אז מה כל הסיפור של שביעי של פסח? ואיזה סעודה מיוחדת הבעש"ט קבע ?

תכלס, החיים של כולנו הם מסלול אתגרים, השאלה היא איך אנחנו עוברים אותם- עם אמונה או עם ייאוש? קצת רקע לפני שמתחילים.. בני ישראל יצאו ממצרים בלילה הראשון של פסח- שהוא מבטא את הגאולה הראשונה. ובשביעי של פסח- התרחש נס קריעת ים סוף. מה כל כך מיוחד בקריעת ים סוף שהבעש"ט הקדוש הנהיג לכבוד היום המכובד לערוך סעודת משיח? שאותה עורכים, לפני השקיעה: נוטלים ידיים, שותים 4 כוסות יין/מיץ ענבים, מברכים אחד את השני ומתחזקים בדברי תורה על הגאולה- כדי לעורר ולחזק את האמונה והבאת הגאולה.

בני ישראל מתפצלים לארבע גישות לפני קריעת ים סוף: *מחנה היאוש *המבקשים לחזור למצריים *האומרים ללחום *והמבקשים להתפלל

למעשה, גם אנחנו בכל פרשת דרכים בחיים בוחרים מה לעשות, ואלו הן האפשרויות: 1. היאוש והכניעה – 'עזבי, שחררי חבל על הזמן, הפעם אין לך סיכוי. זה גדול עליך'… הבחירה ביאוש עלולה להסתיים בדיכאון, לא מומלץ. 2. המבקשים לחזור למצרים = לשמור על הקיים כי 'ת'כלס, מה כבר כל כך רע לי?' להיצמד לאנשים, לעבודה, למקומות ולמצבים רק כדי לא להפסיד מה שכבר יש, מובילה תמיד לאותה הכתובת: תיסכול ואכזבה 3. מלחמה – 'אני אלחם ואני אנצח', במלחמה כל האמצעים כשרים. הבעיה 'הקטנה' היא שבמלחמה כולם מפסידים, גם המנצחים. 4. תפילה : הקב"ה דואג להכל, אז רק נתפלל ונחכה שיהיה טוב. 🙏🏻 זהירות: פסיביות לא תוביל אותנו למקומות טובים.. נקיטת פעולה ביחד עם התפילה היא הדרך הנכונה.

בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים כאן ועכשיו: החיים מלאים בפרשות דרכים שמובילות אותנו למקומות לא מוכרים שאין לנו מושג איך להתמודד איתם, ואי אפשר להימנע מזה כי זוהי תכלית החיים. שביעי של פסח הוא תזכורת לאיך מתמודדים: 'וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ': וכאן מגיע נחשון בן עמינדב שבצעד דרסטי מביא למהפך בעלילה. לא חושבים, פועלים. לא מבקשים או דורשים- פשוט מבצעים כי כך ה' אמר! איזה מהלך הזוי!! אבל דווקא המהלך הזה- מוביל לקריעת ים סוף😁

פשוט לפעול ולעשות את הצעד הראשון!! לא להתייאש, לא להיכנע לפחד, לא להילחם עם כל העולם, ובטח לא לחכות שהחיים יקרו מעצמם. הפתרון הוא לנסוע קדימה באמונה ולא לעצור כי החיים הם יציאת מצרים והרבה מאוד קריעות ים סוף. הקב"ה קורע את הים למי שמסכים לסמוך עליו מספיק כדי לקפוץ למים. אין דלת שבורא העולם לא יכול לפתוח, ואין קיר שאינו יכול לשבור. ואין הטבע שולט על מי שבורא ומחייה אותו בכל רגע. ה-כל אפשרי! לנו נשאר לשאול את עצמנו בכנות: האם אנחנו מספיק מאמינים שאם אנחנו נעשה את מה שאפשרי, הוא כבר יעשה עבורנו את מה שלא אפשרי? שאלה אדירה. בתוך כל ים סוער נמצאת יבשה, ואם נסכים ללכת קדימה באמונה נזכה לצעוד עליה ולצאת גם מהמיצר הבא… וככה, צעד אחר צעד, יוצאים משעבוד לגאולה.

הרבי הרש"ב אמר על שביעי של פסח שביום זה השערים פתוחים לכל אחד ואחת. יש זמנים מיוחדים של התגלות- ושביעי של פסח הוא אחד מזמנים אלו. עלינו לנצל כל רגע בחג כדי לקבל על עצמנו להאמין שאנחנו מסוגלים תמיד, בכל מצב ובעזרת השם לקרוע את הים ולצעוד בו בחרבה עד לגאולה האמיתית והשלמה. אומרים שאם אנחנו רוצים להיות בעצבות- נקרא עיתונים, אך אם נרצה להיות בשמחה נקרא היסטוריה. וכעת בימינו אנו רואים כיצד אנו קרובים יותר מתמיד לגאולה,

סיפור מדהים שקראתי:

אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה לפני כחודש וחצי, השתתף נתן שרנסקי באירוע כלשהו ואמר: "כשגדלתי באוקראינה היו המון לאומים. היו אנשים שהיה כתוב בתעודת הזהות שלהם 'רוסי', 'אוקראיני', 'גרוזיני'. זה לא היה משנה, אבל תואר אחד היה מכריע: 'יהודי'. זה היה כאילו יש לך מחלה. הזמנה לאנטישמיות. לכן בעוד שאף אחד לא פעל להחליף בתעודת הזהות את המילה 'רוסי' במילה 'אוקראיני', היו ששינו את המילה 'יהודי' למילה 'אוקראיני', כי זה היה הסיכוי היחיד להתקבל לאוניברסיטה ולא לחטוף מכות ברחוב.

"והנה הגיעו הימים הללו ומאות אלפי אנשים עומדים בגבולות, מנסים להימלט מהטרגדיה באוקראינה, ויש מילה אחת שיכולה לעזור להם. מילת קסם: 'יהודי'. אם אתה יהודי – יש מי שדואג לך, יש מישהו בתוך הגבול ובצד השני של הגבול שמחפש אותך. העולם התהפך: יהודי היא מילה חשובה, שמתארת אנשים בעלי מדרגה, שיש להם משפחה, שמישהו מחכה להם".

בתקופה הלא ברורה הזאת- נשמור ונדע מי אנחנו וכמה כח יש לנו. ודווקא- בביחד!!

חג שמח ובע"ה- עוד לפני החג שנזכה להיפגש בביהמ"ק תכף ומיד ממש

מורן קורס