יחס חופש כלכלי הוא האחוז  החסכונות מתוך כל הכנסות. אם הוא קטן מ-10% אנו רחוקים מלהגיע, ואף להתקרב לחופש וביטחון כלכלי. הדרך הנכונה היא קודם כל להפריש לטובת החיסכון מתוך מה שנכנס לבנק, ורק אח"כ להשתמש בשאר הכסף לטובת הוצאות הבית. כלל האצבע אומר בין 10 ל- 20 אחוזים, אך בואו נודה על האמת, זה לא תמיד מתאפשר, לכן התחילו להפריש משהו, קטן. 5% אחוזים, 200 ש"ח, 150 ש"ח. העיקר שתתרגלו לחסוך עד אשר שזה הופך לטבע שני.

השתכנעתן? עכשיו לעבודה. הנה מס' דרכים שיראו לכן אופציות לחיסכון:

משכורת 13 או בית הבראה? מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) או איזשהו בונוס מהמעביד. לא משנה איזה סכום חד פעמי ככה אנו מקבלים מפעם לפעם, העיקר שנדע להשתמש בו בתבונה. פה נכנס כלל ה-70-30. כאשר אנו מקבלים מענק חד פעמי, 30% ינותבו לרמת החיים, אבל 70% ינותבו לטובת החיסכון. לדוג': אם קיבלנו מענק שנתי בסך 4000 ש"ח, בין 2500 ל-3000 ש"ח ילכו לטובת החיסכון, ו-1000 עד 1500 ילכו לטובת רמת חיים כמו טיול שנתי, הוצאות חגים כו'. באמת שזה נטו נתון לשיקול הדעת. אגב, אם המענק עולה על 10 אלפים שקלים, כל כולו יילך לטובת החיסכון. חשוב לי להדגיש. זה אינו חוק ייהרג ובל יעבור. כיוון שזה לא תמיד מתאפשר, אז אנו נפריש 60% ו- 40%, 50-50, ואפילו 30% חסכון ו-70% רמת חיים (מדובר במצבים קריטיים בהם אנו ממש זקוקים לכסף). הרעיון הוא לא לחסל במקום את כל הסכום, ולהתרגל להפריש כל פעם כסף בצד. ברגע שאנו נפעל כך לאורך שנים, אט אט אנו נצבור יותר ויותר כסף שנחסך בצד מבלי הרבה מאמץ.

לרבים מאיתנו ישנן הורדות שיורדות כדרך קבע בחשבון כמו  החזרי הלוואות, תשלומים באשראי או שיקים והוצאות קבועות שהן תקופתיות. בכל פעם שמסתיים איזשהו תשלום, הכסף מתפנה לנו מהעו"ש, הוא כבר לא יורד, ובמקום אותו תשלום לחובות, נפנה אותו לטובת החיסכון. לדוג': הלוואה שנלקחה למשך מס' חודשים. כל החזר הוא 500 ש"ח. כעת התשלום הסתיים, סוף כל סוף, אנו ניתן הוראה להפריש מהחשבון 500 ש"ח לטובת חיסכון קיים או חדש. כך שאם עד עכשיו לא צלחה דרכנו לחסוך, נוכל להתחיל להפריש כסף בצד. עוד אפשרות היא שאיכשהו הצלחנו לגרד 200 ש"ח מהתקציב המשפחתי, וכעת שניגמר עוד תשלום קבוע בבנק (נלך על הדוג' של 500 שקלים), נגדיל את החיסכון ל-700 ש"ח. אותו הדבר לגביי הוצאות תקופתיות כמו למשל חוגים/ צהרונים וכו' שכבר אינם נצרכים על ידינו, כי הילדים כבר לא בגיל,  נוכל לנתב אותם לטובת חיסכון. ברגע שנפעל נכון, נגלה כי בהחלט אפשר לחסוך והרבה.

הנה עוד דרך להגדלת חסכונות שהיא קצת יותר אקטיבית, ובלי להצטמצם ביתר שאת. שניה לפני שאתן עטות עליי עם תגובות כמו: " מה? לעבוד יותר? גם ככה אני עובדת 9 שע' ביום ועוד שעתיים בדרכים, את עוד אומרת לי לעבוד שעות נוספות ביום בשביל להגדיל את החיסכון?" ראשית, לא. יש חיים מחוץ למעגל הכספי. שנית, זה מאד תלוי בגובה החיסכון שאנו שואפים להגיע אליו. למשל השאיפה שלנו לחסוך 700 ש"ח בחודש, ולא משנה כמה נרד, לא נצליח להגיע לרמת החיסכון הרצויה. בואו נייצר הכנסה נוספת שתהווה כיסוי לחיסכון שאנו רוצים, או שאולי נגרד 100, 200 ש"ח מהתקציב המשפחתי, ונייצר הכנסה נוספת שתשלים לרמת החיסכון שאנו מעוניינים. מה זה דורש מאיתנו? מס' שעות בודד בחודש. לדוג': מורה למתמטיקה יכולה להעביר שיעורים פרטיים לתלמיד, שניים בשבוע, אין צורך יותר, וכבר יש לנו מה שצריך. דוג' נוספת: אם יש לך תעודת מאפרת, את יכולה להעביר סדנא קבוצתית לנשים אחת, שתיים בחודש תהיי המאפרת של עצמך, והנה שוב יצרנו הכנסה נוספת ללא טירחת זמן מרובה. הדוגמאות הללו הן אקטיביות, אך אפשר לייצר הכנסה פאסיבית כמו הכנסות מהאינטרנט, השכרת חנייה שיש לנו ועוד. אמנם בהתחלה ידרשו מאיתנו השקעת זמן ואף כסף, אבל ברגע שעלינו על הגל, זה כבר ירוץ מעצמו. לסיכום, כל מה שזה דורש מאיתנו הרבה אמונה ולא מעט יצירתיות שתייצר לנו הכנסה שתספק מאיתנו.

כפי שראיתן, חיסכון, גם במדינת ישראל, הוא בהחלט בר השגה. אם נשנה פאזה במוח, ונסגל לנו הרגלים נכונים, נוכל בהחלט להתקדם אל עבר היעד, ולהפוך חלום למציאות.

 רויטל מרקוספלד, מאמנת ויועצת לכלכלת משפחה

ליווי אישי כלכלי למשפחות, סדנאות והרצאות

054-4562647