פרשת יתרו

לפעמים הפרדוקס הזה , אם לרדת לרזולוציות 'נמוכות ' ולהתעסק עם שיא הגשמיות של העולם הזה, או פשוט לשקוע באיזה עולם רוחני שבו רק ה' קיים ולא לתת בכלל מקום לעולם הזה. בפרשת יתרו קוראים את עשרת הדברות. אך ישנה פעם נוספת שבה קוראים את עשרת הדיברות – בפרשת ואתחנן , ובין שתי הפעמים ישנם כמה הבדלים. מה הטעם בכך שקוראים פעמיים את עשרת הדיברות?? הרי ברור שהתורה לא תבזבז מילים לחינם.

הדיברות הראשונות נאמרו מפי הקב"ה – דיברות אלו מרמזות על עבודת השם שבה רק הוא קיים ואנחנו לומדים את תורתו כמו 'תוכי' , אין לנו שום מציאות. עבודת השם מתוך ביטול גמור כשאנחנו לגמרי לא מציאות. הדיברות השניות נאמרו מפי משה – וכך הוא נותן לנו את הכח לעבודת השם הקשורה עם גשמיות העולם ועם הגוף שלנו , עבודת השם בתוך העולם עצמו, בשיא הגשמיות! הסוד הוא כמובן השילוב ביניהם.

עבודת השם בעולם הזה הגשמי, אך עם כוחות וחיבור בלתי פוסק אל המקור ,וידיעת מקומנו – כנבראים – ביטול והבנה ששום דבר לא בכוחנו וכל מה שאנחנו עושים זה ממש כמו 'תוכי'. אך מצד שני הקב"ה ברא דירה פה למטה ורצונו שדוקא נעבוד עם העולם הזה. ועם שיא שיר הגשמיות ! אז אנחנו עושים זאת כי זה רצונו ולא כי זה רצוננו.

בהצלחה בשילוב המושלם שיוביל לגאולה!

שבת שלום!

מושקא שהינו