-
הקדוש ברוך הוא רוצה להרעיף עלינו טוב ניצחי כתוצאה של עבודתנו הקשה בעולם החומרי והתפל. בשל כך יצר השם יתברך את העולם שלנו בצורה כזו שאת מה שאנו נקבל ממנו יהיה תלוי במאמץ האישי של כל אחד והקולקטיבי של עם ישראל • שלי עטרה מן בטור השבועי על ה'יום יום'
קראי עוד
-
מביטה סביב קרוב ורחוק ומנסה לגלות מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות? אכלתי את כל הרשימה של הסופר: דבש עם תפוח, רימון, תמר, גזר, דלעת, שומשום, זיתים, ביצים, ראש של דג . את הזנב העפתי מחוץ לצלחת שלא יהיו טעויות… אז מה השתנה? • לירז נחמיאס בטור לשנה החדשה
קראי עוד
-
כשה' ברא את העולם הוא ברא את הדומם, צומח וחי- בכמות אדירה. הרבה אבנים, צמחים, עצים חיות ואז- בבריאת האדם קרה משהו אחר, שונה, האדם נברא יחידי. 🎊 כל מה שה' ברא בעולם האדיר שלנו- הוא רק בשביל האדם, תחשבו עד כמה ה' אוהב אותנו❤️• לטור המלא
קראי עוד
-
האישה היא אחות יחידה לחמישה אחים המשמשים כשלוחים של הרבי ברחבי העולם, והרבי החל לומר את מקום שליחותו של כל אחד ואחד מהם וסיים שההורים נשארים כעת לבד… המשיך הרבי ואמר: עכשיו נמצאים הם בשדה התעופה ונשפכות שם דמעות רבות, על אף שאלו דמעות של שמחה, אבל בכל זאת אלו דמעות, וברגע זה נמצא אני אתם• הטור השבועי מאת שלי עטרה מן
קראי עוד
-
מה ה' רוצה מאיתנו?!? כמובן תורה ומצוות, שניתנו לנו כדי שנוריד את השכינה, ונביא את העולם לגאולה, שהיא מטרת העל!! לא מספיק!! מה לשם שמיים רוצה מאיתנו?!?• לטור המלא מאת יפעת עוז
קראי עוד
-
"עליתי לארץ בגיל שש מסמרקנד. הוריי עשו הכול כדי שאתאקלם בארץ החדשה. ידענו להפריד בשר וחלב וגם אכלנו ראש של דג בחג. כילדה ישבנו שם בחצר המשותפת, ואני זוכרת את מערבולת השלולית שנקוותה במרכז החצר וילד לא יהודי אומר 'יש אלוקים גדול ויש אלוקים קטן, הגדול משגיח על הגדולים והקטן על הקטנים' ואני קמה בעוז ובחוצפה, שלימים תהיה עזות דקדושה שלי, ועונה לו: 'אין דבר כזה, יש אלוקים אחד והוא שומר על כולם!' ועכשיו, עם הכוחות שקיבלנו במסע אלול שלנו לרבי – אני יודעת שיש רבי גדול אחד והוא שלי ושל כולם".• לטור המלא
קראי עוד
-
בזמן המלחמה בין דרום לצפון קוריאה, [תשי”ב-י”ג] נשלחו כוחות מיוחדים מטעם צבא ארצות הברית לאזור. אחד מהחיילים היה בתהליך התקרבות ליהדות, והחליט – לפני צאתו – לקבל מהרבי את ברכת הדרך. כשנכנס לקבל ברכה אמר לו הרבי: ברכתי נתונה לך, בתנאי שבזמן שהותך שם תצטרך להשפיע על שאר החיילים היהודים לקיים תורה ומצוות. טור שבועי המקשר את ה'יום יום' ופרשת השבוע שלי עטרה מן • לטור המלא
קראי עוד
-
בבוקרו של יום חולין, ישבתי לי בחצר ביתי נהנית לי מהשקט העוטף וציוץ הציפורים, שואבת אנרגיות ליום חדש. בעודי לוגמת מכוס התה בתוך השלווה הנפלאה הזו, לכדו עיני זוג יונים במרפסת אחד השכנים, המביט זה על זו ממושכות מבלי להתעייף • רינת יונגר בטור מיוחד לחודש אלול
קראי עוד1
-
"אפשר גם לדבר, לספר או לבכות, לצחוק או לתהות, להתפלל, לקוות" טור מרגש לחודש אלול מאת הילה פיכמן • לטור המלא
קראי עוד
-
"הצילו, אני לא נושמת, חוש הטעם שלי השתבש, אני אוכלת בלי הבחנה בין מתוק למר, לא מחסירה מפי דבר. וחוש הריח... מה ילדיי עושים כעת?? תודה לה' אני בריאה, בעלי בריא וכל ילדינו בריאים! לא מובן כלל וכלל. כעת כשמגיפת הקורונה שוב פורצת בעוצמה, אני מוצאת את עצמי בערפול חושים משמעותי" • לטור המלא
קראי עוד
-
גולשת האתר משגרת לנו שיר שחיברה, המקשר בין ח"י אלול ופרשת כי תבוא, עם מסר אקטואלי עבור כולנו: כל עם ישראל הוא גוף אחד, ואם כואב לאיבר אחד מיד כל שאר האיברים מרגישים זאת. מוזמנת להתבשם מהשיר ולהקלוט את המילים • לשיר וההסבר
קראי עוד
-
"בהתחלה, הכל היה כל כך קל. הרי הכל ברור לה ומובן... לאט לאט הדרך החלה להסתבך מעט. זה התחיל בפחדים הלא ברורים, מהוססים , שלאט לאט כיסו לה את שדה הראיה, ופתאום היא התחילה לראות דברים אחרים... לפעמים היא עצרה כשלא צריך, ולפעמים היא פנתה לכיוון הלא נכון..." טור יפהפה לאוהבות לחשוב • לטור המלא
•
קראי עוד
-
היא ענתה בבכי: "רציתי לחתוך כדור שוקולד קפוא ובטעות הפעלתי כח רציני ובמקום לחתוך את הכדור- הסכין נכנס לי לתוך היד". "אוהו. וכל זה משוקולד?!" תוך כדי התפירות, הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות את ילדתי מתוקתי כך סובלת, חטפתי כזאת סחרחורת שהרופא אמר לי לשכב מהר.אמרתי לו - "אבל הבת שלי צריכה אותי"... מתוך הטור המיוחד של מורן קורס • לטור המלא
קראי עוד
-
"בשעה טובה הבן הבכור שלי התחיל שיעור ב' בישיבה, נכון, יש את האמירות הצדדיות ששיעור ב' זה לא כמו כשנכנס בשערי הישיבה פעם ראשונה. עכשיו כבר הילד רגיל ובתוך העניינים.. *ובכל זאת* למרות שזו שנה שניה השתדלתי מאוד לחוות איתו בפן המשפחתי בדרך הכי ביתית שאפשר, ולמה ככה?! מה משמעות החיות וההתלהבות הזו? -אם הילד יתחיל בחיות, אז בעז"ה ימשיך את כל השנה בדרך הטובה" • לטור המלא מאת שרה רטובסקי
קראי עוד
-
"כן, גם היא הרגישה וחיה את אותה הרגשה. היא זרקה משאלה לחלל: "יאללה שיגיע כבר תשעה באב" שאלתי בתמימות, מדוע היא כל כך מחכה לתשעה באב? למה היא מחכה ליום האבל הגדול? היא ענתה- אחרי האבל הגדול, כבר נגמרים מנהגי האבלות ואפשר לשמוע מוזיקה. אוחח, מתוקה שהיא"מתוך טורה של שרה רטובסקי • לטור המלא
קראי עוד
-
חייכתי, נזכרת בתמונה מן העבר: אמא מראה בגאווה לאבא את שטיפת המדרגות הנפלאה של הילדה הבכורה שלה, אני מייבבת שזה לא נקי כמו שאמא עושה כל שבוע, ואבא מתכופף אליי לגובה העיניים, ומבטיח לי שבשביל הגיל שלי זה נחשב פשוט אליפות, ובכלל לא צריך להשוות. העיקר שנקי ונעים וכל כך עזרתי לאמא... • לקריאה
קראי עוד
-
"להגיד קשה לי, אני לא יכולה, אני צריכה עזרה, כמה, מתי, ואיך? מאז שהיינו ילדות סיפרו שלנו סיפורים על נשים חזקות שהתמודדו באומץ ובנחישות והצליחו להתגבר על כל הקשיים. מכל הסיפורים האלו הבנו שאנו צריכות ״להיות חזקות״. המסר שקיבלנו הוא לא לבטא חולשה וקושי. לא להגיד: ״קשה לי. אני לא מסתדרת. אני זקוקה לעזרה״. מתוך טורו המיוחד של זאב קרומבי • לכתבה המלאה
קראי עוד
-
"לצערי אני מזכירה את חטאי היום, כשצעדתי שם, אני זוכרת מראה סוראילסטי- חבדניקים (בלשון של אז- שחורים, פינגווינים) פתחו באסטה- והניחו תפילין וחילקו נרות שבת. לא יודעת למה, התעורר בי כעס למראה הנל ושאלתי כמעט בקול:"איך הם מעיזים??" לא עברה דקה, ומיד שאלתי את עצמי- רגע, מה קרה? למה אני כ"כ כועסת עליהם? הם צעקו עלי? איימו עלי? לקחו לי משהו?" מתוך טורה המיוחד של מורן קורס • לכתבה המלאה
קראי עוד1
-
רינת יונגר, מטפלת ויועצת בטור מרגש של השגחה פרטית עם תובנה לחיים: "חברה יקרה שפגשתי לא מזמן, סיפרה לי את המופת הבא בזו הלשון: "משפחתי המורחבת התארגנה לשבת גיבוש במירון. כל האחים שהצטרפו שמחו להעביר את הסכום המתבקש עבור שבת זו, שהיה זה סכום כלל לא מבוטל. כששמענו אודות העלות העצומה שהיה עלינו לשלם..." מתוך: "מובילות לגאולה", בהוצאת שיעור ד"מ לנשים אלעד • לטור המלא
קראי עוד
-
"חמישה דברים שיגרמו לך לאהוב את עצמך- בלי להיות תלותית בהערכה מאחרים..." מרגישה תלותית באחרים? מרגישה שאם לא אוהבים אותך, אז את לא שווה? מרגישה שאת לא מספיק אוהבת את עצמך? כנסי לכתבה המלאה כדי לקבל 5 כלים עוצמתיים ותתחילי כבר עכשיו לאהוב את עצמך יותר ולהיות שלימה עם מי שאת!" מאת איטא וולמן • לטור המלא
קראי עוד