יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
"חנוכה מלמד אותנו על היכולת להפוך חושך לאור, על יכולת לחולל שינוי אמיתי, פנימי מהותי שיוביל אתכם לחיים טובים ומאירים" • טור זוגי מאת המטפלת שולי אזרף • לקריאה
קראי עוד
"רחל רואה ברועה צאן הפשוט את מה שהסביבה אינה רואה ואת מה שהוא עצמו אינו רואה. היא רואה כוח עצום עקביות יכולת התמדה וחכמה לצד פשטות צניעות ענווה. היא האמינה בו יותר משהו האמין בעצמו, ובחוכמתה הרבה הובילה אותו לגלות את האור בתוכו, לגדול להיות רבי עקיבא" • טור שבועי מאת המטפלת שולי אזרף • לקריאה
מאיפה להתחיל? חלפו כמה שבועות מפרוץ המלחמה, הלב לא מעכל, העין לא יודעת על מה להסתכל, והשכל הקטן שלי תוהה על דרך להסתגל... מצד אחד המציאות כואבת ולא נתפסת בשכל אנושי, כל אחד מאיתנו שותף לצער בפן אישי, ומצד שני ניסים שנותנים לנו כוח, וגורמים לנו לא לשכוח" • לטור המלא
יום שישי מגיע, הם מתחרים ביניהם מי יכנס אחרון לחנותו של אלי. והנה הוא מקדם את פניהם בברכה, ועוד לפני שהחלו מתנצלים, הוא יורה לכיוונם: "זהו, החלטתי לעזוב אותה! לסיפור המרתק
על הצג שיחת טלפון מחברת כתה שלא דיברתן איתה כמה שנים. 'מה היא רוצה?' את תוהה. 'בטח התחילו קמפיין עכשיו'. או שהיא צריכה אותך עכשיו למשהו אחר. האפשרות שהיא התקשרה סתם לדבר (לפטפט)- מופרכת! נכון? • לטור המלא
גולשת האתר שיתפה אותנו בטור מפירות הקיץ - מה הם רומזים לנו מה אנו יכולים ללמוד מהם • לקריאה
אחד המצבים המתסכלים ביותר כל אמא ממוצעת, והיא מרגישה בו ממש לא טוב – נוצר כשהתכוונת לחזור מוקדם ולא עלה בידך. הדימיון שלך עובד שעות נוספות, ומצייר לך את הילדים המבלים שעות רבות בלעדיך כצאן ללא רועה כששעת הארוחה מתקרבת בצעדי ענק – ואין שום סימנים שלה באופק המטבח... • לקריאה
גולשת האתר משתפת אותנו בדילמה שכל הורה בוודאי נתקל בה לא פעם ולא פעמיים - האם לצ'פר את הילדים בממתקים? כל הצדדים לכאן ולכאן • לקריאה
"אמון בהגדרתו מתייחס דווקא למצב שבו קיים איזה סיכוי לאכזבה. אמון אינו אותו אמון בכל התחומים, אלא שיכול שיש לי יותר אמון בבעלי לגבי זה שיפרנס את משפחתנו, אולם יש לי פחות אמון בו לגבי הבאת הילדה מהמעון בזמן..." • טור מאת זאב קרומבי • לטור המלא
לכבוד פורים קטן, סיפור מיוחד על איחור לא נעים שבסוף התברר כתוכנית אלוקית, מתוך הסיפור: "הסתלקו מכאן", צווחה האישה, "בושה! אין לכם אחריות! אתם גרועים כמו כל היהודים, לא אסלח לכם" ובעלה מנסה להרגיע אותה, ללא הצלחה. בעוד הסלון מלא באורחים מכובדים המחכים להתחלתה של סעודת הפורים שהתאחרה רבות..." • לסיפור המלא
"עצם העובדה שאנו עסוקים ב-״אהבת ישראל״ היא בהחלט דבר ראוי ומבורך. אין אנו באים ח״ו לקרר מישהו מהעיסוק ב-״אהבת ישראל״. יחד עם זאת, אנו באים להציע להרחיב את ״אהבת ישראל״ שלנו לאנשים נוספים: בני המשפחה שלנו" • טור מאת זאב קרומבי • לטור המלא
הוא עומד מול המשנה למלך של מצרים, האימפריה הענקית. מול הבכיר ביותר, שעל פיו ישק כל דבר, הוא שולט ומושל, ובא ומדבר איתו קשות? מה הסיכוי שזה יצליח? • לטור המלא
שעון החורף שב אלינו והשבת נכנסת מוקדם. איך נתארגן לקראת שבת המלכה בנחת? האם זה בכלל אפשרי...? מספר טיפים של היועצת הארגונית יעל זלץ, שיעשו לכם את השינוי • לקריאה
"הם צריכים לקבל החלטה מחודשת להתחתן. זה לא מספיק שלפני כך וכך שנים הם החליטו שהם רוצים להתחתן. הנישואין דומים בעניין הזה למעשה שמים וארץ. בורא העולם מחדש אותם מאז כל שנה מחדש, וכל יום מחדש, וכל רגע מחדש. כך גם אנחנו צריכים ״לחדש״ את הנישואין שלנו..." • לטור המלא
הקשבה נטולת "רעשי רקע". 'רעשים' יכולים להיות מחשבות על מה לענות למי שמדבר איתי, מתן עצות ופרשנויות בלי להקשיב עד הסוף, שיפוטיות וביקורת, חוסר סבלנות, מוסחות, עייפות ועוד. לפעמים אנחנו שומעים סיפור מבן שיחנו ואז נזכרים "כן גם לי זה קרה" ומיד רוצים לשתף...• לטור המלא
יעקב הולך לו בדרכו לחרן, ושוכב לישון בהר המוריה. 14 שנה בבית לבן הוא לרגע לא ישן בשכיבה! דוקא במקום כל כך קדוש הוא שוכב לישון?! • רוצה להכנס לשבת עם מסר אקטואלי ומיוחד עבורך? כנסי לכתבה המלאה ותהני מכתיבתה האישית של מושקא שהינו אליך • לטור המלא
"בשישי האחרון תוך כדי ההכנות לשבת שמעתי ברקע צעקות וקולות רמים", מספרת מינדי שמרלינג, השליחה מתל אביב שגרה מול כיכר רבין. ״תהיתי על מה מפגינים עכשיו, הרי כבר התחלפה הממשלה. הילדים שלי שמחו מכל ההמולה • טור מיוחד לפרשת תולדות • כנסי להתחבר לפרשה
"זה הסוד של הבית היהודי, אתן מבינות? כל העמים קינאו בנו איך הבית היהודי כזה מוצלח?! זה בזכות הצניעות! רק מה, שגם אצלנו התחילו לזלוג החוצה, לחפש זהב בתוך הפחם שברחוב. ומה שהם מצאו זה אולי נראה כמו זהב, אבל זה כמו חתיכת זכוכית שבורה שנראית כיהלום..." • למכתב המלא
קראי עוד1
"רשתיות העיניים התרחבו עד כדי סכנת קריעה, תהליך שמוביל ל"ע, לעיוורון. מצבה החריף מאד. ראייתה הצטמצמה לטווח של חצי מטר בלבד! והיא השתמשה בעדשות במספר מינוס 11" סיפור אמיתי ומפעים מכלי ראשון מהגב' טמה חרושוכין • לסיפור המלא
״נשארה פה שלולית״, הוא מסמן לה על החלקה הרטובה במרכז הסלון. היא מרימה עיניים בעייפות של אחרי החגים, בתשישות של השטיפה המיליון, סוחטת את הסמרטוט לניגוב אחרון ואת המצח מהלחות של סוף תשרי שמצטברת עליו. ״זאת לא העבודה הרשמית שלי״, היא עונה לו..." טור מיוחד לפרשת נח • לטור המלא