הגדלה

אחיות, כמה שאני מתגעגעת, אני בטוחה שהגעגועים שלי לא מתדמים כלל לגעגוע שלכן.. להכל פה בארץ! למשפחה, לחברות, לאוכל (חלבי.. בשרי), לשפע, לחשמל, לתרבות ולנורמה הסביבתית • בתור אחותכן הקטנה יש לי משאלה: הלוואי, הלוואי ואצליח לפעול ולעשות כמותכן. להקים בית חב"ד פעיל לתפארת! לתת, ולתת, ולתת • מינה גרומך כותבת לאחיותיה ד.ל חביב ומושקא סודרי • טור מרגש עד דמעות

קראי עוד9

אילוסטרציה

הגדלה

כשירדו מרשימת המשימות שלי עוד כמה דברים חשובים, עליהם ויתרתי די מעצלות, הרגשתי שזה כבר בעיה. אני צריכה קצת לתפוס את עצמי. אבל- גם לזה לא תמיד יש כוח... הנס שלי היה כשמענדי, חזר מהבית חב"ד, התיישבנו קצת על קפה של ערב ועוגה שלי ומענדי 'פצח'- כיוצא לקרב- בשיחה, חזרה גנרלית לקראת השיעור של היום בערב • אז נאמר לכל צרותינו די, ושה' יעזור לכל המשפחות שאיבדו בזמן האחרון את יקיריהם, ולכל הבתי חב"ד שאיבדו עכשיו שלוחים נאמנים, האריות שבחבורה ע"ה • מושקא, אם ושליחה בטור מעניין

קראי עוד

הגדלה

, "אילו היה אחד מתעקש להביא משיח, היה כבר בא..." מהדהדים דבריו ומפנים אצבע אל כל אחד מאיתנו. לפעמים זו אצבע מאשימה ולפעמים זו אצבע המורה : "לך יש את הכֹח!" • יונה אלון

קראי עוד

אילוסטרציה. צילום אודליה ש

הגדלה

בהחלט יש אנשים שמסלול הוראה מתאים להם וב"ה הם "מסודרים" אבל מה עם אלה שלא?! מה עם בחורה שלא מרגישה נוח במסלול של חינוך?! או במילים אחרות "אין לה את זה"! ואני לא ישתמש בקלישאה "סוג ב'" • תלמידת סמינר תוהה בקול

קראי עוד14

הגדלה

משום מה חשבתי שיכולות העל שלו בתחום השרבוט, האלתור והקשקוש, שהניבו לו דווקא כמה ציונים נאים בתואר הראשון יעמדו לי הפעם, ומשזה לא קרה, רוב זעמי הופנה כלפיו: "אמרת שתעזור לי! אמרת שזה קטן עליך! שהאוניברסיטה זה ערימה של שטויות! אז איפה אתה עכשיו? נו! בוא תעזור לי!!" • נעמה טוכפלד

קראי עוד6

הגדלה

האישה החרדית טרודה ועייפה ואינה מצליחה לעצור את המירוץ המהיר של החיים ולשאול את עצמה שאלה פשוטה: למה? לאן אני רצה? מהו בעצם התפקיד הייחודי שהקב"ה הטיל עליי בשליחותי כאן בעולם הזה • לקריאה

קראי עוד4

למצולמת אין קשר לכתבה (צילום אודליה ש)

הגדלה

סיימתי די מהר את השיחה עם המשפיעה, לוי'ק התינוק בכה. אבל אני את שלי כבר קיבלתי. לא צריך לנהל פרוייקטים ענקיים ובומבסטיים, האמת, שגם את קורבן התמיד הקריבו רק פעמיים ביום- בהתחלה ובסוף, ולמרות זאת הוא נקרא תמיד • מושקא, אם צעירה בטור שבועי

קראי עוד3

הגדלה

בקצה העירה, גרה לה משפחה בבית קטן וצנוע. לפתע נכנס אחד הילדים בדהרה לבית תוך כדי צעקות ובכיות רמות: "שרפה!! שרפה ענקית בוערת בשדה!! עוד רגע האש מגיעה אלינו ותשרוף הכל חייבים לברוח!!" • באיזשהי פינה מוסתרת בלב, יש שם איזה מישהו שמקונן לך, "בשביל מה עכשיו לעשות עוד דברים טובים ונחוצים? הרי יש לך עוד זמן עד שתגמר הגלות.. כמו שחיכית לו עד עכשיו מלא זמן, תחכי לו עוד קצת. מושקי ג.

קראי עוד6

הגדלה

"לא!", ממשיך סחבק באומץ, "להגיד'ך תאמת, לא חושב על זה. לא מעניין אותי. תכלס, מה רע לי בחיים? עבודה - יש. אישה טובה מבית טוב - יש. ילדים ברוך השם שיהיו בריאים - יש. שומר תורה ומצוות. משתדל להיות בסדר עם עצמי ועם קוני. מה אתה מבלבל לי עכשיו עם משיח? למי זה טוב? להתחיל עכשיו עם מלחמות בכל העולם? קורבנות? לחזור לימי הביניים עם הלכות חשוכות? לא בא לי על זה. זו האמת!" 'סחתיין על האומץ', אני אומרת בלב. זה מה שנקרא גילוי נאות. בחור דתי שהעיקר ה-13 לא ממש עיקרי לו. נעמה טוכפלד

קראי עוד6

אין קשר בין המצולם לכתבה :)

הגדלה

ריקי גולשת האתר מגיבה על טור שפורסם באתר לפני מספר ימים בו מתארת בת תיכון את ריגשותיה ויוצאת בקריאה לשאר חברותיה (שאולי) נמצאות במצב דומה לשלה • למען האמת אני גם כאובה על אותן בנות מעטות שעוברות את התופעה האמתית שנקראת "תסבוך" ומקווה שימצאו את הדרך הנכונה והמקצועית לטפל בבעיה. אבל עוד יותר כאובה או אולי יותר מתנגדת לכך שהוציאו את העניין מהקשרו והעלו את הנושא בצורה כ"כ כוללנית ולא נכונה • לתגובה

קראי עוד17

הגדלה

אולי באמת משהו בקשר הזה לא בסדר? מושקי היא פצצה, אני גם כן, אבל אולי ביחד זה לא הולך?? דיברתי על זה עם מושקי, היא לא חשבה כמוני. האמת, גם אני לא מי יודע מה רציתי להאמין בזה.. הגרסה של מושקי היתה באמת נוחה לי.. אז זרמנו, פשוט המשכנו הלאה • דבורי בטור כאוב לבנות הנעורים

קראי עוד36

הגדלה

לא. אני יודעת שאני לא יכולה. אני יודעת. תמיד! עוד מהתיכון והמכללה אמרו לנו שצריך לעבוד, לעשות נחת רוח לה', כל השיחות האלה של הרבי שהעיקר זה העבודה למטה בעולם הגשמי. אבל באמת, להיות כנה באמת עם עצמי - אני יודעת שאני לא יכולה • בלוג חסידי מאת הגולשת מושקא • לקריאה

קראי עוד2

הגדלה

מה שמביא יותר תועלת, יותר קשה לעשות אותו, היצה"ר רוצה נגד הקדושה, נגד הטוב האמתי ולכן הוא מערים הרבה קשיים ונותן תירוצים לא לעשות את מה שמביא יותר תועלת ומה שנכון לעשות באמת. טוב להיות מודעים לכך, להתחכם ביצה"ר ולעשות דווקא את מה שהכי קשה • לקריאת הטיפ

קראי עוד1

אילוסטרציה

הגדלה

מתחילה לתהות, האם באמת אני כה גרועה ונוראה כפי שאני נראית בעייני המורה? למה ואיך נחרץ דיני שעד סוף ימי אקבל את אותו הציון הנכשל אצל אותה המורה? ועוד שאלות נוקבות וכואבות, שלא היה לי אף שום כיוון של תשובה ומענה עליהן • מושקי ג מתבוננת

קראי עוד2

(צילום אילוסטרציה: shutterstock

הגדלה

"ואם אני אוכל כל יום בשר", הוא משחק במזלג בפיזור, "אני אגבה"? "אתה בסדר גמור לגיל שלך", אני מודדת אותו בעיני, "רגע, מה, צוחקים עליך שאתה נמוך"? "לא. יש אפילו ילדים גדולים ממני בגיל אבל יותר נמוכים", הוא מודה. "אז מה – מה"? "כלום. אני רוצה להיות יותר גבוה".• לאמהות שביננו

קראי עוד1

הגדלה

פנים שוחקת מראה לכולם, אבל רק גופי יודע כמה הלב נכלם, ללוות עוד חברה, בדרך לחופה, להתרגש ולבכות אך לא רק משמחה • עברו שנים, עידן ועידנים, מאושרת ושמחה הרגשה נפלאה, בית חב"ד פעיל, בעל אציל, שליחות של הרבי מבצעת בשלמות • שיר מרגש לקריאה

קראי עוד2

הגדלה

"הרבי? איזה רבי?", "מה איזה רבי, הרבי מליובאוויטש, כמובן", "אה.. האדמו"ר מחב"ד, שנפטר...", "הוא חי", "מה?", "הוא חי!", "מה???". שלוש, שתיים, אחת, אפס.. אני סופרת בלב • נעמה טוכפלד בבלוג חסידי ומרתק • לקריאה

קראי עוד4

הגדלה

למחרת בשעת מבחן שוב כססה את העט, חשבה, התלבטה, סימנה את הנושא, הנשוא וכל ידידיהם ואז החלו כל המילים להתערבל. כן, זה קרה שוב. דמעות תסכול עלו לעיניה, למה? למה? למה? נחמי בחרדת מבחנים... איך פותרים את הבעיה? • באדיבות עלון 'אחות התמימים'

קראי עוד9

הגדלה

אאההההההההה......." צעקה בקעה מאחד הקרוונים בסמינר • כל בחורה הלומדת בסמינר למדה כבר שכשיורדים לאזור הכיתות וצעקות נשמעות, התגובה הראשונית תהיה: מי כלה????! • תלמידת סמינר בטור צעיר ומבולבל

קראי עוד11

אילוסטרציה

הגדלה

מוט'ל נתן בה מבט לא מאמין לא מאמין. "מה??" לא הבין. היא היתה מומחית בבשורות לאבות מבולבלים וחזרה על דבריה שנית. "נולדה בת בשעה טובה ומוצלחת" מוט'ל התיישב על הספסל, המום. "מה? מתי??" • מופתים מתגלגלים..

קראי עוד4