שלום חברות יקרות!
כולנו עברנו טלטלה השבוע.
ודאי גם נהיה לנו בלבול מה ואיך לספר לילדים היקרים שלנו?

ראיתי כמה הורים/ אנשי חינוך שפירסמו בהלכות "לא תרצח", פוסטים אחרים שדיברו על מציאות כואבת שאסור לשתוק בה…
ואני הקטנה חושבת, במקום לחפש מי צודק? מה הוגן? עדיף לבדוק מי בודק? מי עוגן? כן! מי העוגן של הילדים שלנו ומי העוגן האישי גם שלנו?
מאז ששמעתי כמו כולם, הדבר הראשון שחשבתי הוא: מה אני עושה בעניין כדי שילדיי יהיו מוגנים ומעוגנים
כותבת לכן את הרעיון שאצלנו עבד, ואם יעזור למישהי מכן… יהיה זה שכרי.

אחרי שאנשי החינוך עשו עבודה מתרימה, ניגשתי לילדיי ושאלתי אותם אם יש משהו או מישהו שימנע מהם לספר לי מה שעובר עליהם, הם הבטיחו לי בביטחון גמור שחוץ ממסיבת הפתעה, הם לא יסתירו כלום.
קחו גם את משימת החיים, תנו לילדכם לסמוך עליכם, לסמוך שלא תשפטו אותם ולא תכעסו עליהם בשעה שמישהו פגע בהם.
ופגיעה היא ממש לא רק בגוף…
אנחנו נכנסות לפרשת וארא ואחר כך בא.
קודם וארא-הבטה, תביטו בילדים שלכם, תנסו לקרוא את הלב שלהם ובשלב הבא פשוט בא! תזמינו אותם לשתף.
בהצלחה לכולנו! מעריכה המון, שרה