נגיעה נשית לפסח – יש סיכוי לאחדות נשית עוד לפני חג החירות והאחדות

על הסיור החלטנו כבר לפני חודשיים. ככה זה כשהשותפה שלי לפעילות נפלאו"ת היא אשת צבא – אנו מפיקות לקחים מסיור של השנה שעברה, מחליטות, קובעות תאריך, סוגרות תקציב, נוהל פקודה, בריף, יח"צ , וקדימה – מפרסמים. כמובן, לא לפני שמכינים תסריט שיחה לשאלות בלת״ם (בלתי מתוכננות או בלתי מצופות). בשורה התחתונה המבצע יוצא לדרך כעסק לכל דבר, עם שורת רווח או הפסד, חלילה.

ועל הרווח אני רוצה לספר לכן היום, או ליתר דיוק – הפעם אתן את רשות הדיבור לאחת המשתתפות בפעילות שלנו – חלי פרידמן, מנכ"לית קתדרה ללימודי נשים, מייסדת ויו"ר עמותת פני"ם חדשות (פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות). הנה הדברים כלשונם:

חמץ על שום מה ?

ח – חייבת

מ- מוכרחה

צ- צריכה

והיפוכם של אלה – המצה – הצנועה, הדקה, נטולת הטעמים, המבקשת צמצום, הצטנעות והתבוננות למשמעותם של המעשים, הגדולים מאיתנו.

כך אמרה הבוקר "החצי החילוני" של "נפלאו"ת" (נשים פועלות למען אחדות וקירוב לבבות) , המתמזגת עם "החצי החב"די", ושתיהן יחד הינן התערסלות נעימה של הטוב בהתהוותו – זה שיודע להכיל, לכבד ולפנק את השונות, ואף לראות בה הזדמנות וערך.

מרגש ששתי נשים מוכשרות ושונות בוחרות להקים יחד מיזם לקירוב לבבות. גשר בין דתיים וחילוניים, בין תפישות עולם שונות, ותמיד מוצאות ממשקים של הסכמות ומשם צומחות ומרחיבות לבבות!

בשם כל הטוב הזה יצאנו היום לסיור בכפר חב"ד, בבית האדמו״ר הרבי מלובביץ', בית שהינו תעתיק זהה לבית המקורי בניו-יורק.

היה מרגש לעמוד בחדרו של הרבי, לקחת תהילים, לקרוא פרק ולהתייחד עם מה שהלב מבקש.

כאן מפעל השלוחים של חב"ד מרגיש הכי חזק. אין שיפוטיות, ביקורת, נכון ולא נכון, דתיים וחילוניים, אין מחלוקת ואין חולק.

כאן תחושת הזיקה למי שאנחנו – כולנו יהודים. ללא מחיצות וחלוקה למי ש"ראויים יותר או פחות". זה השביל הנכון ללכת בו אל האחדות המיוחלת.

הרגעים המזוקקים הללו עשו לי ביעור חמץ עמוק… זה ששטף את מחוזותינו בסחי של ארס ושנאה במערכת הבחירות האחרונה… רוח של פילוג והסתה וגזענות ושנאת אחים.

הרגשתי שצריך לאחד כאן את עם ישראל, לחוש את הזרועות החובקות בכל העולם כל יהודי באשר הוא, ונותנות לו בית והזדככות אמיתית לזהותו הלאומית.

ביקרנו במפעל המצות, התפעלנו מהבחורים מרדדי בצק המצות "הקופצים" כדי להפעיל כובד משקלם על המצות המתהוות, וקינחנו בשיח נעים בביתה של מירי שניאורסון אשר יחד עם שלי, הטעימו טעמי משמעותו של חג החירות, על התובנות הפרטיות העמוקות שמרגישות לכל אחת מאיתנו קרובה אל עצמה.

"ופרצת" בגימטריה = 770.

הבוקר היינו בבית הרבי הקרוי 770 ומסמל את כל התורה על רגל אחת – לפרוץ אל מרחבי העולם, להאריך את הזרועות לחיבוק של אהבת חינם, ליצירת בית נעים ומכניס אורחים לכל יהודי בכל מקום בעולם ולהפוך את אהבת ישראל לשליחות פורצת דרך.

המפעל האדיר הזה מוכר לכולנו בביקורינו בחו"ל, אבל דווקא כאן, בכפר חב"ד, באווירה המיוחדת בפתחו של חג הפסח הקרב ובא, מתעצמת תחושת הגאווה הלאומית על שזכינו בשליחים שכאלה, השואבים השראה מארץ הקודש ומביאים את הנגיעה האנושית כבשורה, שכל כך משתוקקת להיות לענן לבן שירכב לו בנחת על כל עם ישראל .

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים ואחיות גם יחד". ביום שישי נסב כולנו לשולחן החג – זמן איחוד לאומי, ונעשה סדר. שליחי חב"ד יטרחו ויתקינו סדר פסח בערים השונות בעולם. תהא זו שעת רצון עולמית של העם היהודי והלוואי שנזכה לסדר חדש בינינו לבין עצמנו, ולעולם טוב יותר, חף מאנטישמיות ומאחד לבבות!"

קטונתי מלהוסיף אחרי דברים שכאלה, אביא כאן מכתב הרבי בברכה לחג הפסח:

"בני ישראל, שכל אחד מהם יש לו נפש אלוקית, חלק אלוקה ממעל ממש, אשר, אפילו כאשר היא מלובשת בנפש הבהמית ובגוף, הרי היא קשורה עם הקב"ה, עם "אין סוף" – שאיפתה לחרות האמיתית שלה, ליציאת מצרים, היא תמידית ו"אין-סופית". היא אינה יכולה להישאר במקום אחד. כל יום, בעלייתה הנוספת ע"י תורה ומצוות, המקרבים לאין-סוף – מרגישה הנשמה בעומק פנימיותה שהמדריגה של אתמול היא היום כבר בבחינת "מצרים", שיש לצאת ממנה ולהגיע למעלה יותר."

* * *

יעזור השי"ת, ש"זמן חירותנו" הבא עלינו לטובה, יביא לכל אחד ואחת את החירות מכל ההפרעות, גשמיות, חומריות ורוחניות, ולשגשג בשמחה ובטוב לבב, בעילוי אחר עילוי, עד לזמן חירותינו במלוא המידה – הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.

בברכת חג פסח כשר ושמח,

מירי שניאורסון-הבחירה שלי

מנטורית עסקית ואישית, מרצה ומנחה ושליחה בתקשורת.