אני לא מסכנה! אני שליחה!

לפעמים אני מלאה בחדשות ופחדים. לפעמים קשה לי ואני מתגעגעת. ולפעמים אני מרגישה שאני כמעט קורסת מרוב עומס רגשי או פיזי. ואז אני יושבת עם ילדי ושרה להם. פתאום יוצא לי 'כי בן של שליח…' ואני בוכה דמעות של שמחה על הזכות להיות שליחה. או מספרת לילדים שלי שהרבי איתנו היכי הרבה דוקה. בגלל שאנחנו בשליחות רחוק. ואין להם מה לפחד! ואני מדברת בוכה מרוב התרגשות.

כן. אולי לפעמים קשה. אבל אני לא מסכנה! אני מלכה!  זכיתי להיות בשליחות של הרבי!  כל רגע מחיי הרבי איתי! מחזיק ומחזק את ידי! איזה פינוק. כן. אלף פעמים ביום צריך להגיד לעצמי שאני מלכה. נבחרתי לזכות עצומה זו. הילדים שלי נסיכים. כן, נסיכים קטנים של הרבי! ילדים של הרבי! וגם כשקשה…. כשקר בפנים, הרבי איתי. וזכיתי. ושום דבר לא ישנה את זה! בחיים! לא מלחמה. לא קושי. ולא חולי.

איזה כיף להיות של הרבי!