ב"ה

מועדים לשמחה! חברה יקרה ואהובה שלי!

זהו, אחרי לחץ הנקיונות ואחרי שהיה ב"ה הכי בסדר בליל הסדר, מוצאת כמה דק' עד שהילדים מתעוררים.. לשבת לכתוב לך. שאלה לי אלייך, בגילוי לב (את לא חייבת לענות בקול…) כשאת זכאית למענק כלשהו ואותו מענק מגיע, איך תרגישי? ודאי תשמחי מאוד, לא? אם תדעי שהמענק מוגש "רק" למסכנים, חסרי יכולת, משפחות במצוקה וכו', גם אז תשמחי להיות ממקבלי המענק? כבר לא כל כך בטוח, מסכימה איתי?

שבוע לפני כניסת החג, חברה "בוחרת" להביא לי מענק כספי גדול, -שיהיה לך להוצאות החג, היא מפטירה. אני כל כך מופתעת, נמנעת ובעיקר לא יודעת איך להתייחס לכזה מענק גדול? ובכלל מאיפה יש לחברה הזו כזה סכום להביא לי? אה, חשבתי לעצמי לרגע אחד בלבד, כנראה שאני מסכנה, המסכנות שלי משתקפת עד שאפילו היא הבינה שנדרש ממנה לתת לי.

עוברים יומיים, רב העיר (כן, לא התבלבלתי בכתיבה) מצלצל לבעלי, הוא רוצה להעניק לנו ארגז! עופות קפואים לחג. מי אנחנו? כאלה "קטנים" שמגיע לנו ארגז עופות, בפרט שזה מתנה ישירה מהרב.. אתן מבינות שיש לרב המון מה לעשות בערב פסח מלבד לתת לנו שובר לקניית עופות, אה, כנראה שאנחנו משפחה מסכנה ,בכל זאת נישואים שניים ועוד. פתאום תפסתי את הראש והרמתי עיניים בהודיה עצומה! לה'! אנחנו לא מסכנים, אנחנו המובחרים!!! ה' הגדול כל כך אוהב אותנו שהוא רצה לפנק אותנו, חוץ מזה- הוצאות שבת ויום טוב, ה' משלם. בכלל לא משנה הדרך, איך ומה.. ה' אוהב אותנו ובוחר לתת לנו מידו הפתוחה (דרך שליחים בדרך). עם הרגשה נפלאה שאני חלק מהנבחרת, חלק מהעם המובחר, נכנסתי לחג ברוממות גדולה.

מוצאי החג, אין יותר מתאים מלהודות לה' על חסדיו האין סופיים. חסד שבחסד התחלנו ספירת העומר, שבוע החסד חסד= לדעת לתת ויותר מזה לדעת לקבל. מאחלת לך ולי ולכל עם ישראל – שנדע לתת וגם לקבל ולזכור תמיד שה' בחר בנו, אל קיבלנו איזשהו טוב,בכל דרך שהיא, זה לא בגלל שאנחנו חלילה מסכנים, אלא בגלל ובזכות שאנחנו המובחרים שבמובחרים.

חג שמח, אוהבת המון,

שרה