שבוע טוב, חודש טוב וחנוכה שמח חברות יקרות!

רגע לפני שבת היית במרתון, כן, שבת שנכנסת הכי מוקדם בשנה, וצריך להספיק גם הדלקת נרות חנוכה וגם הדלקת נרות שבת..

בקיצור, לא חידשתי כאן כלום,

נו, התנחמתי בכך שנגמור מוקדם את הסעודה ואני "אעוף" לישון מוקדם.

נגמרה הסעודה, יחסית בשעה מוקדמת, ו… הבן שלי שחזר מהישיבה רוצה לדבר איתי ולשתף אותי בחוויות שעברו עליו בשבועיים האחרונים, מה אני אגיד לו; לא??

הקשבתי לו במלוא תשומת הלב (נו ,לא חכמה שהצלחתי, שבת! אין פלאפון ברקע).

כבר נהיה מאוחר והלכנו לישון, שוב "התנחמתי" שאוכל לקום מאוחר, כי בשבת אני לא יוצאת לעבודה, אך הקטן שלי שומר על סדר יום. קם בחמש וחצי בבוקר, אין אפשרות שאני אשן עד מאוחר..

לא יודעת איך את היית מגיבה במקומי, אני כן בוחרת לשתף אותך בגבורה האישית שלי בחג החנוכה: במקום לכעוס או להרגיש פספוס על השינה שחלמתי עליה, נעמדתי ליד החנוכיות עם הבזיכים הריקים והודיתי לה' שהיה לי למי להקשיב בערב ולמי לקום בבוקר יש הרבה חברות שלי שעדיין אין להם את האושר הזה.

אז את שקוראת עכשיו את מה שכתבתי, אני ממליצה לך לרגע אחד לעצור, ולמצוא מעלות במצב הקיים והעכשוי שלך!

אם כבר חיתנת ילדים והם באו לשבת והשאירו לך בית הפוך.

תודה שיש חיים ובאו לבקר.

אם יש לך ילדים מתבגרים שמסכימים לשתף אותך בחוויותיהם,

תגידי תודה, יש מתבגרים שלא משתפים את הוריהם.

עדיין אין לך מתבגרים, ואת אמא לקטנטנים שהופכים כל יום את הבית מחדש.. תודה על כוחות שה' מגלה בך, לסדר כל יום מחדש.

ואם את אחת מחברותיי שעדיין לא נשואה, תודה לה' שאת יכולה לנהל לך את הזמן לפי מה שמתאים לך! ובעז"ה בקרוב ממש כבר ישתנה המצב ותזכי גם את למצוא את האחד המתאים לך בבריאות ובשמחה.

אוהבת אותכן המון, שרה