-
אחי"ות, ט' באב זה היום שלנו! • בלוג
אני מסתובבת ברחוב מביטה סביב ולא מאמינה. המקום הזה עד לא מזמן היה הבית של כולנו. המקום הכי מוכר בעולם ועכשיו כל כך קשה לזהות אותו.. פתאום הכל צף. הפחד הנורא של הימים האחרונים, הדאגה, הניסיונות הנואשים של לוחמים צעירים ומבוגרים כאחד לעצור את ההרס • לטור המלא
מאת: אסתי פראנק
אחו"תי האהובה.
אני מסתובבת ברחוב מביטה סביב ולא מאמינה. המקום הזה עד לא מזמן היה הבית של כולנו. המקום הכי מוכר בעולם ועכשיו כל כך קשה לזהות אותו.. פתאום הכל צף. הפחד הנורא של הימים האחרונים, הדאגה, הניסיונות הנואשים של לוחמים צעירים ומבוגרים כאחד לעצור את ההרס. את החורבן. זהו, המאבק הגיע לקיצו. עד מחר כבר לא נהיה כאן כדי לראות את מה שלא השאירו לנו.
ארצנו הקדושה תשמור לנו אמונים עד לשובנו אליה בקרוב בעז"ה. ריח השריפה שעומד באוויר מזכיר לי את מה שממילא אי אפשר לשכוח. בית ה' חרב… אני עומדת למול אותם להבות אדירות כשמסביבי חבורות יהודים חבוקים אלו בזרועות אלו וגועים בבכיה. גם הלב שלי מאיים להתפקע מהעומס, איך ממשיכים הלאה? מה יהיה מחר? רגע לפני שהבכי הגדול מגיע אני פתאום נשאבת למקום אחר. אני מוצאת את עצמי שטופת זיעה בחדר מוכר מאוד. בא"י. בשנת תשע"ג. לוקח לי שנייה להבין..
חלום, קמתי ויצאתי למרפסת להירגע מעט. לישן אני כבר לא אצליח הלילה. זה היה מוחשי מידי. מאורעות החלום טסו מולי כסרט נע.. עם ישראל יוצא לגלות כשליבו מדמם משאיר מאחוריו בית מקדש חרב. 2000 שנה אח"כ הם מספיקים לחזור לארצם אבל הבית טרם נבנה. אדי העשן המיתמר מאותו יום נורא עוד לא שכחו. השכינה מתגעגעת הביתה. כמהה לפחות לדירת ארעי בגלות. ואת יודעת מה? אפשר לעשות עם זה משהו. שוב אנו לא חסרי עונים למול אותם להבות ענק. זה התפקיד שלנו בעולם וזה אפילו לא מסובך. חז"ל דייקו על הפס' "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד".
ומוסיף הרבי: שעלידי שאדם עושה מחפציו הגשמיים מקדש לה' –למד תורה ומקיים מצוות ומביא קדושה גם בענייני החולין ובדברי הרשות – שוכן הקב"ה תוכו. בפרטים הקטנים. בחיי היום יום. שכל דבר יהיה מתוך 'בכל דרכך דעהו'נמנעת מלדבר לשון הרע? הלכת בצניעות? הארת פנים ליהודיה ברחוב? השראת שכינה! נתת לקב"ה רגע של מנוחה במקדש הקטן שאצלך בלב. ככה בדברים הקטנים בונים את הבית הגדול…
אז קדימה לעבודה!
אחות"ך האוהבת.
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
יחי! עוצמתי. זה מוכר מהעלון… יפהפה.
וואו! מרגש ועוצמתי!!!
חסרי אונים ולא חסרי עונים. מול אותן הלהבות ולא מול אותם הלהבות.
והעיקר – שנזכה לבניין בית המקדש השלישי מיד ממש נאו!!!
מדהים!
די מוכר… לא נכתב בעבר בעלון של אחו"ת התמימים?
יחי. כן.
זה הי' בעלון שנה שעברה.
שכוייח על הזיכרון…
יחי המלך המשיח!
מי הכותבת המוכשרת?! את יודעת? לפעמים מרב כתבות משהו נשחק… אבל זה לא סתם מכתב! זה משהו שונה! עוצמתי! הלוואי שכבר נזכה…! תודה, הזזת אצלי משהו… 🙂