקודש של היהודי את אדוניו. החסידות מגלמת בפנינו את מסירות נפשו הנועזת של יעקב בהתחזותו לעשו כהשלכת חייו מנגד וכהקרבה חייו עבור עקרונות הנצח של העם. הכיצד?

אהבת "הציד" של יצחק

שורשו של יצחק נמשך מקו של גבורה שבחסד. יש כאן עוצמה אדירה להמשיך את החסד בריבוי עצום, למעלה ממדידה והגבלה, שממדי הכלי מסוגלים להכיל, ולכן נאמר עליו "הנה נא זקנתי, לא ידעתי יום מותי" (כ,ז, ב) כלומר, מציאות של מוות וסוף אינו מודעת לו, היות ומידת הגבורה שלו, עומדת מעל לגבולות ומדידה.

בעוד עשו נוצר מהפסולת של מידת יצחק ויש בו המשכיות של ניצוצות שנפלו בשבירת הכלים בעידן של בריאת העולם. האור שנמשך אל כליו, נמצא אצלו בהסתר ובהעלם, במצב של גלות, ואינו מוחש בו ומטביע בו רשמיו, לכן מגביה עצמו עשו כנשר, והחיות שנמשכת אליו, נבלעת בתוכו, ואותו אור מקיף של חיות זו, אופפת את עשו ואין לו שום הבנה בו, ולכן הוא שואל כיצד מעשרין את התבן, ובשל החיות הנבלעת בתוכו, אין שם שמים שגור בפיו.

את הניצוצות האלו אהב יצחק והוא רצה להביאם לגילוי בעשו ע"י שנתכוון להמשיך בו אורות מרמה נשגבה שהסמל שלה הוא טל. ירידת הטל אינה מותנית בעבודת היהודי, ואינה פוסקת מנצחיותה בשל השרש האדיר ממנו נמשך הטל ולכן דרכו, אכן, תתרחש תחיית המתים.

ממש כמו שזריחת השמש על הארץ, גורמת שיימשכו אליה אדי הלחלוחית שבארץ, וכן שלהבת הנא המתבטלת לפני אבוקה אדירה ואינה נכרת, כן נתכוון יצחק להמשיך אור בסמל של טל לעשו ובכך אמר לקבץ את את נצוצות עשיו.

אור זה, אמר יצחק להמשיך למעלה מסדר ההשתלשלות, היות ובאופן זה ניתן להמשיך אף למי שאינו ראוי לכך, שהרי אין כאן מדידות והגבלה של מציאות.

פרשת-השבוע פותחת במילים "ואלה תולדות יצחק". למילה 'תולדות' יכולות להיות שתי משמעויות: ילדים או קורות-חיים. כאן, מפרש רש"י, הכוונה היא לילדים: "יעקב ועשיו האמורים בפרשה".

הסיבה הפשוטה לכך שבחר רש"י בפירוש זה (למרות שבפרשה מופיעים גם קורות-חיים של יצחק וניתן היה ליחס את המילה 'תולדות' אליהן) היא על פי הכלל שמלמדים חז"ל: "כל מקום שנאמר ואלה – מוסיף על הראשונים". כלומר, כאשר פותחת התורה עניין במילה 'ואלה' (עם ו' החיבור) היא רוצה לקשור (להוסיף) את העניין אל מה שנכתב לפניו ('הראשונים'). ומכיוון שקודם לכן, בסיום הפרשה הקודמת (חיי שרה) נמנו ילדים – בניו של ישמעאל, הגיוני לומר כי היא ממשיכה בסיפור על ילדים – בניו של יצחק.

בתורת החסידות מפרשים את דברי חז"ל "ואלה – מוסיף על הראשונים" – במשמעות של תוספת קדושה. ובענייננו: כאשר מונים את עשיו יחד עם יעקב, רומזים לתוספת שמעניק עשו לתחומי הקדושה של יעקב. עשיו במהותו הוא כוח המתנגד לקדושה ונאבק בה, אך כאשר גוברים עליו, מתעצם ומתחזק כוחה של הקדושה פי כמה וכמה. "תולדות יצחק" מסמלים אפוא שני סוגים של קדושה: "יעקב" – העיסוק מלכתחילה אך ורק בעניינים של קדושה, ו"עשיו" – ההתמודדות עם כוחות הרע וההתגברות עליהם המביאה לסיפוחם אל כוחות הקדושה.

ההתמודדות עם עשו וכל מה שמסומל בו תסתיים בגאולה האמיתית והשלמה. כיום ניתן לזהות גם בקרב גויים בני עשיו נכונות להכיל את בשורת הגאולה ולקדם את פניה, מה שמוכיח שאנו קרובים מאוד לסיום הנכסף של ההתמודדות.

לצפייה במצגת לשיחת פרשת תולדות

מאת: חיה כהן

בארגון ״אחות התמימים״ בלוד, אין רגע דל. בהתוועדות מיוחדת לרגל כ׳ מרחשוון, הוכרז על מבצע שסחף את כל בנות השכונה בשם ״30 יום קודם החג – הכנה לחג הגאולה, י״ט כסלו״. כל בת קיבלה לקט מושקע של 30 פתקים, המציעים הוספה בהנהגה חסידית במשך 30 הימים הבאים עד לחג הגאולה ב-י״ט כסלו.

ההחלטות הטובות מקוריות ומותאמות לסדר היום העמוס של בנות תיכון וסמינר. למשל; ״היום אקרא מכתב של הרבי״, ״היום אדליק נרות 5 דק׳ לפני הזמן״, ״היום אכוון באחד מקטעי התפילה״. בתאריכים א׳, ט׳ ו-י״ט כסלו ההחלטה היא: ״היום אני לבושה מוכנה לגאולה״. כל בת תכין את עצמה בימים אלו מכף רגל ועד ראש באופן מיוחד, כאילו היא עומדת לפני הרבי.
כמו כן, יתקיימו התוועדויות נוספות במהלך החודש שיתנו זריקת מרץ וחיות להמשיך ולעלות. ובערב י״ט כסלו, מבטיחות המארגנות החרוצות, יחגגו בנות השכונה בהתוועדות גדולה ועוצמתית את היום בו ״אור וחיות נפשנו ניתנה לנו״.