ב"ה

שעת בוקר, שבת קודש, כהרגלנו אנחנו נפגשות, הילדים משחקים בעניינים שלהם ולנו יש זמן להחליף חוויות.

"יש לי כמה חלומות קטנים שאני רוצה להגשים"- ככה פתחתי את השיחה.

-מה את חולמת? היא שואלת

ואני עונה: לא רציני, אבל כבר ארבע שנים שאני רוצה לקנות שעון ו.. לא מוצאת זמן או לא מוצאת כסף או לא מוצאת את השעון שעליו אני חולמת…

היא שומעת את הרצון שלי ו..(זהו?)

למחרת השתתפתי בשיעור שבועי לנשים בזום, כדי לפעול על כמה שיותר נשים שתהיינה בשיעור, נערכת הגרלה מידי שבוע על מתנה שווה! אתן מנחשות על מה הייתה ההגרלה? נכון, על שעון. ומי זכתה? כן, אל תצעקו בקול.. אני🤫 זכיתי בשעון יד יוקרתי. כנראה שלפעמים חלומות מתגשמים. במבט לאחור, איך פיספסתי שלא חלמתי גאולה?…

בשבת הקרובה נקרא את פרשת כי תשא. בנ"י חולמים (תרתי משמע), מייחלים שמשה רבינו יגיע עם לוחות הברית, עם התורה הקדושה. איך הם מגשימים את החלום? הם הופכים מציאות אלוקית לגשמיות שגויה ובמקום להתעסק בהתרגשות מקבלת התורה, הם מתעסקים שם אם פסל זהב- חטא העגל. אך דווקא במעמד כזה, כשבני ישראל עסוקים באותו עגל זהב, משה רבינו יורד עם התורה והפסוק מתאר: "כי קרן עור פניו" – כל בנ"י קיבלו מהאור הקורן.

וואלה, כל כך מתחבר לי לתקופה שלנו, כולנו מונחים בקורונה. השאלה מה אנחנו מקרינים הלאה?! אם קורן ממנו אור וטוב, אחדות, שמחה- אז יהיה זה שכרנו של קורונה כזו ארוכה. אך עם חלילה אנו מצמיחים קרניים ונוגחים בכל הסובבים אותנו, אז יש לנו עוד מה לתקן.. מאחלת לכולנו שנקרין שפע ברכה וטוב לכל אחד ואחת, וה' יראה אותנו מקרינים שמחה והוא ירים קרן משיחו תיכף ומייד בגאולה השלימה. כבר מעכשיו אני קורנת משמחה מהידיעה שאקרא את תגובותיכם…😊

שרה רטובסקי 0547235770