הדילמה של שרי:

"לקראת שנת הלימודים הבאה רציתי להתייעץ עימכן. עומדת לפניי שנה לא פשוטה: אני גם אלמד בסמינר וגם אלמד בכיתה; אני גם צריכה לעזור בבית, ולצאת ל'מבצעים' בחוץ, גם להיות בקשר עם חברות וגם לדאוג לעצמי – ואני תוהה איך אצליח להכניס הכל לסדר יומי העמוס?" והנה העצות והטיפים שלכן.

"ניצול הזמן תלוי כשאר עניני האדם בהצלחה וסיוע מלמעלה"

למדור הבעיות,

ראיתי מכתב מאת הרבי מלך המשיח בנושא הבעיה אודות אחד שלומד את החומש היומי וביקש מהרבי לשחרר אותו מהתהילים והתניא.

הרבי כותב לו שזה "ישחרר" אותו גם מהתוצאות הטובות שלהן… ומתייחס לסיבת הקושי (אגרות קודש, כ' יד, עמ' רפט): "ובמה שכותב אודות קוצר הזמן, ניצול הזמן תלוי כשאר עניני האדם בהצלחה וסיוע מלמעלה, וכנראה במוחש אשר לפעמים נקלטות הסברות וענינים הנלמדים בקל וטוב ולפעמים צריכים יגיעה רבה וריבוי זמן, וגם לאחרי זה אין ההבנה ברורה כדי צרכה, אף שהמדובר הוא באדם אחד, אלא שבזמנים שונים, וסגולת כל מצוה (והשיעורים בכלל זה) כמאמר המשנה מצוה גוררת מצוה, זאת אומרת שעל ידי קיומה בנקל יותר לקיים מצוה אחרת, שבזה גם כן שבנקל יותר להבין ענינים הנלמדים ובטוב, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור. בברכה." מכאן שאם תוסיפי ברוחניות תהיה לך יותר סייעתא דשמייא בזמן.

בהצלחה!

סמדי כ.

נוה שרת

תכנון לטווח ארוך

לשרי שלום,

דמייני פאזל ענק להרכבה. ביכולתך לשפוך את כולו ולנסות להתאים – זה יגזול זמן יקר. לעומת זאת תכנון שיטה להרכבה – קודם למיין את המסגרת ואת שאר החלקים לפי צבע או שייכות לשטח, או הסתכלות על התמונה תקל את ההרכבה. משל זה ממחיש כמה חשוב תכנון.הפתרון לעומס הדברים שאת צריכה להספיק בזמן הקרוב הוא תכנון לטווח ארוך.

הקדישי זמן לתכנון ובחירת משימות שעלייך להשלים בתקופה הקרובה. תכנון ארוך טווח יוצר מסגרת לכל פעולה יומית. אחרת איך תבדקי מה עלייך לעשות ומה מיותר? אם יצוץ פתאום פיתוי (כמו חוג), איך תבדקי אם הוא מעכב אותך? סמני לעצמך מה חשוב לך להספיק ודברים שאינם בתכנון לא יגררו אותך לאיבוד זמן יקר.
את לא מתבקשת להיות נוקשה – אפשר 'לזרום', אבל בלי סימון יעדים, לא תוכלי לבדוק התקדמות. כך גם תדעי לתת עדיפות למשימות מסוימות ולדחות אחרות.

שלך, דיני סגל

די לדחיינות!

לקוראות שלום.

הרבה פעמים אנו לא מספיקים לעשות דברים לא בגלל העומס אלא בגלל דחיינות. אנחנו דוחים טיפול במשהו מורכב או כבד. לכן נפרק משימות לחלקים. ניקח משימה אחת, כעבודה בסמינר – שנראית כבדה ומאיימת – ונחלקה לחלקים: בחירת נושא, איסוף חומרים, תכנון מבנה העבודה. כתיבה. הגהה. וכו'. נפרק משימות גדולות למטלות קטנות, נקבע יעדים וזמנים לביצוע כל מטלה ונרשום מה צריך בשבילה, והפר יהפוך לפרפר. נשמור על משמעת עצמית ולא נדחה, ואז יתפנה לנו זמן הלחץ של הרגע האחרון ובו נוכל להוסיף פעולות אהובות. משימות לא נעימות – נבצע בהקדם! וכך לא יעסיקו את המחשבה.

ברכה והצלחה!

מימי סימן טוב

נ.ב. עוד משהו, הבחינו בין 'דחוף' ל'חשוב': כמה זמן אובד ל'דחוף' ('כיבוי שריפות'), במקום לעבוד על החשוב, נפנים זאת ונקבע מועד אחרון ל'חשוב'.

"יום ליום יביע אומר"

אחיות יקרות,

שרי העלתה בעיה לגבי עומס המטלות היומיות בשנה הקרובה. בשביל שתעמוד בכך עליה לעשות תכנון יומי. כי לעיתים כל היום מתמקדים במטלות לא-חשובות ודווקא למה שהיינו מחויבים לא נשאר זמן ושוב דוחים משימה לא אטרקטיבית… כדי להתגבר על כך, נגדיר יעדים. בכל בוקר – או בערב שלפניו – נקדיש מספר דקות להגדרת המשימות, ויעדי היום. נתכנן כל דבר עם זמני תחילה וסיום משוערים. כך נרגיש מחויבים לעשותם. נרשום משימות ונדרג לפי חשיבות. הסדר יפנה לנו מקום בראש וזמן. נעבוד עם יומן / לוח שנה מסודר ומוקפד. לא נסמוך על הזיכרון או תזכורות סלולאריות. נעקוב אחרי הלו"ז, נמחוק דברים שעשינו, ונבצע 'תיעדוף' למשימות הנותרות.

לא נקבע לו"ז לחוץ לכל דקה ביום. נישאר גמישים לדברים לא צפויים לכן ניתן מרווחי זמן גדולים יותר בין משימה למשימה. נתחשב בשעות בהן אנו מתפקדות במרץ.ובתחילת היום נבצע פעילויות הכרחיות. כדי שלא נשכח או לא נספיק אותן.לאחר קביעת סדרי עדיפויות לרשימה היומיומית, נבצע את המשימות בלי לדלג על קשות או לא אהובות.מעבר לתכנון היומי, ערכי תכנון שבועי בסוף השבוע שלפניו.

כל יום שנעמוד בהספקים יקדם וישמח.

שנה טובה ומנוצלת לכולן!

פייגי דיקמן

לחץ לא יעזור! 'מבצעים' כן!

לשרי שלום לך,

כשיש בעיה פונים לרבי שופט, יועץ ונביא הדור. חיפשתי ב'אגרות' והנה תשובה הקשורה לבעייתך:

א) בהנוגע לפעולה עם הזולת לקרבו לאבינו שבשמים ולתורתו ולמצותיו.

הלואי שהי' כל אחד מאתנו מנצל כל זמנו הפנוי מלימוד שיעורים הקבועים, לעבודה קדושה האמורה, שאז היו עושים גדולות ונפלאות, ואין זה מבטל מעשיית מצוה אלא אדרבה פסק המשנה מצוה גוררת מצוה.

ב) על פי הנ"ל מובן גם כן המענה לשאלתו השני', שהוא ניערוועז (=עצבני) על ידי שמעיק כעול על מוחו, סדר לימודו עבודתו פרטית וכו', שנוסף על הענין שזהו היפך אופן עבודת ה' [שמפורש בכמה מקומות שצריך להיות דוקא בשמחה ובטוב לבב ונפסק להלכה ברמב"ם סוף הלכות לולב], הנה אין כל סיבה להיות ניערוועז מהנ"ל, כי די ומספיק זמן ביום לשמור השיעורים בלימודו, לעבודתו הפרטית וכו' ואדרבה הנ"ל מועיל בניצול הזמן כדבעי בקליטת הענינים שלומדם בקלות. [אגרות קודש כרך יח, עמ' קכא]

בברכה לניצול זמן מקסימלי וככל שתוסיפי בקירוב הזולת תהיה לך יותר הצלחה בזמנך האישי,

חיה מושקא, כפר חב"ד

תכנון הזמן הפנוי

למדור "עוצו עצה"

שרי העלתה את הבעיה כיצד תסתדר בשנה הקרובה עם כל המשימות גם יחד. הרבה אנשים מתכננים רק את זמן העבודה ובדרך כלל נשאר מעט מאוד זמן לעצמם… אנחנו רוצים לא רק ששרי תספיק הרבה, אלא גם שתרגיש טוב בחייה. לכן עליה לתכנן גם את הזמן הפנוי. הדבר ינעים את שעות העבודה כשתדע שתבלה את הערב עם משפחה או חברות (וכשנמצאים בזמן שהקצנו להם נהיה ב"פנימיות" ונהיה שם עד הסוף – נתרחק ממחשב או שיחות עבודה). מחקרים הוכיחו שככל שעובדים יותר, התפוקה, היעילות והריכוז נפגמים. במילים אחרות, חלוקת זמן נכונה לעוד תחומי חיים משפרת את המצב הנפשי ותורמת לריכוז וליצירתיות בעבודה!

נעביר את המסר הלאה. לא נתנצל על אחריות שיש מחוץ למעגל העבודה. יש חיים מעבר לבית הספר. כך שרי לא תרגיש יום אחד שהעבודה גזלה ממנה את החיים…

בברכה, חני, מורה.

נ.ב. חשוב לזכור כי אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים בחיינו, לא יישאר די מזמננו היקר

לדברים החשובים באמת.

טיפים להצלחה בזמן

לקוראות המדור,

בהקשר לבעיה שהעלו כאן הנה כמה טיפים: א. הקדשנה תשומת לב לכל נושא והימנענה מ'זגזוג' לנושאים אחרים. מקדנה וסיימנה עבודה אחת לפני מעבר לבאה. ב. טפלנה בנושאים דומים באותו זמן: טלפונים יחד. טיפול בניירת כולה. יצירת נושאי פעולה תעזור בניהול הזמןותתרום למרץ וליעילות. ג. שולחן מסודר עוזר למצוא מה שצריך. הנחנה במרכזו את החומר הכי החשוב. ד. שמנה שעון במקום בולט. ה. נצלנה "זמן מת" והפוכנה זמן המתנה למתנה – למדנה חת"ת בינתיים. ו. קחנה דקות לשקט בלי לחשוב על עבודות. הקפדנה לאכול ולשתות בלי הפרעות. ז. וותרנה על משימות – כדי שמה שתעשנה יהיה איכותי. זהינה משימות חובה ואת הרשות דחינה. ז. אכולנה ארוחות קטנות בכל שלוש-ארבע שעות – מזון בריא ולא שמן מדי. ח. השארנה זמן להליכה התורמת לבריאות ו'מנקה ראש'. גם תוך כדי עבודה בצענה פעילות, המרצת הדם ושחרור יתרמו למיקוד.

פ. שמחוני – יועצת ארגונית

כללים לחיסכון בזמן

לשרי תחי' שלום

1. הרבה פעמים אנו לא מספיקים לעשות דברים כי "מפילים עלינו תיקים" נוספים או שאנו מתנדבים למשימות. למדי לומר "לא" לעבודות נוספות. 2. נכון שאת יכולה לבצע הכי טוב, אך האצלת סמכויות תחסוך לך זמן ותוריד מתח. העבירי מטלות ותני אחריות – כמובן תוכלי לפקח. 3. הדריכי תלמידות לבוא אלייך עם פתרונות ולא רק עם בעיות. 4. הקציבי זמן למטרות אישיות, כך הן לא יעסיקו אותך במהלך היום.

שנה טובה! גולדי סנדר

חשיבות הזמן קריטית!

לקוראות שלום,

אנו עומדים בחודש שבסופו נברא העולם למדתי משהו בהקשר לזמן שמדגיש כמה הוא יקר וכמה חשוב לתת זמן לכל תפקיד כפי שעושה ה'. הקטע הרלוונטי לפניכן.

"הכלל ד"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה" הוא בהדגשה יתירה ביחס לבריאת הזמן, מפני התוקף שבבריאה זו. ומכיון שכל יום ויום (וכל רגע ורגע) דכל סדר השתלשלות הזמן הוא בריאה בפני עצמה – מובן, שענינו המיוחד של יום זה ("עבידתי'") שונה מכל שאר הימים דכל סדר השתלשלות הזמן. כלומר: יחודו של יום זה ב"עבידתי'" השייכת אליו – אינו רק ביחס לשאר ימי שבוע זה, חודש זה או שנה זו, כי אם ביחס לכל הימים דכל סדר השתלשלות הזמן, וההוכחה לכך – בפשטות: מכיון שיום זה נברא על ידי הקב"ה בתור בריאה בפני עצמה, הרי בודאי שיש בו ענין מיוחד שאינו בכל שאר הימים שבכל סדר השתלשלות הזמן, כי לולי זאת לא הי' צורך בבריאת יום זה. וזהו תפקידו של יהודי – "אני נבראתי לשמש את קוני" – לנצל כל יום ויום בהתאם לרצונו של הקב"ה, על ידי זה שממלא את העבודה המיוחדת שרצה הקב"ה שתיעשה ביום זה. (התוועדויות תשמ"ג, כ' ג', עמ' 1675)

שנזכה להשתמש יפה בזמן!

חיה ברכה

"כאן ציוה ה' את הברכה", ניו יורק

עצות לניהול זמן בבית

הנה כמה טיפים שיעזרו לך למלא את תפקידייך בבית.

* סדרי ניירת. זרקי, מייני, תייקי בנפרד וכדומה. שולחן מסודר מסדר מחשבות.* קבעי מטרות ריאליות אל תתפתי לאפות עוגה כשאין די זמן לנקות… * שימי לב מתי השעות הכי טובות שלך. אם הבוקר, קומי שעה לפני כולם וסיימי מטלות שאפשר לעשות מהבית, קפלי כביסה וכדומה. כך היום מתחיל כשחלק מהמטלות מאחורייך. אנשי לילה יעשו כך כשהשאר ישנים. כך, תפני זמן לעצמך. * נבחין בין עיקר לטפל – מה הכרחי, על מה נוותר או נדחה. * פזרי משימות בית לאורך כל היום. מייני אותן ופזרי את ביצוען – למשל, להפעיל מכונת כביסה בבוקר מוקדם או לאסוף בגדים מהתופרת בחזור מעבודה. כך בסוף היום לא תתקעי עם ערימת משימות. * השתמשי בעזרים – אביזרי ארגון זמן. בתכנון עם הורייך חלקי משימות לבני הבית. פזרי לוחות שעם קטנים בחדרים שונים. קני פתקיות בצבעים שונים. בכל יום רשמי את המטלות של כל אחד מבני המשפחה ותלי על הלוח הרלוונטי (משימות משפחתיות במטבח, מטלות לילדים בחדרם). אפשר לקבוע צבעים לסוגי מטלות. בסיום משימה, תלשו את הפתקית. לוח ריק בסוף היום יביא סיפוק לכל המשפחה.

מניסיון מוצלח,

יעל שכטר

די לבזבוז הזמן

לשרי שלום,

את עדיין בחורה והזמן אינו מספיק לך! מה יקרה כשתינשאי ויתווספו לך עוד מטלות לחיים?

אנו לעיתים מתפתות לבזבז את זמנינו בצורה גרועה כמו שעות על מחשב וכדו'. צריך לזכור שאי אפשר לנגוס בחלה ולהשאירה שלימה! נסי לאתר את 'גזלן הזמן' המרכזי בחייך (אליו את בורחת מעשיה אמיתית!) ודרך ההתמודדות איתו.

שאלי את עצמך:מי אהיה בלי ההתמכרות לגוזלי הזמן? שאלו זאת ספציפית על כל גזלן. מה הכי גרוע שיקרה אם אוותר עליהם? והכי טוב שיקרה אם אוותר עליהם?

כעת החליטי:על איזה מההרגלים גוזלי הזמן אוותר?  מה הצעד הקטן הראשון שאני יכולה לעשות כדי לצמצם את הזמן שהוא גוזל ממני? מתי אתחייב לעשות זאת?

והכי חשוב – אל תחליפי התמכרות בחדשה… נצלי את הזמן שהתפנה לקידום הדברים שחשובים לך באמת !

אחת שנגמלה מהגזלנים

הזמן – אבידה שאינה חוזרת!

לשרי היקרה,

זה שאת לחוצה מהעתיד לא יועיל דבר אבל אם תקראי כל יום כמוני את הקטע הבא מלקוטי שיחות (כרך ד'. עמ' 1366-1367) ובעיקר תפנימי אותו, תספיקי בזמנך הכל.

"המעלה בתנועה זו של ניצול הזמן ולייקר כל רגע ורגע היא בשתים: א) הזמן היא אבדה שאינה חוזרת וכתיב ימים יוצרו ולא אחד בהם, אשר לכל אחד ואחד ניתנו ימים ורגעים קצובות שבהם צריך לעשות את המוטל עליו, וכאשר מחסר יום אחד הרי זה אבידה שאינה חוזרת. ב) על ידי עבודתו ביום זה הרי גם עבודתו ביום השני היא באופן נעלה יותר. ועל דרך שאמרו מי שיש לו מנה רוצה מאתים ומי שיש לו מאתים רוצה ד' מאות. וכמו כן בנדון דידן: על ידי עבודתו שעבד ביום הראשון ונתעלה במדרגתו, על ידי זה הרי תאוותו ומטרת ואופן עבודתו ביום השני, היא נעלית יותר."

מברכת אותך להצלחה בזמן,

שטערנא מצפת