הגענו בצעדי ענק אל השבוע השני שלנו בעבודת המידות – שבוע הגבורה.

לעיתים זה נתפס שגבורה היא מידה קשה, אולי אפילו מרתיעה. אך האמת היא, שדווקא בזכותה- העולם שלנו קיים. תחשבו על זה, אם ה' היה משפיע עלינו את כל הטוב שלו- כמו במתן תורה- לא היינו מסוגלים לקבל את כל השפע שלו בלי מסננים ראויים בשבילנו, הנכונים לכלים שלנו. פשוט הייתה פורחת נשמתינו… ממש כמו במתן תורה מגודל השפע האדיר שה' רוצה להעניק לנו- לא היינו יכולים לקבלו מרוב הקטנות שלנו.נאנסה להמשיל במשל, זה כמו מורה שתלמד את תלמידיה את כל החומר הלימודי מכיתה א' עד כיתה י"ב- בשנה אחת ותאמר להם- "אני מעבירה לכם את כל מה שאני יודעת.." בסוף הם לא יקלטו כלום.

כלומר כל השפעה אמורה להיות לפי הערך של המקבל, לפי הכלים שלו. במילים אחרות, חסד זה נתינה. אבל גבורה- זה נתינה לפי טעם, לפי השני. אני אמורה להסתכל על השני- ולבחון מה טוב עבורו (לא עבורי;) ולפי זה להעניק לו. וזאת הנתינה הכי נכונה שיכולה להיות. הגבורה היא הצינור דרכו אנו מבטאים את האהבה, את הנתינה שלנו לאחר. כשם שהעוצמה של קרן הלייזר תגבר בהתאם למיקוד ורכוז האור בכוון אחד, ותפחת ככל שקרני האור יהיו מקוטעים ופזורים בכוונים שונים, כך הגבורה שכוללת בקורת ומידה, מרכזת ומכוונת את מאמצנו ואהבתנו לכוונים מתאימים.

האתגר השבועי: לחשוב על מישהו/י שאני רוצה להעניק לה השבוע, ולא לחשוב "מה אני רוצה להעניק לה", אלא "מה יכול לשמח אותה- שאני יכולה לתת לה".
כלומר היא במרכז, ולא אני.

בהצלחה,

מורן קורס