מלחמה. קרב סוער . כל קבוצה מתאמצת בכל כוחה ,נלחמת על חייה. ולפתע קורא המפקד; להלחם מתוך מנוחה ! להלחם ברוגע. הכיצד ?! האם זה אפשרי ?.. והרי מלחמה ומנוחה אלו הם הפכים.

השבת פרשת כי תצא, ובמנחה קוראים את תחילת פרשת כי תבוא. פרשת כי תצא מדברת על מלחמה, ובעבודת השם – יציאת הנשמה לדרכה ממקור חצבה ,לעולם הזה הגשמי מלחמת היצר. לעומתה פרשת כי תבוא מדברת על הביאה לארץ, על התיישבות ומנוחה, ובעבודת השם- עבודה גאולתית מתוך רוגע ומנוחה, ללא מלחמות עם היצר. מדוע קוראים את הפרשות באותה השבת, והרי הם הפכים ! מה רוצים ללמד אותנו ? אומר הרבי- גם המלחמה צריכה להיות מתוך התיישבות ומנוחה. היתכן , זה אפשרי ?!

כשאני נלחמת את מלחמת היצר , המלחמה היומיומית מתוך דרגה יותר גבוהה, לא מתוך המקום הגשמי היומיומי, אלא מהמציאות האמיתית שלי כחלק אלוקה ממעל ממש , זוכרת את המקום שממנו 'יצאתי' – מליד כסא הכבוד, אני מגלה בעצמי כוחות להלחם ,אבל עם רוגע ומנוחה. לחיות בדרגה וברמה אחרת לחלוטין.

זוהי בחירה. אומנם אנו במלחמה, ונסיבות החיים אינם בבחירתנו. אך איך מאיזה מקום אנחנו בוחרים לחיות? האם לפי הטבע, לפי הגלות ,העלם והסתר ואז נחווה רק את מקום המלחמה והקושי. או שאנו בוחרות לחיות גאולה – לזכור מי אנחנו באמת ומשם לחיות , להסתכל על הקשיים כמו ממטוס, מלמעלה, ואז הכל נראה אחרת והקב"ה מזמן לחיינו את הנסיבות על פי ההסתכלות שלנו. אם בחרנו לחיות גאולה- בפועל חיינו יהפכו גאולתיים !

שבת גאולתית! יציאה מכל ההגבלות ,מעל הטבע ,בטבע.

מ.שהינו