-
שעת חרום • מושקי ג.
בקצה העירה, גרה לה משפחה בבית קטן וצנוע. לפתע נכנס אחד הילדים בדהרה לבית תוך כדי צעקות ובכיות רמות: "שרפה!! שרפה ענקית בוערת בשדה!! עוד רגע האש מגיעה אלינו ותשרוף הכל חייבים לברוח!!" • באיזשהי פינה מוסתרת בלב, יש שם איזה מישהו שמקונן לך, "בשביל מה עכשיו לעשות עוד דברים טובים ונחוצים? הרי יש לך עוד זמן עד שתגמר הגלות.. כמו שחיכית לו עד עכשיו מלא זמן, תחכי לו עוד קצת. מושקי ג.
בעירה קטנה, מוקפת עצים ויערות, באחד מן הימים הרגועים של חודשי הקיץ החמים, פרצה שרפה ביער הקרוב לעירה. השרפה החלה מתפשטת במהירות רבה, ושאטה במהירות לכיוון בתי האנשים.בקצה העירה, גרה לה משפחה בבית קטן וצנוע. לפתע נכנס אחד הילדים בדהרה לבית תוך כדי צעקות ובכיות רמות: "שרפה!! שרפה ענקית בוערת בשדה!! עוד רגע האש מגיעה אלינו ותשרוף הכל חייבים לברוח!!". האם המודאגת מבלי משים החלה לארוז מכל דבר הבא ליד, את הילדים הקטנים מהר שלחה הרחק מאזור השרפה, והיא נשארה רגע אחד בבית, להציל מעט ממה שיש עד כמה שהיא תוכל.בעודה יוצאת מהבית מזיעה וחסרת נשימה, אספה את ילדיה (שלמזלה היו שם כולם), נוכחה לראות שהרבה מן הדברים שהוציא מהבית היו חסרי שימוש. ואת הדברים היקרים וחשובים שלא ראתה, אפילו לא חשבה להוציא. אך לאחר זמן הבינה שכמובן לא היה לה ברירה, אלא לחטוף לידיה מכל הבא ליד. ושגם את המועט שכן הצליחה להציל בסופו של דבר היה לה בזה שימוש ותועלת רבה יותר משחשבה.נסי לחשוב רגע מה את היית עושה ל"ע במצב של שרפה חוץ מלאסוף את עצמך ולברוח כמה שיותר רחוק? הקב"ה שברא את העולם והכניס בו חוקי טבע, החליט וקבע שהיצור האנושי יפחד מאש ויברח ממנו ככל האפשר. בלי לחשוב פעמיים. לכן כשמשתוללת שרפה כל אחד לוקח רק מהדברים שבאים לידיו, ולא מתחיל לחשב חשבונות ולהתעמק במה לקחת קודם, מה יותר חשוב ומה פחות. פשוט לוקח ובורח הרחק.הנמשל מובן,פעמים אין סוף, מזדמן לידינו גם בלי שנחפש מצוות ודברים טובים שאפשר עוד לעשות. מצד שני, באיזשהי פינה מוסתרת בלב, יש שם איזה מישהו שמקונן לך, "בשביל מה עכשיו לעשות עוד דברים טובים ונחוצים? הרי יש לך עוד זמן עד שתגמר הגלות.. כמו שחיכית לו עד עכשיו מלא זמן, תחכי לו עוד קצת.. "אבל לך, הוא לא מזכיר שעוד רגע שרפה מגיע ומכלה את כל הגלות והרוע שקיימים פה בעולם. הוא דואג לבבל אותך ולהטעות במחשבות לכאורה הגיוניות שיש עוד "הרבה" זמן. ואין מה להילחץ.רק את תזכרי תמיד, שעכשיו אין זמן לחשבונות איזה מצווה ואיזה עניין דורש יותר עבודה והשקעה. בדורות עברו היה מקום לסדר של עבודה, וכל אחד צריך היה לעשות את החשבון נפש שלו מתוך יישוב הדעת וחשבונות אחד על אחד, מה נחוץ יותר ומה פחות. אבל הדור שלנו כבר נמצא בסטטוס של "שעת חרום"! הקב"ה בדיוק בשעה הזאת גומר לשרוף את שיירי הגלות האחרונים. ואין רגע אחד מיותר לחשוב כי- "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה". אחרי זה יהיה כבר מאוחר מדי.תכלס' צריך להתכונן,עם זאת, צריך להתכונן לקבל את פני המלך בכבוד, ולהכין את העולם כראוי, וזאת לעשות ב"גאון יעקב" בגאווה של יהודי. עם תוקף פנימי בלי להתבייש.וזאת הרבי אומר שבנ"י נגאלו שלא שינו את שמם, לבושם, ולשונם. ובזכותם נגאלו ממצרים. בכל אחת יש הכוחות לבצע את כל העיינים בשלמות, והוספה קטנה כלשהי, פשוט כל דבר ומצווה שמזדמנת לידיים לחטוף אותה ולעשות מתוך שמחה אמיתית בידיעה שזו הפעולה האחרונה לפני הגאולה.(מתוך שיחה של הרבי י"ט כסליו תש"מ)כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
כל הכבוד!! אהבתי!!!
יפה !
ממש ממש מתוק!
נקודה חזקה וכתובה בצורה מאד יפה!
וואוווווווו מ ד ה י ם !
את כותבת בצורה שאיאפשר לתאר.
יישר כוח!!!
משיח נאו.
מושקי ג :-)…
ישר כח עצום!!
חזק!!! 🙂