-
הם נמרצים וחייכנים מארגנים במרץ את הנרות מדליקים בהתרגשות שיא עם מנגינה מיוחדת כל אחד רק לו שרים ורוקדים בצוותא. ואני מסתכלת על הילדים האלה ובא לי לבכות. איזה חיים. איזה חנוכה שונה • שומעת את חני מתייפחת מתייפחת ואומרת לי, לאה, אם אבכה - לא תשמעי אותי. ואם לא אבכה - לא תביני.. יש רבי בעולם. והוא אוהב אותך! • השליחה לאה ברוד במונולוג אישי מרגש ומדמיע. עוצמה של שליחה בניכר! • לקריאה
קראי עוד4
-
טיסה.. זיעה קרה על מצחי.. צמרמורת בלתי רגילה, איבוד שיווי משקל והמון חוסר אונים! מתי זה כבר ייגמר? עוד כמה שעות נשארו? איך זה שכולם לא פוחדים... הרי אנחנו כל-כך רחוקים.. ורק אני.. מחכה. בציפייה שזה כבר יגמר • לקריאה
קראי עוד
-
הוא הגיע מאוחר.. איפה הוא? דווקא היום כשאני כל כך צריכה שהוא יגיע מוקדם… פתאום הוא נכנס! עם זר פרחים ענק! מזל טוב!! הוא אומר לי. מצחיק שכמעט שכחתי שהיום זה היום • לקריאה
קראי עוד
-
חשבתי לעצמי היום, מה אם היה קורה שהאלטע רבי לא היה יוצא בקריאה להפיץ ביתר שאת וביתר עוז את החסידות, ואם אותם שני בחורים לא היו מגיעים לישיבה ההיא ואבי לא היה מתקרב לחב''ד, מה אני הייתי היום??? בחורה ספרדית ממוצעת שלפעמים מועדת, מתקשה או נופלת??? • גולשת צעירה משתפת בהגיגיה המיוחדים לחג הגאולה י"ט כסלו • לקריאה
קראי עוד5
-
דווקא כאן בפטרבורג - בעיר שהיתה שיא הטומאה והקליפות, חוגגים את הניצחון בגאון ובראש מורם!! שהיינו שם בפטרובלסקה, התמלאנו בתחושת גאווה וניצחון יהודי חב"די. ניצחון של אמת על השקר והקליפה. התחזקנו בדעתנו שזכינו! • אחת מהבנות השליחות בפטרבורג, בהתוועדות מכותלי הכלא בו שהה אדמו"ר הזקן בהיותו במעצר • לקריאה
קראי עוד3
-
"אמא, אני יכול לעשות זאת בדיוק כמוך!" צחקקתי לעצמי ואמרתי לו, "אם כך שב, רגליים ישרות, בטן פנימה, גב ישר כמו סרגל והכי חשוב ידיים מורמות גבוה גבוה!" בני בן השש החזיק מעמד בדיוק מספר שניות. "בעצם" הוא אומר "אני חוזר לישון..אני נורא עייף".. • לקריאה
קראי עוד
-
הדר נשמה טובה. נשמה שהיתה עטופה עד היום בגוף. אני זוכרת את החג הראשון שהכרתי אותך. התפעלתי ממך כל כך. נדהמתי מהעוצמות שלך. סיפרת לי את סיפור חייך. בפשטות. איך הורייך שגידלו אותך במסגרות חרדיות פרשו כנפיים ביום בהיר ובחרו להתנתק מכל זה. ואת בחרת לדבוק לאלוקים ולקיים מצוותיו. האמונה שלך האינסופית בערה בך, בלי הגבלות • אחת מהבנות השליחות בפוקשר, שטערנא שרה לוי, בטור כואב ומרגש • לקריאה
קראי עוד3
-
שכונת המלך, קראון הייטס. יצאתי למרפסת, הסתכלתי סביב. הסתכלתי שוב- המציאות פתאום נראתה לי אחרת. במקור אני מארץ ישראל - איך הגעתי לפה? למה לי לגדל את ילדנו במקום שכזה? אני כל-כך רגילה לזה שאנחנו בעצם גרים בין גויים. האם זה נורמלי? האם זה משהקב"ה רוצה מאיתנו? • לקריאה
קראי עוד
-
מיתוס היהודי הנודד לא נולד לחינם. גם פה-"אשם" אברהם אבינו. הוא היה היהודי הראשון וכבר החל לנדוד. בראשונה, בציווי אלוקי כחלק מ-10 הנסיונות שנתנסה בהן "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.." ואח"כ למצרים וכו'. גם יעקב אבינו, היה איש נדודים. בהתחלה ברח לחרן וחי שם 14 שנה. בסוף, הוא חזר לארץ ישראל אך גם שם לא נשאר • לקריאה
קראי עוד
-
לא ידעתי מה לענות, אף פעם לא חשבתי על זה. אבל דבר אחד לא הבנתי. אני יודעת את חני, ואין לה שום ענין בחסידות ויהדות, חוץ מהלוגיסטיקה שמאחרי הכל. אני לומדת איתה חסידות ואנו מתוועדות... אבל משהו קטן תמיד לוחש לי 'למה? זה לא פועל! מעשה בפועל לא מעניין אותה. לשם מה את מקריבה שעות????' • לקריאה
קראי עוד4
-
הסתכלתי על עצמי בראי הגדול מכף רגל ועד ראש. שערי ארוך ועובר את מותניי...הוא פזור וחלק. על עייני משקפיים אופנתיות גדולות ובולטות האיפור קצת מוגזם. השמלה שעל גופי קצת צמודה ולא בדיוק 10 סנטימטר מתחת הברך... "האם אני מתלבשת ונראית לפי תקנון רבי חב"ד"? "האם אני חב"דניקית אמיתית"? לפתע החלו שאלות מתרוצצות במוחי... לא ידעתי לענות על השאלות • לקריאה
קראי עוד6
-
אותו עבר מפואר, פשוט, מלא קשיים והמון הקדשה ללא גבולות שמוזכר בקצרה. שרה אמנו מגלמת את תפקיד עקרת הבית, הציר המרכזי – "שמע בקולה", העקרה לעת עתה והאשה היפה והצנועה • לקריאה
קראי עוד1
-
זה כרוך באימונים! זוכרות את החתונה של מושקי? את הבר-מצווה של מנדי? את מרים עם התוף? או שמא את דוד שפיזז ופיזז עד ש... בחרתי לקחת את ההוראה והריקוד כשליחות חיי. להעביר את המסר לנשים ובנות שכשאנחנו בוחרות להתמקד במתנה האישית שהקב"ה בחר להעניק לנו • טור חדש באתר
קראי עוד
-
הארץ סוערת. שוב הטרור מכה גלים. אם פעם חשבנו שאזורים מסוימים הינם מקום סכנה, היום אין כמעט עיר בארצנו שאינה חשופה. להיות אימא בכזה מצב?! כ"כ הרבה אחריות והמתח עולה: "מה יהיה?" סרטים משתוללים בראש. מראות לא נעימים ומאיימים ואותנו משתקים. והרי זו המציאות. כל זה אמת. מול עינינו.. מה לעשות? יש ברירה אחרת מאשר לפחד ובבית להסתגר?? • לקריאה
קראי עוד
-
חיה, אישה צעירה שזכתה לשהות בחצרות קודשנו בחודש החגים האחרון, של שנת הקהל, משתפת בתחושותיה • תשרי ה'תשע"ו. לא להאמין. הגענו, כמו כולם, לרבי. עמדנו מול 770, כולם התרגשו. רק בליבי שכן לו עמלק קטן שקירר לי את הנשמה. שלחש לי בשקט: "זה לא יעזור לך, לא תצאי מכאן אחרת. אפילו הכנה לא עשית, מה נראה לך?" • לקריאה
קראי עוד4
-
האמת שזו היתה התלבטות לא פשוטה בעבורי. תשרי ראשון שאני זוכה להגיע לבית חיינו – 770, ביקשו ממני בלחץ רב להכנס למערך של חדר האוכל של 'הכנסת אורחים', עקב הערכות המוגברת לקראת שנת הקהל, ופיצוץ האורחות הצפויות להגיע בשנה זו, כשהתייעצתי, הדעות היו חלוקות בעניין. הרוב אמרו שלא כדאי בתשרי ראשון. אבל הרבי הכריע • גולשת האתר שהתנדבה ב'הכנסת אורחים' מצדיעה לאחראיות ולצוות כולו • מכתב מרגש
קראי עוד9
-
חזרנו לשגרה. אך כאן מתחילה עבודה רבה. אם היית תלמידה לחוצה - זה חוזר אלייך כאמא. אם היית תלמידה חרדתית - זה חוזר אלייך, כאמא. אם היית תלמידה ביישנית - זה חוזר אלייך, כאמא.... אז הילד הולך לבית הספר, וחזר עם שיעורי בית. הסיפור שאינו נגמר.. ואז האמא חוזרת להיות אותה ילדה קטנה שכאילו חוזרת מבית הספר עם שיעורי הבית שלה • לקריאה
קראי עוד2
-
"אחרי החגים אתחיל דיאטה"... "אחרי החגים אלך בקביעות לשיעור השבועי"... "אחרי החגים אצא למבצעים לפחות פעמיים בחודש", אחרי החגים.. – זה עכשיו! • לקריאה
קראי עוד
-
עד עכשיו מהדהדות באוזניי דברי הפרמדיק: "מצטערים עשינו כל מה שביכולתנו.. הוא נפטר".. מהההה? זה מה שעבר בראשי בשנייה שאחרי, אין מצב! סבא שלי נפטר?? לא, לא יכול להיות, אולי מישהו אחר, אבל לא סבא שלי! בטח עוד רגע הוא יקום... לא נקלט... גם עכשיו לא... הרי רבע שעה לפני כן עוד דיברתי איתך, אתה גם הלכת מחדרך למטבח וחזרת לחדר ללא עזרה! סבא, לאן נעלמת??? • לקריאה
קראי עוד2
-
האוטו מתקרב, הדפיקות נשמעות חזק יותר ויותר, ניתן כבר להבחין בשמות הרחובות המוכרים, והנה זה כאן מולי, סווען סווענטי!! זה לא חלום, זה אמיתי... נכנסת פנימה והלב רגוע, נושמת את אותו ריח מיוחד, את רעש הלימוד, רעבע, חזרתי הביתה! • לקריאה
קראי עוד1